אמת או חובה- גרסת חצויים

#28

נ.מ. סופי: התעוררתי מחובקת עם מלכת הברביות.
"את ערה?" שאלתי. היא פתחה עיניים והנהנה.
היא נשכבה עליי והניחה את ראשה על החזה שלי. "בןקר טוב" היא אמרה. "בוקר" אמרתי וליטפתי לה קצת את השיער. היא חייכה, "למה את שמחה כל כך?" שאלתי. "כי את מחבקת אותי גםםםם" היא אמרה ואני האדמתי. "את כך חמודה שאת מובכת" היא אמרה. "זה שאת החברה שלי זה לא אומר שלא אהפוך אותך לצפרדע" איימתי. והיא צחקה ונישקה אותי. "ממ?" אמרתי. "אני עייפה אין לי כוח" היא אצרה וקברה את פניה בחיבוק שלנו. שיחקתי לה בשיער.. "אז עוד חצי שעה נקום.." אמרתי. "יאש" היא חייכה ועצמה עיניים בחזרה. כעבור כמה דקות היא נרדמה והנחתי נשיקה על מצחה. עוד רבע שעה אני יעיר אותה.חיכיתי ובינתיים הסתכלתי על כמה שהיא יפה... הערתי אותה בדיוק בזמן והיא חיבקה אותי. "אופ למה ארטמיס היתה חייבת להיחטףףףף" היא התלוננה וצחקתי. "קדימה אפ אפ להתארגן" קמתי מהמיטה והלכתי לצחצח שיניים. היא באה לידי וגם ציחצחה. הלכתי הכנתי לי בגדים. הורדתי את החולצה והתכוונתי לשים את החולצה אבל אז פייפר נכנסה, "וואו איזה נוף" היא אמרה וגילגלתי עיניים. שמתי את החולצה. "אני מוכנה" אמרתי. "אני יהיה מוכנה עוד שעה וחצי" היא אמרה. "מה" היתי בהלם. "חצי שעה איפור שעה שיער." היא אמרה. "חיה בסרט"  לקחתי מברשת וסירקתי לה את השיער. "טה דה." אמרתי.
ואיפור את לא צריכה את הולכת לכסח מפלצות לא למסלול דוגמנות" אמרתי והיא צחקה וחיבקה אותי.  "בואי" יצאנו לסיפון. "בוקר טוב" פייפר אמרה לכולם והם השיבו. הסתכלתי אל הים.. מחר אנחנו מגיעים לאלסקה..  ליאו משך בידית והספינה התרוממה באוויר והתחלנו לטוס.