אוי ואבוי...
ראיתי את לואי עומד מולי אם אקדח
"מי אתה?!" הוא צעק
"אל תירה תקשיב לי יש לי הצעה בשבילך"
"אני מאוד ממליץ לך ללכת לפני שאני יורה" הוא אמר והתחלתי להילחץ קצת אבל אני לא עומד לוותר לו אני חייב אותו
"רק תקשיב לי אתה לא חייב לענות כן ואתה לא חייב לענות עכשיו" אמרתי מקווה שזה ישכנע אותו
"למה באת לפה בכלל?מי אתה?" הוא שאל
"באתי לפה כי אני צריך שתעזור לי במשהו ואתה בתמורה תקבל מיליונים" אמרתי
"למה דווקא באת לפה?" הוא שאל שהוא עדיין מכוון אלי את האקדח
"שמעתי עליך אני יודע שאתה הכי טוב שאפשר למצוא בתחום שלך"
"תלך מפה!" הוא צעק
"אני לא הולך עד שאתה לא מקשיב לי" אמרתי וניסיתי להישמע כמה שיותר עם ביטחון למרות שמבפנים מתתי מפחד
"יש לך 2 דקות לעניין אותי ואם לא אתה עף מפה" וואו שתי דקות אוקי.
"אתה מכיר את היהלום של המלכה נכון? יהלום שהשווי שלו עומד על מאות מיליונים."
"מכיר, תמשיך" הוא אמר ונשמע מתעניין יופי אבל שיוריד כבר את האקדח
"אני מתכנן לגנוב אותו אני השגתי אנשים שיכולים לעשות דברים מדהימים כל אחד בתחום אחר ואתה בתחום שלך. עוד שבועיים בדיוק אנחנו עומדים לפרוץ לשם ולהשיג את היהלום"
"אתם מטומטמים?!אתם יודעים כמה אבטחה יש שם?!" הוא שאל ולמרות הטון העצבני ידעתי שהוא מתעניין
"דאגנו להכול, ביום הזה האבטחה שם תהייה מינימלית"
"למה שהיא תהייה מינימלית?"
"יש לנו משהו שיגרום לכל המאבטחים והשוטרים באיזור להתפנות, ומהר"
"מה זה משהו" הוא שאל, יופי
"בשביל זה אני אצתרך לספר לך את כל התוכנית" קדימה תקשיב לי....נו....
"אוקי דבר" הוא אמר והוריד את האקדח והרגשתי הקלה אדירה~ ~ ~ ~ ~ ~
נקודת מבט לואי:
אני לא יודע מה לעשות. מצד אחד זה המון כסף והכול נראה מכוסה בתוכנית אבל מצד שני אם אנחנו נתפסים העונש יעמוד על המון שנים בכלא ולי כבר נמאס מהמקום הזה.
"אז אתה בפנים" הבחור ששמו הארי שאל
"שניה" עניתי כי אני צריך קצת זמן לחשוב , מה כדאי לי לעשות אני צריך את הכסף הזה אבל אם משהו אחד מתפקשש אז אני נדפק. אוקי לואי תנשום עמוק הכסף הזה יכול לסדר לך את החיים, אבל הוא גם יכול לדפוק אותם, הראש שלי כבר מתחיל לכאוב מרוב המחשבות, אוקי אני יכול לעשות את זה ואולי באמת התוכנית הזאת תלך טוב, אוקי.
"אני בפנים" אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה
"אז בוא ותתחיל לארגן דברים" הוא אמר, אוקי הנה אנחנו מתחילים.~ ~ ~ ~ ~ ~
"הגענו סוף סוף" הבלונדיני שאני חושב שקוראים לו נייל צעק
"אני הולך לאכול להביא לכם משהו?" הוא שאל והגיע הזמן אני מת מרעב
"מה אתה קונה?" מי שאני חושב שקוראים לו ליאם שאל
"המבורגרים" הוא ענה
"אני רוצה המבורגר וצ'יפס" אמרתי
"אותו הדבר בשבילי" ליאם ענה
"תביא לי פיצה מאחת הפיצריות שם" הארי אמר
נייל לקח כסף ויצא, הבנתי שליאם הוא החכם מתוכם ושהארי הוא זה שהמציא את התוכנית אז נראלי שעכשיו זה זמן טוב לבדוק עוד קצת עליה.
"איך אתם מתכננים לשים אותה שם" שאלתי ולמרות שהשאלה לא הכי ברורה שאפשר הם נראים כאילו הם הבינו
"נייל ישים אותה שם אחרי שהוא ינטרל את כל האבטחה והסיסמאות לחדרים" ליאם ענה
"ומאיפה לעזאזל תשיגו אותה?" שאלתי
"אני יכול לבנות אותה בקלות" ליאם ענה וידעתי שגם יש את החומרים שצריך
"הארי אתה בטוח שלא יהיו שם אנשים? אני לא רוצה שמישהו יפגע בגללי" ליאם שאל
"אל תדאג יש לי אנשים שידעו לפזר את כל הקומות האחרונות ככה שאף אחד לא יפגע" הארי ענה לו. שמעתי צלצול של טלפון והארי ענה
"מה קורה?" הוא שאל והתחיל טיפה להסתובב בחדר והוא נראה כאילו הוא קצת מתוח לא הצלחתי לשמוע מה הבחור שבטלפון אומר אבל אני הצלחתי להבין קצת מהדברים שהארי אומר
"השגת את זה?" הארי שאל ואז חייך קצת
"איך אתה מתכנן לשלוח לי את זה?" הארי שאל ואני חושב שאני כבר הבנתי על מה הם מדברים בשיחה הזאת
"יופי אני מעדיף שאתה תבוא ולא העובדים שלך, עליך אני יותר סומך" הארי ענה
"ביי" הארי אמר וניתק את הטלפון
"מה קרה?" ליאם שאל
"מחר ישלחו לנו את החומר נפץ" הארי אמר ודי ידעתי שזה מה שהוא יענה הפצצה הזאת היא חלק ענק בתוכנית. שמעתי דפיקות בדלת ונייל פתח את הדלת עם האוכל
"סוף סוף" אמרתי כי לא הצלחתי להתאפק מרוב שהייתי רעב, לקחתי מהר את האוכל מנייל והנחתי על השולחן.
כל אחד לקח את המנה עם השם שלו והארי לקח את הפיצה והתחלנו לאכול. וואו זה טעים כל כך.
"נייל וליאם אני רוצה שתתחילו לתכנן את הפצצה ישר שתסיימו לאכול ומחר תתחילו לבנות אותה, נייל אתה תתכנן את כפתורי ההפעלה וליאם אתה תתכנן את הפצצה עצמה" הארי אמר ונייל גילגל עיניים
"אי אפשר להתחיל מחר?אני כבר עייף" נייל אמר והארי נראה כאילו היא התעצבן מהשאלה הזאת
"לא" הוא ענה והמשיך לאכול.
כולנו סיימנו לאכול ונייל וליאם הלכו והתחילו לתכנן את הפצצה
"מה אני עושה?" שאלתי את הארי
"כלום היום, תעלה לישון" הוא אמר והוקל לי קצת, אני מאוד עייף.
"לילה טוב" אמרתי
"לילה טוב" הוא ענה~ ~ ~ ~ ~ ~
נקודת מבט נייל:
"איפה אתה כבר מטומטם, היית אמור להיות פה לפני חצי שעה!" התעוררתי מהצעקות של הארי זה נראה גם שלואי וליאם התעוררו מזה
"למה אתה צורח כמו בהמה!" לואי צעק והיה נראה עצבני, יש לי תחושה שהוא לא נהנה להתעורר ככה
"יש לך 5 דקות להגיע וחסר לך אם לא" הארי אמר ולפי הטון שלו הוא מאוד עצבני
"מה קרה?" ליאם שאל
"החומר נפץ מתעכב, נייל וליאם קומו איך שזה מגיע אתם מתחילים לעבוד"
"מה איתי?" לואי שאל
"תתחיל לחפש קונים" הארי ענה ולואי קם מהמיטה.
"אני יכול לקנות קודם משהו לאכול?" שאלתי, אני לא אוהב לחשוב על בטן ריקה
"אתה רק קמת איך אתה כבר רעב" לואי שאל
"כישרון" עניתי והתחלתי לצחוק.
שמעתי דפיקות בדלת והארי פתח אותה עמד שם בחור עם שיער שחור וקופסא ביד שלו
"סוף סוף הגעת" הארי אמר
"התעכבתי קצת" הבחור שמאחורי הדלת אמר
הארי הביא לו כסף והוא ספר אותו
"נייל בוא כבר" ליאם אמר וגילגלתי עיניים אבל עדיין לא קמתי
"ביי" הוא אמר
"ביי זאין" הארי ענה
"ליאם נייל בואו תתחילו לעבוד" הארי קרא לנו.אל תדאגו הפאפניק עומד להשתפר עוד קצת בינתיים זה רק הקדמות כדי שתבינו טיפה מה הולך כאן.
תתכוננו לפרק הבא אתם עומדים להיות מופתעים
לא לשכוח להצביע ולהגיב אם אהבתם❤ (ה.כ)
YOU ARE READING
once in a life crime-larry Stylinson
Actionמה קורה שארבע אנשים מבצעים פשע של פעם בחיים. הסיפור מכיל: אלימות התקפי חרדה מוות דימוי עצמי ופשע//obviously אין קשר בין הסיפור לבין החיים האמיתיים שלהם בבקשה לא לקחת את הסיפור/ לתרגם אותו בלי האישור שלי ❤ תחילת כתיבה: 27 בינואר 2021 סיום כתיבה: 14 ב...