once in a life crime-larry Stylinson

חלק 21

נקודת מבט נייל:
אני וליאם עלינו לקומה האחרונה של הבניין, היה פה כל כך הרבה מדרגות ואני כבר מותש, הם לא יכולים פשוט לשים פה מעלית מסכנה שתחסוך את זה?!, אני לא זוכר איך קוראים לאיפה שאנחנו עכשיו אבל אני זוכר שליאם אמר שהארי בחר את המקום הזה כי הוא חשוב למדינה ויש פה הרבה אנשים, כמובן לא בקומות האחרונות שהארי דאג לפנות, כאילו מישהו היה עולה כזה הרבה מדרגות מרצונו החופשי..., שמנו את הפצצה מתחת לבלטה רופפת שמתחת לשטיח, גם לזה הארי איכשהו דאג, בדקנו שהכל במקום ויצאנו, ראיתי שיש שתי אנשים שעוקבים אחרינו כבר שתי דקות ולחשתי את זה לליאם,
"רוץ" הוא לחש והתחלתי לרוץ, הוא גם רץ והתפצלנו כי הארי אמר שאם דבר כזה קורה הכי טוב זה שאחד יתפס ולא שתיים או יותר, אחד האנשים רץ אחרי והשני אחרי ליאם, אחרי בערך רבע שעה שרצתי הגעתי לבית החולים ועליתי במדרגות לקומה השלישית, נכנסתי לתוך ארון תחזוקה והודעתי לליאם המכשיר קשר מה קרה, הוא אמר לי שהוא איבד כבר את האיש שרדף אחריו,
'איפה אתה?' הוא שאל
"בית חולים קומה 3 ארון תחזוקה מימין תבוא עכשיו הוא אחרי" אמרתי וכיביתי את המכשיר, ככל שהשיחה ארוכה יותר ככה הם יכולים למצוא אותנו מהר יותר ככה הארי אמר לי, הוא אמר את זה על טלפונים אבל אולי זה אותו הדבר במכשיר קשר, עדיף להיות בטוח,
"נייל בוא לפה והכל יהיה קל יותר תאמין לי" שמעתי את הקול שלו ושניה אחרי דלת נטרקת וצעדים,
"נייל אתה יכול לברוח ממני אבל לא להסתתר" הוא אמר
"אתה אולי זוכר אותי, החבר שלך ניק, החבר של זאין יותר נכון" הוא אמר ושמעתי עוד דלת נטרקת, הלב שלי על מאתיים כרגע, אני מפחד,  ושוב שמעתי צעדים, ראיתי את הצל שלו מתקרב ותפסתי במוט של אינפוזיה ונעמדתי ליד הדלת, נשמתי עמוק, הוא פתח את הדלת ודפקתי לו את המוט בראש, הוא הבין מה קרה ותפס גם את המוט, נלחמתי בכל כוחי ובסוף הוא הצליח להעיף ממני את המוט, הבחור גורילה הוא יותר גדול מהארי אפילו, הוא העיף לי אגרוף ועפתי על הריצפה, הוא סגר את הדלת והתחיל לבעוט לי בבטן בכל הכוח והרגשתי איך אני עומד להתעלף כל רגע, התחלתי לראות מטושטש וכל החדר הסתובב, ליאם אני מתחנן תבוא, אני לא רוצה למות ככה, בבקשה שמישהו יבוא, אני מפחד, אני לא רוצה להיות לבד, הרגשתי עוד בעיטה והשתעלתי דם, פתאום שמעתי בום חזק וראיתי את ניק מעולף על הריצפה, ראיתי את ליאם עומד מאחוריו,
"קדימה קום יש לי רעיון אבל צריך למהר לפני שהוא יקום" ליאם אמר, תודה לאל שהוא בא אני לא חושב שהייתי מחזיק מעמד ליותר זמן, הוא התלבש בבגדי רופא שהיו באחד הארונות ושם עלי ועל ניק מדים של משוגעים,
"מה אתה עושה" שאלתי
"פשוט תסמוך עלי אני אספר לך בדרך" הוא אמר, וסיים להלביש את ניק, ולאחר מכן אותי, הוא עזר לי לקום מהריצפה ובדק שאני בסדר, ירדנו וניק כבר הספיק להתעורר
"תשחררו אותי!" הוא צרח וכולם הסתכלו עלינו, ליאם כבר הספיק להסביר לי את התוכנית שלו ואני מקווה שהיא תעבוד,
"הצילו!" הוא צרח ושניה לפני שיצאנו מבית החולים שומר עצר אותנו,
"מה קורה פה?" הוא שאל והיה נראה חושש
"אני לוקח את שתי אלה לטיפול שיעזור להם יותר מפה, יש להם הפרעת אשליות גדלות, GDD, הם לא יודעים מי הם ואיפה הם כרגע" ליאם אמר
"אל תאמין לו, אני שוטר והם חטפו אותי, תציל אותי בבקשה!" ניק צרח
"תתקשר לסוכן שלי אני מאחרת!" צעקתי בעצבים
"קוראים לי ניק ונחטפתי, תשחרר אותי ותעצור אותם!" הוא צרח על השומר
"למקרה שלא שמת לב אני פאקינג ליידי גאגא ואני מאחרת להופעה!עכשיו תגידו להסעה להזדרז!" צעקתי, אני חושב שהוא קונה את זה הוא נראה די מוטרד, זה טוב ככה הוא פשוט ישחרר אותנו,
"בבקשה הם עוד יהרגו אותי, שתיהם פושעים מסוכנים אתה חייב להאמין לי!אם לא תאמין לי מי יודע מה הם מסוגלים לעשות!" הוא צרח וידעתי שאני צריך לעשות משהו כדי שהוא יאמין לזה, התחלתי להמשיך ולהיכנס לדמות פול נייל גאגא או ליידי הורן או מה שזה לא יהיה שיצרתי פה, התחלתי לשיר,
"Rha rha ha ha ha ro mha ro mha mha gaga oh la la..."
(רה רה אה אה אה רו מה רו מה מה גאגא או לה לה...)
"נעשה את החימום הקולי שלך אחר כך בסדר?" ליאם שאל
"וואט אבר, אבל שלי לא יהיה קול להופעה אני אגיד למעריצים שאתה לא נתת לי להכין את הקול שלי כמו שצריך, אם יקרעו לי מיתרי הקול אתה כל כך נטבע..." אמרתי וגילגלתי את עיניי,
"אוקי שמעתי מספיק, תתקדמו פשוט" השומר אמר ויצאנו משם,
"אנחנו מספיקים?" שאלתי
"כן עוד דקה ואני לוחץ על הכפתור" הוא אמר, הארי נתן לנו שעה מדוייקת שבה אנחנו צריכים לפוצץ את הפצצה וזה בעוד 3...2...1... ליאם לחץ על הכפתור ושמעו בום ענק, ליאם לקח אותי ואת ניק לסימטא קרובה והוריד ממני את הבגדים של המשוגעים,
"מה עושים איתו?" שאלתי
"ניקח אותו איתנו והארי יטפל בו משם" ליאם אמר
"רעיון טוב" אמרתי והתחלנו להתקדם מסימטא לסימטא כדי לא יראו אותנו ומי שראה אותנו העמדנו פנים שזה להצגה בזה ששאלנו אחד את השני אם אנחנו סגורים על הטקסט ובטוחים שלא נפקשש, אישה אחת ממש בהתה אז אמרתי לליאם שלא התרגשתי להצגה כמו שהתרגשתי לזאת, קרינג'י לי מדי אבל היא קנתה את זה אז הכל טוב, איך שנגיע הביתה אני כל כך אוכל משהו, כל הדיבורים על הצגות הזכירו לי הצגה שראיתי פעם והם אכלו שם פסטה רוזה עם מלא מוצרלה מגורדת מעל ומילקשייק ליד, למה העלתי את נושא ההצגה הזה זה גורם לי להרגיש רעב ועכשיו לצערי זה לא כל כך הזמן בשביל זה,
"הכול מוכן?" שמענו את לואי מהמכשיר קשר
"כן" ענינו ביחד והמשכנו להתקדם.

אל תהרגו אותי, הרעיון של המשוגעים זה מהסידרה ברוקלין 99, אחלה סידרה מי שלא ראה תראו
אני ממש אשמח שאם אהבתם את הפרק תצביעו ותגיבו❤ (ה.כ)