מה קורה שארבע אנשים מבצעים פשע של פעם בחיים.
הסיפור מכיל:
אלימות
התקפי חרדה
מוות
דימוי עצמי
ופשע//obviously
אין קשר בין הסיפור לבין החיים האמיתיים שלהם
בבקשה לא לקחת את הסיפור/ לתרגם אותו בלי האישור שלי ❤
תחילת כתיבה: 27 בינואר 2021
סיום כתיבה: 14 ב...
נקודת מבט לואי: אני פתחתי את העיניים וראיתי חדר לבן ומסך מחשב עם קווים ירוקים לידי, מהצד השני ראיתי את הארי ישן על כורסא קטנה, ניסיתי לקום ויצאה לי צעקה קטנה מכאב, נפלתי על הרצפה והארי קם מהר ועזר לי לקום, "איפה אנחנו?" שאלתי "אנחנו בבית חולים לואי" הוא ענה, רגע מה?! איך הגענו לכאן "למה אנחנו בבית חולים?" שאלתי בלחץ והארי הרים אותי למיטה "אתה וליאם עשיתם תאונה, נהג שיכור התנגש בכם" הוא ענה, חבורת סתומים הם ברצינות מנסים לעבוד עלי... "זה לא מצחיק הארי" אמרתי וגילגלתי עיניים "אני לא צוחק" הוא ענה בקול חלש והיה נראה רציני, "זה לא הגיוני אני פשוט נרדמתי באוטו, אם הייתה תאונה אני הייתי שם לב" אמרתי והוא היה נראה מודאג, למה הוא מודאג זה רק מתיחה מטומטמת "מה הדבר האחרון שאתה זוכר?" הארי שאל "שאני ולוטי דיברנו בטלפון" עניתי "כן...שניה אחרי זה נכנס בכם אוטו והפרמדיקים אמרו שאיבדת הכרה" הוא צוחק עלי נכון?! זה לא הגיוני אני הייתי זוכר משהו "הארי בבקשה תפסיקו זה לא מצחיק" אמרתי והתפללתי שזו מתיחה "תתקשר לאחותך תראה" הארי אמר והביא לי את הטלפון, מצאתי את לוטי באנשי הקשר והתקשרתי אליה 'לואי?' היא שאלה "כן" 'אני כל כך מצטערת לואי אני רוצה שתסלח לי לא התכוונתי למה שאמרתי אני לא הייתי מסוגלת לחיות חיים בלעדיך' היא אמרה, רגע מה "לוטי מה קרה שדיברנו בטלפון?" שאלתי 'אתה באת להגיד לי משהו ואז הייתה צפירה של מכונית ואתה כבר לא ענית לי ואז החבר שלך אמר לי שעברתם תאונה וקראתי לאמבולנס' היא ענתה, זה לא יכול להיות, מה? 'איך אתה מרגיש?' היא שאלה "בסדר" עניתי, לא כואב לי בכלל רק כשקמתי כאב לי, מוזר "אני אדבר איתך אחר כך" אמרתי 'ביי' "ביי", ניתקתי את השיחה, אני לא מאמין למה ששמעתי, הסתכלתי על הארי שהיה נראה עצוב "אני מצטער לואי" הוא אמר, למה הוא מצטער "אתה לא צריך להצטער, לא עשית כלום" אמרתי "אם לא הייתי לוקח אותך להחלקרח המטופש הזה זה לא היה קורה" הוא אמר וירדה לו דמעה "הארי שום דבר מזה לא באשמתך, אתה ניסית לעודד אותי וזה הצליח לך, התאונה הזאת בכלל לא קשורה" אמרתי, אני מאמין ששום דבר לא מקרי, זה כן קשור למה שקרה קודם אבל לא בהכרח לזה, הארי לקח אותי להחלקרח כדי לעודד אותי , אז אפשר להגיד באותה מידה שאם אמא שלי לא הייתה מתה זה לא היה קורה, הכל קשור להכול הוא ממש לא צריך להצטער על זה, הסתכלתי עליו וראיתי שיורדות לו דמעות, לא רציתי שהוא יהיה ככה בגללי, "הארי בוא" אמרתי וזזתי טיפה כדי לפנות לו מקום במיטה, הוא עלה לידי וחיבקתי אותו ככה ששנינו שכבנו במיטה והראש שלי והיד שלי היו עליו, הוא כרך את הידיים שלו מסביבי והרגשתי טוב עכשיו, כאילו נועדנו להיות ככה, "איך ליאם?" שאלתי והוא ליטף לי את השיער עם יד אחת, זה מרגיש נעים "הוא בסדר, הוא איבד הכרה קצת ונקע את הרגל" הארי ענה, זה טוב אין לו משהו לטווח ארוך. הארי הזיז את היד שלו כדי להתמקם והרגשתי כאב ענק בכל הגוף ונפלטה לי אנקת כאב, "לואי אתה רוצה שאני אקרא לאחות?" הארי שאל והיה נראה מאוד לחוץ "לא, אני בסדר" עניתי והוא בעדינות הזיז אותי ככה שאני עם חצי מהגוף שלי עליו, "ככה טוב יותר?" הוא שאל "כן, הרבה יותר" עניתי והוא המשיך ללטף לי את השיער, אני לא רוצה שהזמן יזוז מצדי להישאר ככה לנצח, שמענו דפיקות בדלת ואז נייל נכנס "לואי איך אתה מרגיש?" נייל שאל "יותר טוב" עניתי, הרגשתי קצת לא בנוח כי אני כרגע די קרוב להארי, לא נורא נייל יתמודד "אתם רעבים?" נייל שאל "אני לא" עניתי "כנל" הארי אמר "טוב אז אני הולך להביא לי אוכל, אני אשאר עם ליאם אז אם אתם צריכים משהו תגידו לי" נייל אמר "טוב" הארי ענה ונייל יצא "הארי" אמרתי "מה?" הוא שאל ברוגע "למה אתה פה?" שאלתי "מה זאת אומרת?" הוא שאל "מאז שאמא שלי נפטרה אתה מנסה לעודד אותי ונשאר לצידי...למה?" "כי אתה חשוב לי ואני לא מסוגל לראות שאתה עצוב" הוא ענה, אני חשוב לו? "אנחנו לא מכירים כל כך הרבה זמן, איך אתה יודע שאני חשוב לך?" שאלתי "אני יודע כי תמיד אכפת לי מאיך שאתה מרגיש ושאתה לידי הכל נהייה טוב יותר" הארי אמר, נחמד לדעת שאני חשוב לו, הוא חשוב גם לי "תודה" אמרתי בקול חלש, לא הייתי בטוח שהוא שמע "אין על מה" הוא ענה וחייכתי, פתאום הרגשתי שהוא זז, הוא זז ממש בעדינות כדי לא להכאיב לי והוא התנמך טיפה כדי שהפנים שלנו יהיו באותו הגובה, הוא הניח את היד שלו על הפנים שלי והזיז את האגודל שלו בעדינות, היינו מאוד קרובים שהרגשתי את הנשימות שלו, לפתע הוא נישק אותי בעדינות ולאחר כמה שניות התנתקתי ממנו, "מה יש לך?!" צעקתי והוא היה נראה מופתע "אני מצטער לואי" הוא אמר וכל כך כעסתי "מה חשבת לעצמך שנישקת אותי?!" "חשבתי שאתה גם בעניין, אני מצטער תסלח לי" הוא ענה והסיט את המבט שלו, "למה לעזאזל חשבת את זה?!אני בכלל לא הומו" צעקתי והיה נראה שהוא נעלב, הוא בא לקום ואני לא יודע מה חשבתי לעצמי אבל תפסתי בפנים שלו ונישקתי אותו עם כל כך הרבה תשוקה, הוא נשכב מעלי כשהידיים שלו בצידי הגוף שלי כדי לא להכביד עלי והמשכנו להתנשק, אני לא יודע למה אבל הרגשתי שלם עכשיו, אבל זה לא הגיוני אני לא גיי, או שאולי כן? נשאיר את זה בסימן שאלה, אבל מה שאני יודע זה שעכשיו אני שמח, נשכבתי והקרבתי את הארי אלי ככה שהוא היה עם הראש שלו על הכתף שלי והיד והרגל שלו היו על הגוף שלי, "ננסה לישון קצת?" הוא שאל "כן" עניתי, הרגשתי שהוא נרדם כי הנשימות שלו נעשו רכות יותר, אני שמח עכשיו, איתו, הרגשתי את הנשימות שלו על הצוואר שלי וזה הרגיע אותי, התחלתי לעצום עיניים ונרדמתי.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
