once in a life crime-larry Stylinson

חלק 5

"יא חתיכת כלב!!איך עשית לי את זה!אני שונא אותך" נייל צרח עם דמעות בעיניים
"תירגע" לואי צעק בעצבים
"לא אני לא ארגע לואי אתה אדם שפל ומגעיל ואני לא מאמין איך העזת לעשות לי את זה! חשבתי שאנחנו חברים ואתה רק הוכחת לי שלא!"
נייל צרח והיה נראה פגוע, אין לי שמץ מה לעזאזל קורה פה הצרחות שלהם העירו אותי
"נייל תירגע אני אשחט אותך" לואי צרח ועם כמה שהוא היה נראה עצבני זה הגיוני שהוא יעשה את זה, מה לעזאזל קורה פה?
"לואי אני שונא אותך!" נייל צרח הלך לחדר ולקח ללואי כסף מהארנק
"אני אהרוג את החרא הזה יש לו מנת משכל של ילד בגן" לואי אמר בטון עצבני
"מה קרה?" שאלתי
"אכלתי למטומטם הזה את הגלידה והוא חטף עלי עצבים" לואי אמר ובאמת שאני חיי עם חבורת סתומים אחד יותר גרוע מהשני כאן.
נייל יצא מהבית וטרק את הדלת
"לך נייל לגלידה שלך ומאוד כדאי לך שתסיים אותה כי אני אוכל לך הכול" לואי צרח ולפי הבום שהיה בחדר מדרגות נייל שמע את זה
"אם אתה אוכל לי מהגלידה אז מאוד כדאי לך לחפש מקום קבורה ראוי!" שמענו את נייל צורח מהמדרגות ולואי הלך לחדר הארי יצא בדיוק מהשירותים וניגש אלי
"מה קרה כאן?" הוא שאל והיה נראה מבולבל
"לואי אכל לנייל את הגלידה" אמרתי והוא גילגל עיניים והלך לחדר.

~ ~ ~ ~ ~ ~

נקודת מבט לואי:
שמעתי מישהו נכנס לחדר ולא ראיתי מי זה בגלל שהראש שלי מתחת לשמיכה, אין לי עצבים לאף אחד עכשיו.
"מה קורה?" שמעתי את הארי והרגשתי שהמיטה זזה כי הוא התיישב
"בסדר" עניתי והרגשתי שהוא מושך את השמיכה ממני
"מה אתה עושה!" יצאה לי צעקה חלשה
"אתה ואני יוצאים לטייל קום" הארי אמר והייתי מאוד מבולבל, הארי לא נראה הטיפוס החברותי
"עכשיו?" שאלתי כי לא היה לי כוח להתלבש
"כן, קום" קמתי ולקחתי בגדים, הארי יצא מהחדר ושמעתי אותו אומר לליאם שאנחנו יוצאים, התלבשתי ולקחתי כסף, מאה מאתיים...רגע נייל לקח לי כסף זהו אני הורג אותו מה כבר אכלתי לו גלידה מסכנה וגם ככה היא הייתה כבר אכולה מי ישמע...
"נו לואי" שמעתי את הארי מחוץ לדלת, יצאתי מהדלת
"אתה מתארגן יותר לאט מבחורה" הארי אמר וצחק בקול...זה לא כל כך מצחיק, גילגלתי עיניים ויצאנו.
"לאן נלך?" שאלתי
"לקולנוע, הרבה זמן לא ראיתי סרט" הארי אמר וממש שמעו שהוא מתרגש מהקול שלו
"איזה סרט נראה?" שאלתי
"יצא סרט חדש, קוראים לו אפטר משהו כזה" הארי אמר, אני לא מכיר את הסרט, נכנסנו לאוטו ואני נהגתי הפעם, אני אוהב לנהוג זה משחרר אותי כשאני עצבני.

~ ~ ~ ~ ~ ~

"אני לא מאמין שבכית" הארי אמר וצחק, מה הוא רוצה ממני
"אבל זה עצוב הארי מה אתה רוצה" אמרתי והארי המשיך לצחוק כמו בהמה
"מי ידע שיש לך לב" הארי אמר וצחקתי קצת, לא יצא לנו הרבה לדבר אז אני לא בשוק שהוא לא מכיר אותי, אני כמעט תמיד בוכה בסרטים רומנטיים זה לפעמים מרגש ולפעמים עצוב
"מה אתה אף פעם לא בוכה בסרטים?" שאלתי
"לא" הארי אמר והטלפון שלו צילצל היה רשום על המסך 'ג'מה'
"הלו" הארי אמר לטלפון ושמעתי קול של בחורה, נכנסנו לאוטו אז הארי שם על רמקול, אני מניח שהשיחה לא כזאת חשובה
"מה קורה?" שמעתי את הקול של הבחורה
"בסדר מה איתך?" הארי שאל
"סבבה" היא ענתה, שיחה מאוד מעניינת עד כה מה אני אגיד...
"ג'מה אני פה עם חבר שלי והוא עכשיו בכה באפטר כמו משוגע" הארי אמר וצחק
"זה סרט עצוב הארי זה לא אשמת העולם שאתה חסר רגשות" הבחורה אמרה
"בעצם אולי אתה לא כזה חסר רגשות, זוכר כמה בכית בטיטאניק" הבחורה אמרה והתפוצצתי מצחוק
"לא אני לא זוכר" הארי אמר ולפי איך שהוא הסמיק הוא בהחלט זוכר, התחלתי לצחוק אפילו יותר
"לואי זו אחותי שבהחלט יש לה זיכרון של דג" הארי אמר, לא ידעתי שיש לו אחות, שמעתי אותה צוחקת קצת מהטלפון
"הארי אני אדבר איתך כבר מחר" היא אמרה
"טוב, ביי" הארי אמר וניתק
"לא ידעתי שיש לך אחות" אמרתי
"אם היית שואל היית יודע" הארי אמר וחייך קצת
"לך יש אחים?" הוא שאל
"כן, אחיות" עניתי
"מה את רוצה לעשות עכשיו" הוא שאל
"לאכול" עניתי, אני גווע