נקודת מבט הארי:
לואי ליטף את הלחי שלי בעדינות וכל כך אהבתי שהוא עושה את זה, הוא שם את היד השניה שלו על המותן שלי וזז טיפה ללמטה ככה שהפנים שלנו היו אחת מול השניה, הרגשתי את הנשימות שלו על שפתיי ואת האף שלו מתחכך בשלי, התקדמתי כדי לנשק אותו והוא זז אחורה וצחק קצת
"אל תתגרה בי חרא קטן" אמרתי והוא התקדם לנשק אותי והרכנתי את הראש לכיוון הצוואר שלו ויצא שהוא נישק לי את המצח,
"אתה במצב רוח נקמני אה?" הוא שאל בציניות וצחק
"או או איך שגלגל מסתובב לו" זמזמתי והוא צחק, הוא תפס בסנטר שלי והרים את הראש שלי, הסתכלתי בעיניים הכחולות והיפות שלו, הן יפות כמו האוקיינוס ואני מרגיש שאני עומד לטבוע בתוכן, הורדתי את המבט לשפתיו ורק עכשיו הבנתי כמה הוא קרוב אלי, הוא התקרב ונישק אותי, עצמתי את עיניי והרגשתי איך כל הבטן שלי מתמלאת בפרפרים ואיך כל הגוף שלי נרגע למגע שלו וגם הוא נרגע למגע שלי, סובבתי אותו ככה שאני אהיה מעליו והוא צעק מכאב, פחדתי כל כל שהכאבתי לו
"לואי אתה בסדר?" שאלתי בלחץ
"כן קצת כואב פשוט תהיה עדין" הוא אמר וראיתי שהוא מנסה להסתיר את הכאב, הזזתי את ידי במורד הבטן שלו והעלתי לו טיפה את החולצה, יש לו על הבטן המון תחבושות, אני לא רוצה לדעת כמה זה בטח כואב לו, הסתכלתי עליו וראיתי שעצם את עינייו, נישקתי אותו בפה ומשם עברתי לקו הלסת ולצוואר והרגשתי איך הגוף שלו נדרך ממעשי, התחלתי לנשק את החזה שלו ומשם לאיפה שהתחבושות, החזרתי לו את החולצה למקום והמשכתי לנשק אותו בעדינות,
"הארי" הוא לחש והפרצוף שלו התכווץ
"מה לואי?" שאלתי והתחלתי להילחץ
"תקרא לרופא בבקשה" הוא לחש והתחלתי להילחץ, יצאתי מהחדר וראיתי את נייל וליאם עם ארבע בנות, הם הסתכלו עלי בלחץ ולא הבינו מה קרה, רצתי למסדרון וראיתי את הרופא של לואי,
"אתה יכול לבוא בבקשה זה דחוף!" אמרתי והוא הלך הליכה מהירה לחדר של לואי, ליאם ונייל סובבו את הבנות, אני מניח כדי שלא יראו מה יש בחדר, נכנסתי וסגרתי את הדלת, שמעתי את לואי צועק מכאב והרופא מחזיק לו את היד ומזריק משהו לוריד שלו
"לואי תסתכל עלי רגע" הוא אמר ואני כל כך פחדתי כרגע, פחדתי שקורה ללואי משהו, פחדתי שזה בגללי, לואי המשיך לצעוק ולא פתח את העיניים שלו
"בבקשה שזה יפסיק בבקשה" הוא אמר בקול חנוק והתנשף, ראיתי שיורדות לו דמעות כרגע, למרות כל הפחד שעבר בגופי כרגע התקדמתי ליד המיטה שלו וליטפתי את הראש שלו בעדינות, הוא מזיע המון ועדיין בוכה,
"לואי!" אמרתי בקול חזק והוא לא היה נראה כאילו שמע בכלל, תפסתי את פניו עם היידים שלי,
"לואי תסתכל עלי" אמרתי והוא פתח את עינייו והסתכל עלי
"לואי איפה כואב לך?" הרופא שאל
"בבטן" הוא ענה בקול חלש
הרופא הוריד לו את החולצה והתחיל לפתוח את התחבושות, עזרתי ללואי להתיישב טיפה כדי שהרופא יוריד לו את התחבושת, הרופא הוריד לו את התחבושת והשכבתי אותו בחזרה, ראיתי שהרופא מחזיק מחט גדולה ולא רציתי שלואי יפחד,
"לואי תסתכל עלי בבקשה, האחיות שלך בחוץ כמה דקות וזה נגמר" אמרתי
"תמשיך לדבר" הוא אמר, הוא הבין מה קורה עכשיו
"שנצא מפה אני אקח אותך לדייט אני מבטיח ושהכל יגמר נחיה חיים נורמלים ו.." צרחה של לואי קטעה אותי, הרופא החדיר לו את המחט ופתאום הנשימה של לואי נרגעה , הרופא הוציא ממנו את המחט והתחיל לחבוש אותו, לואי עצם את עינייו וליטפתי אותו,
"מה זה היה?" לואי שאל בקול חנוק וחלש
"נוזלים בריאות, הכל יהיה בסדר עכשיו רק תשתדל שאם כואב לך, אפילו טיפה לקרוא לי ישר, טוב?" הרופא שאל
"טוב" לואי ענה, ירדה לי אבן מהלב, חשבתי שזה בגללי, שאני גרמתי ללואי את הכאב הזה,
"עכשיו תנשק אותי אדיוט" לואי אמר בקול חלש וצחקתי, עכשיו שמתי לב שיורדות לי דמעות, תפסתי בפניו ונישקתי אותו, אני יודע שעבר כל כך קצת זמן מהזמן שאנחנו מכירים, אבל הוא כל כך חשוב לי, התנתקנו והסתכלנו בעיניים אחד של השני, ליטפתי את הלחי שלו,
"אז לגבי הדייט שהבטחת..." הוא אמר וצחקתי,
"איך שנצא מפה, אני מבטיח" עניתי והוא חייך,
"אחיות שלך בחוץ אני אקרא להן" אמרתי והוא חייך,
"רגע!" הוא אמר ונלחצתי מה קרה??
"עוד נשיקה קודם" הוא אמר וצחקתי, רכנתי קדימה לנשק אותו וכשהתנתקנו יצאתי מהחדר, ראיתי שכל האחיות שלו בוכות ושנייל מחבק את הבלונדינית וליאם מדבר עם הבנות הקטנות, קלאסיק ניילר, אחת הילדות הקטנות באה אלי והתכופפתי כדי להביט לה בעיניים
"שלום קטנטונת, איך קוראים לך?" שאלתי והיא חייכה קצת
"דייזי" היא הסתכלה על הרצפה וירדה לה דמעה, ניגבתי את הדמעה שלה,
"מה קרה דייזי?" שאלתי
"שמענו את לולו צועק, הוא בסדר עכשיו?" היא שאלה
"כן, לואי בסדר ועכשיו תראו אותו" ראיתי את החיוך שעלה לה והיא חיבקה אותי וחיבקתי אותה בחזרה, אני האחיות שלו ליאם ונייל נכנסנו לחדר ולואי חייך, יכולתי לראות שכבר לא כל כך כואב לו, לא כמו מקודם לפחות, לואי קם מהמיטה וחיבק את כל האחיות שלו, הוא התכופף והרים את שתי הבנות הקטנות וחיבק אותן,
"התגעגעתי" אחת מהבנות אמרה
"גם אני" לואי אמר
"לואי מה קרה מקודם?" מישהי שאלה
"זה לא משנה, עכשיו הכל טוב פיזי" הוא ענה, אני מניח שהוא לא רוצה להדאיג אותן,
"מה אכלתם?" הוא שאל את נייל והילדה הבלונדינית, הוא מנסה להעביר נושא...
"כנפיים, אה והנה הארנק שלך" נייל אמר ושם את הארנק של לואי על השידה שלידו, לואי הסתכל עליי וחייך, הוא התיישב במיטה והושיב את הילדות הקטנות לידו, אחת מכל צד,
"סבב שמות קצרצר" הוא אמר וגיחחתי
"בנות אלו ליאם נייל והארי" והצביע כל פעם על מי שהוא אמר את השם שלו,
"אלו התאומות פיבי ודייזי" הוא אמר והצביע על הילדות הקטנות שלידו,
"זו פיזי" הוא הצביע על הילדה עם השיער החום כהה,
"וזו לוטי" הוא הצביע על הבחורה הבלונדינית שליד נייל,
"יש גם את דוריס וארנסט אבל הם בטח עם אבא" הוא אמר,
"וג'ורג'יה" לוטי אמרה ולואי הסתכל עליה במבט מוזר
"היא לא קשורה אלי" לואי אמר, רגע מה?
"טכנית כן אבל בסדר" לוטי אמרה,
"קשר דם זה לא קשר משפחתי" לואי אמר
"לואי בוא בבקשה נפסיק את הריב הטיפשי הזה" לוטי אמרה
"שתבקשי סליחה, טרוי לא אבא שלי והוא גם לא יהיה" הוא אמר, אני מניח שזה הסיבה שהם היו בריב, הוא סיפר לי משהו כזה פעם
"סליחה לואי" היא אמרה ובאה ליד המיטה שלו, הוא חיבק אותה וחייך
YOU ARE READING
once in a life crime-larry Stylinson
Acciónמה קורה שארבע אנשים מבצעים פשע של פעם בחיים. הסיפור מכיל: אלימות התקפי חרדה מוות דימוי עצמי ופשע//obviously אין קשר בין הסיפור לבין החיים האמיתיים שלהם בבקשה לא לקחת את הסיפור/ לתרגם אותו בלי האישור שלי ❤ תחילת כתיבה: 27 בינואר 2021 סיום כתיבה: 14 ב...