נקודת מבט לואי:
"אני חושב שפרדי הקטן לא היה רוצה שאבא שלו יהיה רוצח" ניק אמר וירד לי החיוך בשניה, חתיכת כלב הוא לא יעז להביא את הבן שלי לתוך זה!
"כן אתה חושב!" צרחתי והטענתי את האקדח
"כן" הוא אמר
"אין לך את האומץ" הוא הוסיף, אני אראה לו מה זה אומץ, כיוונתי את האקדח לכיוון כף הרגל שלו ויריתי, שמעתי את הצרחה שלו שהוא צרח מכאב,
"עכשיו כל פעם שאתה לא תשתף פעולה אני יורה עוד כדור ועולה ללמעלה יש מבין?!" צרחתי
"הבנתי" הוא אמר וירדה לו דמעת כאב
"איך ידעת שזה היום?" שאלתי ברוגע
"אני לא ידעתי, מאז שהתאריך שזאין אמר לי עבר אני חשדתי בו והלכתי לשם כל יום" הוא אמר
"כל הכבוד" אמרתי לו, עכשיו רק צריך להבין מה עושים איתו,
"הארי בוא רגע" אמרתי והארי בא איתי לצד
"מה נעשה איתו?" שאלתי
"אני חושב שנשחד אותו, כל מה שהוא צריך לעשות זה לשמור על הפה שלו סתום והוא יקבל על זה איזה מיליון, הצעה טובה לא?" הארי אמר
"אני אגיד לו" אמרתי
"אה ולואי" הוא אמר והעלתי את מבטי אליו, הוא התקרב לאוזן שלי,
"אני אוהב אותך" הוא לחש וחייכתי
"אני גם אוהב אותך" לחשתי לו בחזרה והלכתי אל ניק,
"אוקי ניק אני טיפה מתלבט פה במשהו אז תעזור לי אוקי?" שאלתי
"אוקי" הוא ענה ושמעתי את הפחד בקול שלו
"יש לי שתי אופציות של מה לעשות איתך, אופצייה אחת אני יורה לך בראש ומעלים את הגופה, זו האופצייה שהכי משתלמת לי, אבל אין לי כוח להתעסק ברצח, יותר מדי עבודה, אופצייה שניה, אני מביא לך כסף ואתה שוכח מה שקרה פה, את הייריה אתה עשית לעצמך בטעות ובנוגע לכסף, בוא נגיד שאתה ממש טוב בהימורים, אז איזה אופצייה אתה חושב שיותר טובה?" שאלתי,
"ה...השניה" הוא ענה
"אוקי, כמה כסף חשבת?" שאלתי אותו
"חצי מיליון?" הוא שאל בלחש
"לא שמעתי דבר ברור" אמרתי לו, הדבר היותר חשוב פה שהוא יפחד ממני וככה הוא לא יחשוב גם על להלשין בלי קשר אפילו לכסף
"חצי מיליון" הוא אמר בקול יותר ברור
"יש לי הצעה יותר טובה, אני אביא לך מיליון ואתה תתפוס מפה טרמפ הביתה" אמרתי והוא הנהן בחיוב,
"אה וניק" אמרתי
"מה?" הוא שאל
"אל תחשוב אפילו על לספר למישהו מה שאתה יודע, לא רק שאתה תאבד אתה הכסף אתה גם תאבד את החיים שלך, מובן?" שאלתי
"מובן" הוא ענה, ביקשתי מזאין לעצור בצד והורדתי את ניק, המשכנו לנסוע
"היית כל כך טוב לו" הארי אמר ונישק את שפתיי ברכות
"כן, אני חושב שהוא לא יעז אפילו לפתוח את הפה מרוב שהוא פחד" ליאם אמר וחייך
"איזה פחד, הוא עוד שניה השתין בתחתונים" נייל אמר וצחקתי,
"אוקי עכשיו זאין יסיע אותנו לשדה התעופה וניסע לחופשה קטנה באי שלנו מה אתם אומרים?" הארי שאל, רגע מה
"האי שלנו?" ליאם שאל
"למה אתם חושבים שאתם מקבלים 40 מיליון כל אחד במקום 50?" הארי שאל וכולנו חייכנו,
"ארגנתי הכל כבר, כל המשפחות שלכם קיבלו כרטיסים ומוכנים לטוס בעוד כמה ימים והם חושבים שזכיתם בסכום ענק בלוטו" הארי אמר וזאין הרכין טיפה את הראש מבין שהוא לא יזכה להנות מהתענוג הזה,
"זאין למה אתה עצוב חבר? ג'יג'י וחאי היו מאוד שמחות שאמרתי להן" הארי אמר וזאין חייך פתאום, הארי חשב גם עליו, זה הגבר שלי, חושב תמיד על טובת כולם, נישקתי את שפתיו והרגשתי את החיוך שלו מבעד שפתיי והרגשתי איך הוא מרים אותי עליו, כרכתי את ידיי מסביב צווארו ואת רגליי מסביב מותניו,
"אני כל כך אוהב אותך" אמרתי והוא חייך
"אני גם אוהב אותך" הוא אמר, ואחרי בערך שתי דקות שהתנשקנו הפסקנו והוא הוריד אותי,
"אני אגיד לכם בדיוק מי בא ותגידו לי את מי להוסיף כי זו ההזדמנות האחרונה" הארי אמר
"אוקי" ענינו
"ליאם, יש פה את ההורים שלך ואת 2 האחיות שלך ולכל אחד הבאתי גם עוד כמה כרטיסים שיזמינו את המשפחות שלהם גם" הארי אמר
"אתה יכול להביא גם למאיה כרטיסים?" ליאם שאל
"ברור" הארי אמר וכתב לעצמו את זה,
"זאין, הבאתי כרטיסים להורים שלך ול3 האחיות שלך, הבאתי כרטיסים גם לאישתך שתביא את המשפחה שלה" הארי אמר וזאין הנהן
"לו, הבאתי כרטיסים לאבא שלך ושל האחים הקטנים שלך ולאמא שלהם, הבאתי לכל 5 האחיות שלך ואח שלך ולילד שלך ואמא שלו וכמובן עוד אקסטרה כרטיסים למקרה שירצו להזמין עוד מישהו, אתה רוצה שאני אביא גם לאבא שלך והבת שלו?" הארי שאל
"לא" עניתי והוא הנהן
"נייל, הבאתי להורים שלך ולאח שלך ועוד אקסטרה למשפחה שלו" הוא אמר ונייל הנהן,
"יש לי עוד אנשים שאני מכיר ויהיה להם כסף לכרטיסים ככה שאם עוד מישהו ירצה לבוא ויגמרו הכרטיסים אז שיפנו אליי ואני אגיד להם למי ללכת" הארי אמר והנהנו בחיוב
"הארי את מי אתה הבאת?" שאלתי והוא חייך
"להורים שלי ולאחותי" הוא אמר והנהנתי
"זה אומר שאני סוף סוף אפגוש אותם?" שאלתי והוא חייך
"כן" הוא ענה ונישקתי את שפתיו ברכות, הגענו לשדה התעופה ולקחנו מטוס פרטי שהיה להארי, המטוס היה ענקי, כל אחד התיישב בחלק אחר של המטוס ככה שלא היינו צריכים אפילו לשמוע אחד את השני, כולם הלכו לישון אחרי היום המתיש הזה ואני והארי התחלנו לדבר
"הארי תגיד יום אחד בעתיד אתה תרצה ילדים?" שאלתי אותו
"ברור לו" הוא ענה וחייכתי
"ונגדל אותם באי?" שאלתי
"כן, אפשר לנסוע בחזרה לאמץ ולחזור" הארי אמר, יופי, הוא נישק את שפתיי והייתי כל כך שמח עכשיו, אז זה הסוף הטוב שכולם רוצים אני מנחש, מי לא היה רוצה את זה, מקום שלם לעצמך ולכל מי שאתה אוהב, בלי לחיות בדאגות כי בתכלס מי ימצא אותנו שם, חיכיתי לזה הרבה זמן, זה היה שווה את זה, והשוד הזה, זה היה ממש פשע של פעם בחיים.
וואו אני מתרגשת, כתבתי את הפאפניק הזה המון זמן וזה הפאפניק הראשון שלי, אני אעלה אפילוג ואני ממש אשמח שתצביעו ותגיבו אם אהבתם❤ אז אני מניחה שזה הפרק אחרון-לא אחרון, בכל זאת אפילו ושאלות תשובות, וואו אני מתרגשת, אני כלכך אוהבת את כל מי שקורא וכל פעם שמישהו מגיב או מצביע זה עושה לי טוב בלב לדעת שאהבתם את הפרק, אני מחר אעלה אפילוג ושם תשאלו כמה שיותר שאלות, גם אני כתבתי עוד פאפניק אבל אני אקח לי קצת הפסקה לפני שאני אתחיל להעלות אותו, ספויילר אלרט, הוא גמור ואני כבר כותבת פאפניק שלישי, כמובן שהם לא קשורים אחד לשני וכל אחד אני כותבת בתקופה אחרת של החיים שלי ויש לי תחושה שכבר מהפאפניק הבא תשימו לב באיזה תקופה הייתי, אוהבת את כולכם כל כך❤❤❤❤❤❤❤❤❤(ה.כ)
YOU ARE READING
once in a life crime-larry Stylinson
Acciónמה קורה שארבע אנשים מבצעים פשע של פעם בחיים. הסיפור מכיל: אלימות התקפי חרדה מוות דימוי עצמי ופשע//obviously אין קשר בין הסיפור לבין החיים האמיתיים שלהם בבקשה לא לקחת את הסיפור/ לתרגם אותו בלי האישור שלי ❤ תחילת כתיבה: 27 בינואר 2021 סיום כתיבה: 14 ב...