(קים)
"מצטערת ג'רמי לא התכוונתי לשמוע " אמרתי מנסה לצאת מהמצב שאליו נכנסתי
"אבל זה בסדר ג'רמי,אתה לא צריך להתבייש בזה או משהו.אלו החיים שלך"
אמרתי מנסה להסביר לו למרות שידעתי שאני לא יצליח.
"לא רציתי שאף אחד ידע מזה,לא רציתי לספר את זה לאף אחד" הוא אמר מבואס
הרגשתי רע עם עצמי לא רציתי להגיע למצב הזה
למרות כל הכאב שהיה לי בבטן מהניתוח קמתי מהמיטה והבתי לו חיבוק "מנחם"
"זה בסדר זה לא אשמתך אתה לא עשיתה את זה ,זאת לא אשמתך" אמרתי לו באמצע שאני מחבקת אותו
"איך הגעתי לזה שדיברתי עם הבן אדם הזה על ההורים שלי?" הוא שאל לא מבין "זה בסדר.הכל יכול לקרות "אמרתי עדיין מחבקת אותו
"אבל למה איתו ?ולא רציתי שאת תשמעי את זה"הוא אמר מאוכזב ,לא מתנגד לחיבוק
"הייתי צריך לסתום " הוא אמר לפתע
"זה בסדר ג'רמי,זה מה שעשית וזה הדבר הנכון שהייתה צריך לעשות באותו רגע "
"אבל..אבל" הוא רצה להגיד משהו אך בסופו של דבר הוא נאנח וסיים בכך את דבריו.
היה שקט למספר שניות שתיינו לא דיברנו עדיין מחובקים.
לאחר דקה רציתי לשבור את השקט הזה."רק רציתי שתדע שאני יודעת שאתה לא כזה ,כי אתה בין אדם מקסים אתה בחיים לא תעשה משהו כזה,אני יודעת את זה ואני מאמינה בך.ואני רוצה שגם אתה תיהיה מודע לזה" אמרתי מחזקת את החיבוק
הוא ניפרד באיטיות מהחיבוק והסתכל אל תוך עניי .
"באמת?"הוא שאל בסופק קצת מאושר
"כן" אמרתי בטוחה בעצמי.
וכך עבר לו שבוע שלם והקשר שלי ושל ג'רמי התחזק ,יותר חיוכים אחד לשני לא נרתעים אף פעם אחד מהשני ,וקצת חיבוקים מפה לשם *^.^* kkk.
ועם כל זה אנחנו לא חברים.
היום אני משתחררת מבית החולים
אבל לין באה לקחת אותי כי היום יש לג'רמי מבחן,זה היה כיף לעזור לו ללמוד בזמן שאני פה
מקווה שזה לא יקרה לו שוב והוא יראה רק את המילים "אני אוהב אותך קים"...בו ניקרא לזה זיכרון טוב שאני לא ישכח .
והיום בצהריים אני הולכת אל ג'ון,
ההורים שלו רוצים להכיר אותי
מקווה שיהיה טוב .
"היי קים ,איך היה בבית החולים?"לין שאלה אותי כשהיא נכנסה לחדר(בבית-החולים)
YOU ARE READING
זכרונות- Memories
Romanceנערה איבדה את הוריה והפכה ליתומה. היא המשיכה להתגורר אצל חברתה הטובה. היא חיה את חייה בלי חיוך אחד על פניה. עד שיום אחד שתי נערים נכנסים לחייה משנים לה אותם. {סיפור שהתחלתי לכתוב שנה שערבה והשנה המשכתי אותו.הוא סיפור מאוד נחמד והרבה אהבו אותו. בתח...
