"ז...זה ה.."הסתכלתי אל תוך ענייה וראיתי את הפחד שקלוע בתוכה ,שלחתי אליה חיוך מבין .כאב לי לראות אותה כל כך מפוחדת
"זה זה הזיכרון" היא אמרה לי בקול שקט "את מתחילה לזכור?" שאלתי עם קול רך ואוהב
"אנ...אני...זוכרת..הכ..הכ..הכל" היא אמרה ,אך שמתי לב שהיא מחזיקה את הדמעות בתוכה.
הסתכלתי עליה מספר דקות עם חיוך רחב על הפנים "ל-מה אתה ב..וכה?" היא שאלה בחשש,
צחקקתי קצת "כי אני מאושר" אמרתי לה מביט בתוך ענייה
"ל-מ..מה?" היא שאלה בגמגום קצת רציני ופה התחלתי להילחץ קצת
"כי אני שמח שהזיכרון שלך חזר" עניתי לה מנסה להסתיר את הדאגה בקולי.
היא הסתכלה עלי לא מסכימה עם דברי כאילו היא הייתה מעדיפה לא להיזכר בכלל.
"ומה היה בזיכרון שלך?" שאלתי בחשש תוהה אם אני עושה כרגע את הדבר הנכון .
"ז-ה ז...ה ז...ה א..ם זה ...ל.."היא התחילה שוב לגמגם ולהיכנס לפאניקה
"זה בסדר את לא חייבת לספר לי" אמרתי מתקרב אליה בזהירות אך היא התרחקה במהירות נדבקת אל הקיר שהיה מאחוריה "קים ,זה אני ג'רמי אני לא יעשה לך כלום" אמרתי ממש בלחץ לא מבין מה קורה לה "לא אתה לא יכול לעשות לי את זה ,תחזיר לי אותם למה לקחתה לי אותם ?למה עשית לי את זה תחזיר לי אותם,תחזיר לי אותם .אתה רע תחזיר לי אותם" היא צעקה ובכי התמרורים התחיל גם הוא.
הכל קרה כל כך מהר לא הבנתי מה קורה פה !
"תחזיר...לי...אותם" היא לחשה בין כל יבבה ליבבה
"קים מה קרה? זה אני ג'רמי את יכולה לבטוח בי" אמרתי עם דמעות מעניים כולי מפוחד שלא יקרה לה שום דבר
"אתה משקר זה לא נכון תחזיר לי אותם" היא שוב צעקה ,היא התחילה למשוך לעצמה בשיער לדפוק את ראשה בקיר להרביץ לעצמה ,כאילו היא מנסה לשכוח מכל מה שנמצא בתוך ראשה .
רצתי מהר אל הדלת פתחתי אותה והתחלתי לצעוק אבל לא יצאתי מהחדר כדי לא להשאיר אותה לבד
"מישהו תיקראו למישהו תיקראו לרופא דן מהר" צעקתי את שמו של הרופא שטיפל בא עד עכשיו.
היא המשיכה להכאיב לעצמה לא יכולתי לראות אותה ככה.התקרבתי אליה בזהירות בשביל לתפוס את ידה כדי שלא תזיק עוד לעצמה.
היא שמה לב שהתחלתי להתקרב
"אתה לא תיקח גם אותי ,אתה תשלם על זה אני יהרוג אותך כמו שהרגת את ההורים שלי,אתה יכולתה להציל אותם אבל בחרתה לברוח ולתת להם למות " היא צעקה בכל כוחה,ודמעות ממשיכות לנזול על פנייה העדינות ובמיוחד מפוחדות
YOU ARE READING
זכרונות- Memories
Romanceנערה איבדה את הוריה והפכה ליתומה. היא המשיכה להתגורר אצל חברתה הטובה. היא חיה את חייה בלי חיוך אחד על פניה. עד שיום אחד שתי נערים נכנסים לחייה משנים לה אותם. {סיפור שהתחלתי לכתוב שנה שערבה והשנה המשכתי אותו.הוא סיפור מאוד נחמד והרבה אהבו אותו. בתח...
