הסתכלתי אל תוך ענייה.היא החזירה לי אהבה קצת מוזרה
אך כשהסתכלתי על פנייה היא הייתה מאוד מבולבלת
ענייה נצצו,דמעה זלגה על פניה הרכות אבל המשכתי בדבריי למרות הכל.
"אני אוהב להרגיש את הפרפרים בבטני כאשר אני נמצא לידך ,אני אוהב להרגיש את הלב שלי פועם רק מזה שאת מסתכלת עלי. אני אוהב לחשוב עליך,אני אוהב ליראות אותך מאושרת.אני אוהב שלמרות המצב שאת עוברת את עדיין מנסה להתגבר על כל הקשיים
ואני מאמין שאת יכולה לעבור את כל הקשיים שיש לך ואני ישמח אם זה יהיה איתי.
אני אוהב להשתכר מריח הבושם שלך.אני אוהב להיות מאופנת מפנייך העדינות והיפות ,אני אוהב לשמוע את קולך כל בוקר
כי ככה אני בטוח שאת תמיד פה,אני אוהב להרגיש את הצמרמורת בגופי כאשר אני נוגע בך.אני אוהב לחלום עליך כמעט כל ללילה כי תמיד שאת מופיע בחלומותיי את ממתקת לי אותם. אני אוהב לשמוע אותך צוחקת כי כשאת צוחקת הלב שלי גם כן צוחק.אני אוהב להרגיש מבולבל כי זה בזכותך .אני אוהב שיש לי כאב ראש כי את גורמת לראשי לכאוב ,בכך שאת לא עוזבת אותו".
הבטתי על הדמעות שממשיכות לרדת לאורך הלחיים הורדרדות שלה.
"אני אוהב אותך"אמרתי לבסוף.
היא הסתכלה עלי והמשיכה לבכות
הנחתי את ידי על פנייה ומחיתי את דמעותיה עם אגודליי.
"ג'רמי ....אני...אני..אני גם אוהבת אתוך"הייתי מאושר
עד שהיא המשיכה את דברייה."אבל...אבל אני אוהבת יותר את ג'ון" היא אמרה ודמות המשיכו לרדת על פניי
"ג'ון זה....זה ..מי שהיה פה?"שאלתי לבסוף.
היא הסתכלה עלי מהנהנת עם ראשה לחיובי
הורדתי את ידי מפנייה בעדינות
"אני מבין" אמרתי מאוכזב
"אני מצטערת"היא אמרה אבל הדמעות הדיין לא פסקו.
"זה בסדר" אמרתי ,או שיותר נכון להגיד שיקרתי ,הרגשתי כאילו דקרו אותי בלב,כאילו לקחו ממני את החיים שהיו לי.
\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\\
(קים)
עבר שבוע ואני מתלבטת עם עשיתי את המעשה הנכון ,או שהייתי צריכה להגיד לו את האמת שאני אוהבת אותו יותר מאת ג'ון.
ישבנו מיסביב לשולחן וג'רמי ישב איתנו לאכול ארוכת ערב
רק שהוא לא נגה באוכל הוא שיחק איתו כמו כל ערב .
"למה אתה לא אוכל ?"לין שאלה אותו למרות שהיא ידעה את התשובה
" אני לא רעב"הוא אמר "אכלתי קודם" הוא שיקר וקם מהשולחן.
לאחר ארוכת ערב הוא שוב יצא מהבית בלי לומר מילה ,אבל אני ידעתי לאן הוא הולך
נשארתי לחקות לו על הספה כמו כל ערב ."את הולכת לישון?" שאלה אותי לין
למרות שגם את התשובה הזאת היא ידעה "לא,אני ילך יותר מאוחר" החזרתי לה והיא הלכה לחדרה לישון .
וכמו תמיד בשתיים לפנות בוקר הוא חזר אבל הפעם הוא חזר יותר גרועה מתמיד ,הוא היה יותר שיכור ממה שאי פעם הוא בא הביתה
הוא הסתכל עלי ושוב גיחך כמו כל ערב ונכנס לחדרו כאילו כלום לא קרה.
הרגשתי ממש רע עם עצמי
'מה עשיתי לו הוא אף פעם לא שתה הוא אף פעם לא היה ככה הוא תמיד היה מאושר,הוא הביא את השמחה לבית' חשבתי לעצמי .
לא יכולתי כבר הרגשתי זוועה.רציתי לשחרר הכל, הייתי חייבת את זה למרות שידעתי שאסור לי.
הלכתי אל המקרר והוצאתי משם את עשרת בקבוקי אלכוהול שהיה שם.ידעתי שאסור לי לשתות אלכוהול מפני שהייתה תקופה שהייתי שותה כל יום 6 בקבוקים, וזה עוד במצב הטוב.
הרופאים אמרו שאם אני ממשיכה עם זה אני יכולה להזיק לעצמי.
זאת אומרת שאסור לי בכלל לשתות אלכוהול כי אם אני יתחיל לשתות אני ילך ויקח עוד בלי לשים לב אני יכולה לשתות 15 בקבוקים בשקט רק שהתופעות שאחרי זה לא יהיו הכי שקטות וטובות שיש.
התחלתי לשתות בקבוק ועוד בקבוק ועוד ...עוד ...ועוד....שתיתי אותם באיטיות נתתי לכל האלכוהול להתפזר טוב טוב בגופי.
ובכל לגימה שהכנסתי לגופי הרגשתי כאילו אני עומדת למות.
השעה הייתה כבר 6 בבוקר
ג'רמי קם לשירותים,הוא ראה אותי שותה,הוא לא ידע שאסור לי אז הוא המשיך בדרכו .
הלכתי אל המקרר וחיפשתי עוד בקבוק למזלי הטוב או יותר נכון למזלי הרע מצאתי עוד שניים .
שתיתי את הראשון במהירות וכך גם את השני לא הצלחתי להחזיק מעמד ונפלתי על הרצפה ,ובאותו שניה ג'רמי יצא מהשירותים ולין מחדרה
כשהיא ראתה אותי שפוכה על הרצפה ו12 בקבוקים מפוזרים במטבח
היא סוג של קיבלה התקף, ג'רמי הסתכל על לין לא מבין מה הולך פה
"לא ,לא למה עשית את זה"לין לחשה ו
"מה הבעיה בזה שהיא שותה 12 בקבוקי אלכוהול?" הוא שאל לא מבין
היא הסתכלה עליו בשוק
"תגיד אתה רציני?"היא שאלה ובאותו רגע כבר לא שמעתי שום דבר .
(ג'רמי)
"אסור לה לשתות אפילו לגימה אחת של אלכוהו היא תזיק לעצמה" לין אמרה ואז הסתכלה על קים
"ג'רמי תתקשר לבית החולים "הסתכלתי עליה לא מבין מה עובר עליה
"תשכיבי אותה לנוח והיא תחזור לעצמה תןך כמה שעות טובות"אמרתי
הסתכלתי על קים וראיתי זעה נוטפת מפנייה
"עכשיו"היא צעקה והלכה במהירות אל קים.
עברו בסביבות ה-10 דקות והרופאים באו כדי לקחת אותה לבית החולים .
"המצב שלה לא טוב בכלל "אחד הרופאים אמר והם העלו אותה על המיטה המוזרה הזאת
וירדו במהירות אל האמבולנס ואני ולין אחריהם .......
YOU ARE READING
זכרונות- Memories
Romanceנערה איבדה את הוריה והפכה ליתומה. היא המשיכה להתגורר אצל חברתה הטובה. היא חיה את חייה בלי חיוך אחד על פניה. עד שיום אחד שתי נערים נכנסים לחייה משנים לה אותם. {סיפור שהתחלתי לכתוב שנה שערבה והשנה המשכתי אותו.הוא סיפור מאוד נחמד והרבה אהבו אותו. בתח...