זכרות-פרק 30-אני ואתה

80 5 0
                                    

(קים)

ראיתי אותו יושב על המיטה מביט בתמונה שאחז בידו ודמעות זולגות מעניו .

הרגשתי צביטה בלב,הרגשתי רע עם עצמי .

רצתי בחזרה אל החדר ודמעות התחילו לרדת

"איך חשתי בכלל שהוא בסדר?,מה חשבתי לעצמי ?,אני מכירה אותו ואני יודעת שגם במצבים קשים הוא צוחק,למה לא הענקתי לא חום ותמיכה?"

שאלתי את עצמי בקול .

התחלתי לבכות בחוזקה צורחת מושכת בשערותיי מרוב שיגעון

(ג'רמי)

הסתכלתי על התמונה שלי ושל אבי מהילדות  יושבים בגינה האהובה עלי.כמעט כל יום אחר הצהריים היינו הולכים לשם, הייתע משחק שם עם אבי .

פתאום שמעתי צעקות ,אלה היו הצעקות של קים.

ניגבתי במהירות את הדמעות מעני הנחתי את התמונה על המיטה ורצתי לחדרה .

פתחתי את דלת חדרה רואה אותה בוכה ומושכת בשערה

נכנסתי במהירות לחדר תופס בידיה כדי שתפסיק להכאיב לעצמה

"קים,מה קרה?" שאלתי אותה מביט לתוך ענייה

היא לא התנגדה ,אפילו לא שניה אחת והסתכלה חזרה אל תוך עניי

"ג'רמי" היא התחילה לומר ועוד דימעה זלגה מענייה וכך הלב שלי צרב

"ממ?" שאלתי מסתכל עלייה רוצה לחבק אותה חזק  וקרוב ככל שאפשר

"אני מצטערת" היא אמרה מרכינה את ראשה .

"על מה?" שאלתי מנסה להסתכל אל תוך ענייה הנוצצות מדמעות

"אני יודעת שאני משוגעת בדיוק כמו שאני משתגעת..כל הזמן הזה  אתה רק ניסת להצחיק אותי בזמן שבתוך תוך אתה ממש עצוב שאביך עזב את העולם .." היא באה להמשיך אבל עצרתי אותה

"קים אני עושה את זה כי אני רוצה לראות חיוך על פנייך " אמרתי  מלטף את זרועותיה

"אני גם רוצה לתמוך בך בדיוק כמו ששימחתה אותי כשהייתי צריכה ,תמיד הייתה לצידי גם אם רציתי וגם אם לא " היא אמרה מנסה לעביר לי  עובדה ושהיא תתקבל אצלי

"עשיתי את זה כי אני אוהב אותך.." רציתי להמשיך בדבריי אבל הפעם היא עצרה אותי

"אבל..גם אני אוהבת אותך וגם אני רוצה לעזור לך בדיוק כמו שאתה עזרתה לי .אני רוצה שתחייך  בזמנים האלה בגלל שאני הייתי לידך ותמכתי בך.אני רוצה להראות לך כמה אתה עזרתה לי בזמן שאני היית צריכה את העזרה הזאת.אבל אתה לא נותן לי להראות לך כמה אני אוהבת אותך אתה לא נותן לי לעזור לך אתה לא נתן לי לתת לך את כל החום שהייתה צריך את לא נותן לי להיות לצידך בזמן הזה  אתה פשוט לא נותן לי " היא אמרה מנגבת את הדמעה שירדה מפנייה .

"קים..א..אני מצטער אבל אני לא רוצה שתראי אותי בוכה אני לא רוצה שתראי אותי במצב כזה .אני לא רוצה שיכאב לך כשתראי אותי ככה" אמרתי

"אהה ואתה חושב שמה שאתה עושה זה עוזר לי? זה כואב לי לראות אותך מתמודד עם זה לבד.ואני יודעת שזה קשה להתמודד עם זה לבד כי אני נסתי להתמודד עם זה לבד במשך 13 שנים וזה לא עזר לי ,לא הצלחתי כי היית חייבת את התמיכה של מישהו .עד שאתה באתה ועזרתה לי .

אני לא רוצה שגם אתה תסבול ככה אני רוצה שנעבור את זה ביחד אני לא  רוצה שתישאר לבד במצבים כאלה.אני לא רוצה!" היא אמרה גורמת לי לחשוב פעמיים על הכל

"אני מצטער לא חשבתי על זה"אמרתי מרכין את ראשי "ותודה שאת דואגת לי" אמרתי מרים טיפה את ראשי כלפי פניה

"אני עושה את זה רק כי אני אוהבת אותך ואכפת לי ממך " היא אמרה מנגבת את הדמעה שזלגה על פניי ומחבקת אותי חזק

"אני אוהבת אותך ואני תמיד יהי לצידך ,ואל תסתתר ממני כי אני לא רוצה שהחצי השני  שלי יהיה מוסתר ממני" (אני יודעת שזה נשמע קיצ'י אבל היית חייבת-הערת הכותבת)היא אמרה גורמת ללב שלי לפעום במהירות ובחוזקה ,היא התקרבה אל פניי  והדביקה לי נשיקה חמה ונעימה .שפתיינו זזו בקצב אחיד .

התנתקנו מהנשיקה ,עדיין קרובים זה לזה

"גם אני אוהבת אותך" אמרתי מחייך את החיוך שבא מהלב

"אח.." שמעתי אנחה

"שוב אני טופסת אותכם במצב הלא נכון" לין אמרה מהדלת

אני וקים התרחקנו במהירות מגרדים את ראשינו  ממבוכה

"היי" אמר נער מאחורי לין…

זכרונות- MemoriesWhere stories live. Discover now