The devil from heaven// השטן מגן עדן

מציאות מדומה

היי
עבר הרבה זמן מאז שהעלתי, אני יודעת.
עברו עליי שנתיים מלאה בחוויות טובות וגם פחות טובות שלצערי לא איפשרו לי להתעסק בכמעט שום דבר חוץ מהן... התחלתי לכתוב את הסיפור הזה כשהייתי בכיתה ט ועכשו אני לקראת סיום כיתה יא.
החלטתי להעלות את הסוף של הסיפור אחרי כלכך הרבה זמן רק כדי שהסיפור הזה יסגר. (אפילו לא עברתי עליו)
אני לא חושבת שיצא לי להמשיך לכתוב בפלטפורה הזאת יותר ותודה רבה לכל מי שקרא את מה שכתבתי עד עכשיו🫶🏼

פקחתי את עיניי באיטיות, מנסה להתרגל לחשכה שפגשה את עיניי בין רגע, ראשי מעט כאב וכך גם גופי, 'איפה אני' זה כל מה שיכלתי לחשוב עליו באותו רגע. איפה החדר הלבן שהייתי בו קודם?
הסתכלתי לצדדי באיטיות, מנסה להבין איפה אני, ראשי המשיך לכאוב והרגשתי את ידיי לפתע, הסכלתי כלפי מטה וראיתי אותן בקושי, הן היו כבדות, לא הצלחתי להרים אותן.
לאחר כמה זמן שהרגיש לי כמו שעה, בלי לזוז מהמקום בו שכבתי בלי להבין איפה אני ובלי לראות כמעט כלום, מסך גדול ולבן נגלה מולי, ניסיתי להפנות את ראשי כמה שיכלתי מהאור החזק ועצמתי את עיניי בחוזקה, "שלום 26." שמעתי קול מוכר, הסתכלתי למסך הלבן עם דמות לא מוכרת במרכזו, קווצתי את מצחי בשאלה, "מי אתה?"

"אתה לא זוכר אותי ליאו?" שאל בחיוך והנדתי את ראשי לשלילה, הקול שלו נשמע לי כלכך מוכר, כמו של... של... אח של טריסטן "אתה מזהה את הקול שלי?" שאל לפתע וראש הורם בחזרה אליו, "יש לכם את אותו הקול." לחשתי בשקט, "אני שמח שאתה מתחיל להיזכר..." אמר למיקרופון הקטן שמולו, "אבל אתה לא הוא..." אמרתי ובחנתי שוב את פניו הגדולות, "אני יודע." אמר וכיבה את המצלמה, הסתכלתי סביבי, מנסה לזכור את כל מה שראיתי עד עכשיו ולפתע אור כחול קטן נדלק מהקצה השני של החדר, "מספר 26, בעוד כ- חמש שעות תצא מתאך להסבר ותדרוך. תודה על ההבנה." קול גבוה של אישה נשמע, חמש שעות?

הזמן עבר לאט, כל דקה הרגישה כמו נצח, ניסיתי להירדם אבל לא הצלחתי, גם לא הצלחתי לחשוב על כלום שיעביר לי את הזמן. "טריסטן..." קראתי בשקט, "אנ מתגעגע אליך. אני מרגיש כמו משוגע..." חייכתי קלושות ועצמתי את עיניי, מדמיין אותו מולי, עומד ומחייך, חיוך כזה שומר שהכל יהיה בסדר.
"26..." שמעתי את המספר הזה שוב, פקחתי את עיניי באיטיות וניסיתי להתיישב בניסון כושל. קיווצתי את עיניי שוב בשל האור שפתאום נגלה לפניי, "שלום ליאו, אני אדיסון ואני אספר לך כל מה שאתה צריך לדעת." אמרה אישה צעירה שנשמעה כמו רובוט.