The devil from heaven// השטן מגן עדן

הקסמים שבעולם הזה

היי חברים
מקווה שכולכם בסדר, בריאים ושלמים
תנצלו את החופש הזה לדברים טובים
ספרו לי, למדתם משהו חדש בזמן הזה?
חג פסח שמח!🌼

ליאו התעורר לבוקר חדש, מזיז ממנו את השמיכה ומתיישב על המיטה עדיין עם עיניים עצומות, מנסה להרגיל את גופו הרדום למצב הזה, "אני רוצה לחזור הביתה." אמר בשקט לעצמו, "לצערך אתה לא יכול." קול גברי ועמוק נשמע מעליו, "בוקר טוב," הוא אמר אחרי שבדק מי נכנס לחדרו, "בפעם הבאה שתפספס ארוחה אתה תישן בחוץ." היצור אמר ברצינות, עדיין נשען על משקוף הדלת, "אני מצטער על זה, הייתי צריך קצת זמן לעצמי." הוא אמר,
"אם זה בגלל מה שאמרתי לך אתמול, אז זה היה בצחוק." אמר והתחיל לזוז לכיוונו של ליאו, "אתה הזכרת לי אותו ואני רוצה לחזור לשם, אליו, ולחבק אותו, להגיד לו כמה אני אוהב אותו. אפילו לא הספקנו לחלוק את ה-'אני אוהב אותך' הראשון שלנו! אני פשוט כל כך צריך אותו עכשיו." ליאו התייפח מעט, מפנה מקום לגופו הגדול של טרסטין, הוא הרים את מבטו ופגש בעיניים חומות כהות, טובע בהן מעט עד שידו של טרסטין מחליטה לעלות ולנגב את דמעותיו, הוא החזיק ביד שלו בעדינות והוריד אותה, הוא רוצה לבכות. הוא רוצה לשחרר. הוא רוצה לשכוח ממנו. "זה בסדר אם אני אשים עליך ראש?" ליאו שאל, נזכר ברגעים מתוקים עם קונור, טרסטין הניד את ראשו לשלילה, זו לא בעיה בשבילו, כל עוד זה מה שליאו רוצה. ליאו נשכב על המיטה עם רגליו ושם את ראשו וידיו על רגליו של טרסטין, לאחר כמה רגעים ליאו הרים את ידו של היצור והניח אותה על ראשו, מזיז אותה מצד לצד ונותן לדמעות שלו ליפול על המכנס היקר של השטן, ליאו עזב את ידו אך טרסטין המשיך בפעולה, ליאו המשיך לבכות וטרסטין מיד התחרט שאמר את זה, הוא היה אמור לדעת שזה יזכיר לו אותו הוא לא יהיה מוכן לשחרר ממנו, ככה שהדרך ללב שלו תהיה הרבה יותר ארוכה ומסובכת.

"ליאו?" טרסטין שאל לאחר כמה דקות, ליאו הוציא קול קטן של נוכחות, לא היה בו הכוח לדבר, בכל הזמן הזה הוא חשב על קונור, על החיים שלהם ביחד ובמיוחד איך שקונור היה מרגיע אותו באותה הדרך שטרסטין עשה עכשיו, רק משום מה כשטרסטין נגע בראשו הוא מיד נרגע ועם קונור זה היה אחרת, אולי היצור הפעיל עליו את הקסמים שלו. "אתה בסדר?" טרסטין שאל וליאו הניד בראשו, הוא לא בסדר, אבל הוא חייב להיות חזק אחרת הוא לא יצליח לעבור את זה, "אני רוצה לראות את הכנפיים שלך." ליאו ביקש וטרסטין צחקק מעט, "עוד לא ליאו, יגיע הזמן ואתה תראה אותם." אמר, וליאו התבאס מעט אך התרומם אליו, פניו מול הפנים של טרסטין, הוא הסתכל עמוק בעיניו ונדהם מהצבע המיוחד שלהן, שונה ממה שהוא ראה כל חייו. הוא ראה אנשים עם עיניים חומות כהות אבל שלו היו מיוחדות, עם מין קסם כזה שלא מאפשר לך להזיז את המבט, "העיניים שלך יפות." המחשבות שלו ברחו מפיו, הוא אפילו לא שם לב. טרסטין צחקק, "גם שלך." ענה לו. ליאו מיד הסתיר את פיו כשהבין שאמר זאת בקול, אך אם היה יודע שזהו בסך הכל עוד משהו שהיצור עשה עם הכוחות שלו.