"אני מכיר אותהההה" שמעתי את קולו של ליאם נאבק עם אחד המאבטחים
"כן, כן זה מה שכולם אומרים" המאבטח אמר בקול נוקשה
אני ומייקי רצנו לכיוונו והצחיק אותי שהוא צעק דווקא למייקי לעזרה
"מייקללללל"
מייקי רץ למאבטח ואמר שהכול בסדר ושליאם יכול להיכנס
ליאם נעמד ליידי ולא הפסקתי לצחוק
"תשתקי ואל תגיבי למה שקרה עכשיו"
מאוהב קטן
"היית מעולה!!" הוא חיבק אותי ולוק ואש התקרבו עם שתייה ביד
"באמת שהיה מדהים" אשטון אמר ולוק הגיש לי שתייה
"ליאם להביא לך גם?"
"אממ כן תודה"
"את באמת מדהימה" לוק הוסיף
"אוו תמשיכו תמשיכו" אמרתי בהתגרות ולוק נתן לי מכה עם מרפקו בצלעות
"קרציה" הוא מילמל והלך מישם בחיוך
"אז אייך את וקאלום?" ליאם אמר בקול מתגרה
"רגיל..."
וכך דיברנו ולאחר מיכן גם הבנים הצטרפו והמשכנו לסרט אימה אצלם בבית
ליאם הלך הפעם.. הוא לא רצה להישאר... הוא אמר שיסביר לי אחר כך..
אני ולוק כמו שניי פחדנים התקרבלנו אחד בתוך השני מרוב פחד בצד ומייקי, קאלום ואשטון צחקו עלינו רוב הסרט
אבל אז..
*שיחה מליאם*
"הלו"
"סאם תכנסי לפיד שלך בטוויטר עכשיו!"
"מה ק-"
"סאם פשוט תיכנסי!!" הוא אמר מהר וניתק
*סוף שיחה*
פתחתי מהר את הטוויטר
"מה קרה?" קאלום הפסיק לצחוק והתקרב לידי
הרמתי את כתפיי כלא מבינה בעודי נכנסת לטוויטר
"פאק" אמרתי בשקט והעיניים של כולם בחנו אותי
היו לי מלא עוקבים חדשים! ומלא תגובות!:
"such a bitch!"
"ugh hate her"
"who the f*ck she thinks she is?"
"yak!"
"who*e"
"s*ut..."
"i dont like her!"
...
יותר ויותר תגובות התווצרו
הדמעות התחילו לחנוק אותי ופשוט ברחתי החוצה
לברוח מהצרה הזאת
למה שאנשים ייכתבו כאלה דברים?
אייך יוצאים מזה?
אפשר בכלל לצאת מזה?
ניזכרתי באותו היום שהצלמים לא עזבו את קאלום, שאמרו עליו דברים מגעילים כדי להוציא ממנו דברים... ומה שהוא ענה לי היה שאין לו מה לעשות בקשר לזה.. שכלום לא יעזור... ולא הבנתי אותו , הייתי בטוחה שהוא אידיוט
מסתבר שלא מבינים את הדברים האלה עד שבאמת חווים אותם
הרגשתי מפורקת
הדבר היחיד שעשיתי היה להינות על הבמה ולעשות את מה שאני אוהבת לעשות, לראות אנשים בקהל, שהיו שם לראות אותי!
עשיתי משהו לא בסדר? יש סיבה ששונאים אותי?
לא שמתי לב ונפלתי על המדרכה
נישארתי שם שוכבת, עד ששניי ידיים הרימו וחיבקו אותי
קאלום
"מה קרה?"
הוא הושיב אותי והתיישב ליידי
הבאתי לו את הטלפון שלי ובלי להסתכל יותר מידיי זמן הוא כבר הבין והתחיל לדבר אבל עצרתי אותו
"למה שונאים אותי? למה להגיד כאלה דברים?-
"היו שם כמה תגובות טובות גם... כמה כאלה שאמרו שאני מדהימה והם שמחים שהצטרפתי להופעה הזאת..
אבל היו כאלה שפשוט כתבו שהם שונאים אותי!" אמרתי חנוקת דמעות
"מה עשיתי ששונאים אותי?" לא יכולתי להסתכל לו בעייניים ופשוט הורדתי את ראשי לריצפה
"אני מבין אותך.." הוא אמר חנוק גם הוא מדמעותיו והסתכלתי עליו, "לפעמים גם אני חושב ש.. אם יש כאלה שכותבים כאלה תגובות טובות ומחממות את הלב, כי הם מעריצים...אבל שיש כאלה שפשוט כול מה שהם כותבים לי זה 'אני שונא אותך' ...תמיד רציתי לדעת למה"
"חסרות סיבות?" התחכמתי איתו והוא צחק
מהר הורדתי את החיוך מהפנים שנזכרתי במה שקרה
כשאני איתו אני שוכחת מהכול...אבל יהיה קשה לשכוח את זה..
"אתה יודע?, תמיד חשבתי שאני אהיה מהאנשים האלה שלא אכפת להם מה אנשים אחרים חושבים או אומרים עליהם.."
הוא הרים את עיניו אליי
"מסתבר שאני לא"
הוא שיחק לי בשיער ונישק אותי בשפתיים ברכות
התחיל לרדת גשם..
אבל זה לא גרם לנו לקום...התעסקנו בעיניניינו, עדיין מחובקים.. לכמה זמן
---------------------------------------------------
ווהוו אז זה הפרק..
מקווה שאהבתם :)
לוב יו :)
YOU ARE READING
Late- Luke hemmings & Calum Hood
Fanfictionסאם, בת 18, מנגנת בגיטרה חשמלית, אקוסטית, בס, שרה... והתחלתי לנגן כך היה כול אודישן אכזרי שליפעמים הסתיים בחדשות רעות ולפעמים שהתקבלתי! אבל הרסתי את כולן... אני לא הילדה הכי סבלנית שיש... אבל הפעם קיבלתי היזדמנות שונה! לא על תפקיד קטנטן או לנגן ברקע...
