פרק אחרוןןןןן
---------------------------
אחרי השיחה עם לוק הבנו שאנחנו עוד לא מוכנים. נספר לקאלום בשלב מאוחר יותר.
אני מבינה את לוק. אני מצידי רוצה לסיים עכשיו הכל ולספר לו.
אבל הם חברים טובים, הם בלהקה ביחד... זה יכול להרוס הכל.
אני לא אשקר שאני לא מרגישה משהו ללוק. אני מניחה שעשיתי את מה שעשיתי זה כי ידעתי שזה מה שהרגשתי אליו. ניסיתי להדחיק את זה כמה שיותר.
ברחתי מעצמי יותר מידי בזמן האחרון.
זאת הייתה טעות.
למה לא הקשבתי לעצמי מההתחלה? לא הייתי צריכה להתחיל או בכלל לחשוב על זה.
זוגיות תמיד תפגע בהכל בסופו של דבר.
ובמקרה שלי, בחברות שלהם, בחברות שלנו, בלהקה, ובי.
עבר כבר חודשיים וחצי בערך מאז.
לוק כל הזמן בודק מה איתי. הוא לחוץ. יודע משהו שאני לא.
הוא שואל אם אני זוכרת משהו נוסף מאותו הערב. אבל אני עונה בשלילה.
הוא ניסה לספר לי משהו אבל קאלום נכנס לשיחה ומאז לא יצא לנו יותר לדבר
אני מרגישה רע ולא מפסיקה להאשים את עצמי.
זה מתבטא גם במוזיקה שלנו.
אני כל כך לא מרוכזת והראש של לוק בכלל ביקום אחר.
אנחנו הורסים לכולם הכל
"אתם מוכנים להתרכז כבר??" מייקל איבד סבלנות ואשטון נאנח
מרוב כל מה שקורה איתי אפילו לא בדקתי מה עם ליאם ומייקל
יותר מידיי מרוכזת בעצמי..
הרגשתי בחילה ורצתי מהר לשירותים.
לוק רץ אחריי מהר "את בסדר?"
"לוק לך"
הוא לא זז והיה ניראה לחוץ יותר מכל החודשיים האלו, שהיה בהם כמו שומר צמוד
"דיי! אתה יכול להפסיק לבדוק מה קורה איתי בכל שניה ושניה בחיים?"
הוא מילמל מלא דברים והוציא כופסא ורודה מהכיס שלו
"ממתי יש לך כופסאות ורודות בתיק?"
הוא שם אותה ביין ידיי וסגר אותן. "אני מחכה לך כאן בחוץ"
דה פאק
בדיקת הריון
"מה א--" הוא יצא
פלאשבקים נוספים עלו לי מאותו הערב. נתתי ללוק לשתות. הוא ניסה לעצור אותי אבל הייתי נחושה למשהו.
לא לא לא
זה לא קורה
הוצאתי מהתיק צד שלי את הבקבוק מים של קאלום ושתיתי במהירות וניכנסתי לשירותים
פלוס ורוד
מה לעזאזל זה אומר??
הוראות הוראות הוראות
הפכתי לגב האריזה
אני בהריון
דפקתי את ראשי בדלת השירותים
"אני יכול להי--" לוק פתח את הדלת במקצת
זרקתי עליו את הכופסא וברחתי החוצה.
נוסעת במהירות מטורפת לבית.
אני בהריון
אני בהריון מלוק
לוק!
התחלתי לבכות, נחנקתי מדמעותי
למה זה שווה? החיים האלה
אני לא מוכנה לזה
אני לא רוצה את זה
התחלתי להסתובב במעגלים
נכנסתי לשירותים, שוטפת את הפנים ופותחת את הארון להוציא מגבת.
עצרתי.
לקחתי את הכופסאות כדורים.
אחד אחריי השני. זה עבד למשוגעת מהרחוב הסמוך שהתאבדה.
--נקודת מבט של קאלום--
מייקל וליאם תפסו אותי ואשטון הגן על לוק
לא שלטתי במה שיצא לי מהפה. התחרפנתי.
"אייפה היא?" ליאם שאל מלא דמעות
"מי?"
"סאם אידיוט!"
"א-אני לא יודע"
"גם אנס אותה וגם לא לוקח על זה אחריות!" צעקתי
"אני לא א-- אני לוקח אחריות מלאה! א-אנחנו הינו שיכורים אני מבטיח ש--"
"שמה???" צעקתי שוב
"היא לא עונה" ליאם עצר אותנו
"אייפה היא יכולה ליהיות????" אשטון שאל בקול רגוע. לא להעמיס לחץ נוסף
"היא מסתגרת הרבה בחדר של ההורים שלה שקורה משהו" ליאם אמר ורצתי למכונית
"אני בא איתך" לוק אמר לי
"אתה לא מתקרב אליי!" אמרתי בקול מאיים ותפסתי בידו של ליאם שיצטרף אליי
נסענו במהירות.
אמבולנס חיכה מחוץ לבית.
טרקתי את דלת המכונית ורצתי פנימה
אחד מהאנשים עצר אותי בכוח
נאבקתי בו ואחד אחר משך אותי משם וניסה להרגיע אותי
"אייפה היא??" ליאם יצא ואחריו הגיעו כולם. עם לוק.
התקרבתי אליו בצעדים כבדים אבל הוא קפא. לא הייתה תגובה על פניו. ליאם עצר אותי בעדינות וסובב אותי לבית
הוציאו אותה מישם...
מחוסרת הכרה.
"מה קרה? היא בסדר?" לקח לי זמן ולבסוף שאלתי. משתיק את השאלות של הבנים.
הוא לא אמר כלום ולבסוף... "אני מצטער" וסגר את הדלתות..
YOU ARE READING
Late- Luke hemmings & Calum Hood
Fanfictionסאם, בת 18, מנגנת בגיטרה חשמלית, אקוסטית, בס, שרה... והתחלתי לנגן כך היה כול אודישן אכזרי שליפעמים הסתיים בחדשות רעות ולפעמים שהתקבלתי! אבל הרסתי את כולן... אני לא הילדה הכי סבלנית שיש... אבל הפעם קיבלתי היזדמנות שונה! לא על תפקיד קטנטן או לנגן ברקע...
