פרק 4

464 41 22
                                    

הבוקר התעוררתי לבד, והתחלתי להתארגן לבית הספר.

הוצאתי חולצה אפורה קצרה וג'ינס שחור ולבשתי אותם כשגופי מופנה לכיוון הארון.

"פאקינג שיט!" צעקתי כשהסתובבתי וראיתי את הארי יושב על אדן החלון.

"בוקר טוב לו" אמר בחיוך תמים. "כמה זמו אתה יושב פה??" שאלתי מיד. "אני הרגע הגעתי" אמר בתמימות. 

כיווצתי את עיניי. "למה אני לא מאמין לך.." אמרתי, בוחן. "זאת כבר הבעיה שלך. אתה מוכן?" שאל. "כן, אני ארד, תחכה לי למטה" אמרתי והתקדמתי לכיוון הדלת.

"רגע לו" הוא אמר. "מה?" "אולי הפעם תרד מהחלון??" אמר עם חיוך שמראה שיניים. "ואולי.. לא" אמרתי ויצאתי מחדרי.

"ביי אמא!" צעקתי כשפתחתי את הדלת. "ביי מתוק, תשמור על עצמך" אמרה וסגרתי את הדלת, מתקדם לכיוון הארי שנשען על העץ, כמו בפעם הקודמת.

ראיתי את ג'מה רצה אליו מתנשפת ואותו צוחק. לא ממש יכולתי לשמוע את הצחוק שלו, אבל רק לראות אותו מחייך עושה לי צמרמורות.

הגעתי אליהם והתחלנו ללכת.

************

היום עבר דיי מהר והגיע הפסקת הצהריים.

נכנסתי לקפיטריה עם הארי, מכיוון שהיה לנו שיעור אלגברה ביחד לפני.

"היי ג'מ, נייל" אמרתי והתיישבתי מולם, הארי התיישב לידי.

"תראה את השרירים שלו.." שמעתי את ג'מה אומרת בלי להתייחס למילותי. הסתכלתי לאחור לכיוון שבו ג'מה ונייל הסתכלו אליו.

ראיתי ילד עם שיער חום דיי בהיר, גבוה ושרירי. קוראים לו ליאם אם אני לא טועה, הוא יושב מולי בביולוגיה.

"אני לא מבין מה את מוצאת בו.." שמעתי את נייל אומר והסתובבתי חזרה אליו.

"מה אני מוצאת בו?? הוא אולי הגבר הכי מושך שנמצא בבית ספר הזה! כל מה שבאלי לעשות זה לקרוע את החולצה הזאת ממנו ו-" "לא! ג'מה! לא לא לא, איכ אלוהים לא!" הארי מיהר לקטוע אותה ולסתום את אוזניו.

צחקתי וג'מה גילגלה את עיניה והמשיכה לאכול. 

שמענו את הצלצול וקמנו מהשולחן, מתכוונים לחזור לכיתות.

"היי, לואי" שמעתי מישהו קורא לי מאחור ומניח את ידו על כתפי. הסתובבתי אליו וראיתי את הילד שצחק עליי לפני יומיים.

הסתכלתי על פניו וראיתי פנס סגול מתחת לעינו. אין סיכוי שהארי עשה לו את זה.. נכון??

"תוריד תידיים ניק" הארי אמר והעיף את ידו מכתפי. 

"אני אממ.. רציתי להגיד סליחה, על מה שקרה, אתה יודע.." גימגם.

"אוקיי" אמרתי מבולבל. הוא מבקש ממני סליחה?

"יופי, עכשיו תזדיין מפה" הארי אמר וג'ק מיד נעלם מאחורינו.

"אתה עשית לו את זה?" שאלתי ואצבעתי על עיני. 

"זה כלום, תוך שבוע זה כבר יעלם" אמר והמשיך ללכת לכיתתו.

הוא עשה לו את הדבר הזה, וזה נראה ממש רציני. הוא עשה לו את זה.. בגללי?

************

"היי לו. אני הולך לשחק כדורגל היום, אתה רוצה לבוא גם?" הארי שאל אותי בדרך חזור.

"אממ, כן בטח" אמרתי. "אתה יודע איך לשחק נכון?" הוא שאל בליגלוג. "אני דיי בטוח שאני יודע איך לשחק, הארי" אמרתי וגילגלתי את עיני. "רק בדקתי" אמר בתמימות. "בכל מקרה, תלבש בגדים נוחים ונעלי כדורגל, אני אבוא לבית שלך ב4" אמר וראיתי שכבר הגענו.

"אוקיי ביי" אמרתי והתכוונתי ללכת לביתי, אך לפני שהספקתי להסתובב, הארי תפס אותי וחיבק אותי, לקח לי כמה שניות, ואז חיבקתי אותו בחזרה. הוא התנתק מהחיבוק. "ביי לו" אמר והסתובב לביתו.

************

"הארי, אתה איתי"  אמר הקפטן של אחת הקבוצות כשבחרו שחקנים. "זאין, איתי" אמר השני. "איידן, בוא לפה" אמר הקפטן של הקבוצה של הארי. "ו.. אממ.. כנראה שאתה איתי.." נאנח הקפטן של הקבוצה השנייה כשהבין שאני בקבוצה שלו. אבל מי נעלב?? בטח שלא אני.. "אל תתייחס אליו, הוא סתם אידיוט" אמר לי זאין, בחור עם שיער שחור ועיניים חומות. "אוקיי" אמרתי, הוא נראה כמו בן אדם נחמד

(סורי אם יש פה דברים לא הגיוניים, כל מה שאני יודעת על כדורגל זה מהמשחקים שאחים שלי מכריחים אותי לראות איתם..)

התחיל המשחק ואני עמדתי ליד השער, זאין היה השוער שלנו. ראיתי את הארי מתקדם לכיוון השער שלנו כשכל חברי הקבוצה שלי רצים אחריו ומנסים לעצור אותו.

הארי כמעט הגיע לשער שלנו, אך התחלתי לרוץ לכיוונו, חטפתי את הכדור מרגלו בבעיטה והתחלתי לרוץ עם הכדור לכיוון השער השני. ראיתי מישהו מהקבוצה השנייה שמתקרב אלי ומנסה לחטוף לי את הכדור, אך בעטתי את הכדור בין רגליו והסתובבתי לצידו של האיש ההוא, וחזרתי שוב לכדור ממשיך לבעוט ולרוץ איתו עד שהגעתי לשער. (זה נשמע לי מגניב לא יודעת)

התכוונתי לבעוט את הכדור לכיוון הימני, הרמתי את רגלי וקירבתי אותה לכיוון הכדור, אך שנייה לפני שהיא נגעה בו החזרתי אותה לאחור ובעטתי לצד השני, מותיר את השוער מבולבל. ו..... גול! הכדור בפנים!

הסתובבתי לאחור וראיתי את הקבוצה שלי מריעה לי, הם התקרבו אלי ונתנו לי כמה צ'אפחות (ככה אומרים את זה?) חבריות על הגב. חזרתי למקום שלי ליד השער וראיתי את הארי עדיין עומד שם עם עם מבט המום על פניו. "אתה- אבל- איך- מה-" "הו כן הארי, אני דיי בטוח שאני יודע לשחק" חייכתי אליו חיוך מתגרה והוא הניד בראשו בחיוך וחזר למקומו ליד השער השני.

"וואו אחי, רצחת את זה!" זאין אמר לי ונתן לי גם צ'אפחה (אם לא כותבים את זה ככה אני יצא ממש סתומה) בגבי. "תודה" גיכחתי. "אני זאין דרך אגב" אמר. "לואי" עניתי. "אתה לומד בבית ספר הקרוב?" שאלתי אותו. "את האמת שעד עכשיו למדתי בבית ספר אחר, אבל העיפו אותי משם, בעיות משמעת והשטויות האלה.. אז עכשיו אני עובר לבית הספר האזורי" אמר. "הו, טוב, אם אתה צריך עזרה במשהו אתה תמיד מוזמן לפנות אלי" אמרתי לו. "תודה אחי" אמר לפני ששמענו את השריקה וחזרנו לשחק.

************

All the love .H.

The guy on the window/L.S✔Where stories live. Discover now