The green forest

Part 1

פוב הארי:

הרגשתי את הרוח המהירה חודרת לתוכי, שערי פרוע על פרצופי,
אני עולה במהירות לאיזשהו מקום, אני באמת לא יודע מה קורה כאן,
אני רק רואה ברזלים מסביבי כיאלו זו מעלית מהירה שמרימה אותי..
למעלה? אני חושב...
זה רק ניהיה מהר יותר ואני מרגיש את הבחילה בבטני מתחזקת,
אני מקיא לצדי ואני לא רואה שום דבר.
בטני מתהפכת ואני מסתכל לצדדים, הכל נעצר.
אני לא זוכר כלום... הכל מעורפל במוחי.

שתי דלתות נפתחות מעליי והאור שורף את עייני.
״זין!״ צעקתי וכיסתי את עייני.
״יש לנו גריני חדש״
״מה לעזע- מה הולך פה״ אני מסתכל למעלה, עשר אנשים בערך סביבי,
הם לבושים בבגדים מלוכלכים ומביטים בי.
״ברוך הבא גריני!״ מישהו צועק לי ואני מעקם את אפי.
״זה איזה מתיחה? מה לעזעאל אני עושה פה...״
נעמדתי וקיבלתי סחרחורת חזקה... פאק מה לעזעאל.

״ברוך הבא לגרין פורסט גריני, בוא״ מישהו עם גופייה צמודה אומר לי ומכנס ג׳ינס רחב, הוא מושיט לי את ידי ואני נרתע בהתחלה, אבל אז אני מבין שאין לי עוד שום אופציה.

״הו...הופה״ הוא אומר ואני נעמד לצד שלו, הדלתות נסגרות ואני רואה את התא המרובע יורד למטה והאנשים מכסים את זה עם סוג של בד.
הבטתי מסביבי, מה לעזעאל איפה אני?!
אין כאן דרך יציאה, רק דשא דשא ואוהלים.
יש שם איזה שלושים אנשים, בנים ובנות, ואני מביט מבולבל.
״אני לא יודע מה זה המקום המזויין הזה, אבל אני רוצה לחזור עכשיו..
פאק אני- אני לא זוכר כלום... מה לעזעאל עשיתם לי?!״ שאלתי את הבחור שעזר לי לקום והוא גיחך.
״אוקי קודם כל תרגע גריני-״
״אולי אני לא זוכר את השם שלי אבל לא קוראים לי גריני! מה לעזעאל....״ הבטתי מסביב ואני באמת לא מבין כלום.

״אוקי תן לי להסביר לך, אני זאין, אתה חלק מהאנשים שחוטפים בשביל לעשות עליך ניסויים, ולפני שתכה אותי למוות לא אנחנו חטפנו אותך, זה אנשים מדענים שלפני שהם מוציאים תרופות הם בודקים את זה עלינו, אני יודע שזה נשמע כמו משהו משוגע והזוי, אבל כן,
לגבי הזיכרון, אל תדאג, יום יומיים וזה יחזור, אין דרך חזרה אז..
אתה מעוניין בסיור?״ הוא אמר ועייני נפערו.

״אנ-א- אני לא מבין... זה נראה לך פאקינג נורמאלי???״ שאלתי בדאגה והתרחקתי ממנו.
״לא לא לא... לא זה לא הגיוני בכלל...״ אמרתי לעצמי וצבטתי את עצמי.
נאנקתי מהכאב, זה לא הגיוני שזה לא חלום... זה לא יכול להיות.
״תקשיב גריני, אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל-״
״אני לא רוצה פאקינג לשמוע!״ צרחתי ורצתי לכיוון במעלית המזווינת שהעלתה אותי, מה לעזעאל.
״אני לא יודע מי אתם!! מטורפים מזוינים, אבל אתם פאקינג תעלו את המעלית המחורבנת ותתנו לי ללכת חזרה!!״ צרחתי לעבר המעלית שהעלתה אותי ולא שמעו קול, רק הצחקוק של הזאין הזה.