The green forest

Part 19

פוב הארי:

״הארי, אתה יכול להוציא את כולנו מכאן״

זאין אמר וכולם הביטו בי, הרגשתי את הלחץ שעולה בגופי ושהכל תלוי בי, אני שונא את זה.
״מה... אני לא, אני סתם עוד אחד מכם די״ אמרתי והעברתי את ידי ובאתי לצאת מהאוהל ונייל עצר אותי.
״הארי.. אני יודע שזה נראה לך משוגע... אבל אתה יכול״ נייל אומר לי ואני בולע את רוקי.
״בבקשה די״ אמרתי ושמעתי את קולו של לואי.
״הארי... אני יודע שזה מלחיץ אותך, אבל זה דבר טוב״ הוא אומר בחיוך קטן ואני נאנח.
״מה אני יכול לעשות? להיזכר בדברים שמה? זה לא נותן לי כלום״
״הארי אתה גרופוסטר, זה לא רק להיזכר, ניני אמרה שאפשר...״
״אפשר מה״ אמרתי והסתכלתי עליהם מבוהל.
״לקבל סוג של... טוב היא הסבירה- אמ שכאילו-״ נייל ניסה להסביר בדרך כושלת וזאין עצר אותו.

״היא הסבירה שאתה יכול לקבל כוחות, כמו להרגיש דברים, לראות דברים, חזיונות כאלה, אבל חזיונות אמיתיים, שבאמת קורים״
הוא אמר והרגשתי את ליבי דופק.
״אני לא רוצה את זה״ אמרתי וזאין החליף מבטים עם כולם.
״זה לא בשליטתך...״ זאין אמר יצאתי מהר מהאוהל, הרגשתי שלחץ עוטף את כל גופי, מה זה לעזעאל, מה זה השיט הזה הגופיסטר הזה?
איך בכלל אומרים את זה?! אני לא רוצה שום דבר מזה!

״הארי!״ שמעתי צעקה של קולו של לואי אבל לא עצרתי, אני רצתי לאגם בצד השני של המקום המזורגג הזה... לעזעאל, אני לא רוצה להיות כאן, לא רציתי ולא ארצה.
התיישבתי על שפת האגם ושמתי את רגליי בתוך המים...
מה זה לעזעאל אומר עליי? מה אני?
״הארי״ שמעתי קול רגוע והסתובבתי, זה לואי.
לא אמרתי כלום אבל הוא התקרב אליי, הוא הרים את מכנסיו התיישב לידי והכניס את רגליו למים.
״קר...״ הוא לחש וחייכתי מהחמידות שלו.
״הארי אני יודע שאתה פוחד, אבל אין לך ממה״ הוא אמר והביט בי ועיניו זהרו כמו השמיים.
״אני אאכזב אותכם״ אמרתי עם מבט מושפל על הריצפה והוא נאנח.
״אתה לא יכול לאכזב אותנו, הארי זה לא משהו שהחלטת, זה אתה״
הוא אמר וזה רק גרם לי לפחוד עוד יותר, זה אני, אני יצור או משהו?

״אני אאכזב, אני לא יכול להציל אותכם, מה נראה לכם אני גיבור על או משהו?״ אמרתי בזלזול והרגשתי את ידו הקרה של לואי מונחת על שלי, חום של התרגשות עבר בגופי... לעזעאל הוא יודע איך להרגיע רק במגע שלו.
״אתה מדהים מידי בשביל לאכזב מישהו הארי״ הוא הסתכל אליי והוא חייך חיוך קטן... הרגשתי את החיוך המטופש עולה על פניי וידו ליטפה את לסתי וקירבה אותה אל פניו.
״אתה בחיים לא תאכזב אותי״ הוא לוחש ששפתינו לגמרי קרובות, אני מרגיש את שפתיו רק נוגעות בשלי, לא זזות, הוא החדיר את לשונו במכה אל שפתיי וידי עלתה על לחייו, הרגשתי את החבלים נקשרים בבטני ואת הפרפרים יפים בכל מקום בגופי.
הוא ניתק את שפתינו וחיוך עלה על שפתיו.