The green forest

Part 15

פוב לואי:

הבליטה מתחילה לעלות למעלה ולגדול,שמעתי צעדים והנחתי את המזרון מהר על הבליטה המוזרה הזו והתיישבתי על המזרון של הארי,
שיט פאק, הארי נכנס ואני מרגיש שאני מתנשם מלחץ, זין.
״מה קרה, כבא הספקת לזיין אותה ועכשיו אתה מחביא אותה?״ הוא אמר וגילגלתי את
עייני, הרגשתי שוב את הקליק, אוקי... זה אומר שזה נסגר, אין לי שמץ מה זה הזין הזה,אבל אני הולך לבדוק את זה.
״הארי״ אמרתי לו לפני שהוא עזב והוא הסתובב אליי.
״לפחות בוא נדבר על זה... בבקשה״ שאלתי אותו, הבטתי בעיניו הירוקות וזין לא רציתי שהוא יעזוב.
״לא-״
״הארי בבקשה״ אני חייב אותו פה לידי, אני מרגיש שהוא האוויר שלי, מה קורה לי.
״בבקשה״ המשכתי לבקש והוא נאנח, הוא התיישב מולי והביט בי.
״נו מה״ הוא אמר כיאלו הוא עושה טובה לדבר איתי וזה עצבן אותי.
״למה צריך להיות ככה?״
״ככה איך?״
״או שביחד או בריב״
״לעזעאל לואי... הזדיינו, ואתה כל הזמן מתנהג כמו זין,לואי מה יש לך?
אני מרגיש שאני- אני לא יודע אוקי? אני רוצה להיות לידך, ואחכ שאתה בא מזיין והולך זה לא אמור לעבוד ככה לואי״ הוא אמר ובלעתי את רוקי, מבטי היה חסום לקריאה, לפחות ככה הרגשתי, שתקתי.
״הארי אני לא מוכן לזה״ אמרתי והוא עיקם את אפו
״למה?״
״לזו-לזוגיות המזויינת הזו... לביחד, הארי בבקשה תבין, וזה לא קשור לבן... אולי כן, אבל לא כי אני מתבייש הפעם...״
״אז למה?״
״כי זה מרגיש אמיתי, יותר ממה שהיה לי״ אמרתי עם נשימה והשפלתי את מבטי, לעזעאל כן, אני לא חושב שאהבתי את לין, ואני בחיים לא אהבתי את אלינור, ואני לא אוהב אותן, מסיבה שאני- כן...
״למה זה מרגיש אמיתי?״ הוא שאל והשפיל את מבטו, ראיתי את חיוכו הקטן שעלה על שפתיו ובלעתי את רוקי.
״כי אני גיי״ אמרתי לו והוא הרים את מבטו במהירות, הרגשתי את ליבי מתהפך שהוא מסתכל עליי.
״אתה-״
״כן״
לא אמרתי עוד מילה והוא התקרב אליי ועטף אותי בזרועתיו, זורעתיו הגדולות ששמרו עליי, הוא חיבק אותי והרגשתי מוגן מהכל, החזרתי לו חיבוק והרגשתי את נשימותיו על עורפי, בלי שום אזהרה הוא נשק על צווארי והרגשתי את נשימתי נקתעת בגרוני.
״הארי..״ אמרתי ונשימותי התחילו להיות מהירות יותר.
״זה כלום אנחנו כלום״ הוא אמר והתרחק.
״לא אנחנו לא, אבל אנחנו-״
״הבנתי, אתה לא מוכן״ הוא אמר בחיוך.
״אתה בסדר עם זה?״
״אני מקבל את זה, וגם מבין את זה, ויותר מזה, אני גאה בך״
הוא אמר לפני שיצא מהאוהל והשאיר אותי ללא מילים.

פוב הארי:

שיצאתי מהאוהל הרגשתי את החיוך הענקי שעלה על פניי, ניסיתי להרגיע אותו אבל זה היה קשה, איך ששפתי נחתו על צווארו של לואי, לא שלטתי בזה, ולעזעאל אני לא יודע מה קורה לי אבל אני אוהב את זה, כל כך, לא הבנתי את המילים שלו, הוא אמר שנוא לא רוצה להיות- בזוגיות כזה.. אז מה אנחנו עם לא כלום?
״אז איפה היינו?״ ג׳יידו התקרב אליי ונפנפתי לו בידי.
״זה לא משנה״ אמרתי וניסיתי ללכת ממנו אבל הוא רדף אחריי.
״מה אתה רוצה?״ אמרתי לו.
״אותך דאדי״ הוא אמר וגילגלתי את עייני.
״תודה על המילים החמות אבל אני לא רוצה, ולא יכול״
״למה אתה יוצא מישהו?״ הוא אמר במהרה וגילגלתי את עייני.
״מסובך, עכשיו עזוב אותי לנפשי״ אמרתי והתרחקתי ממנו.
״הארי״ אפריל קראה לי והסתובבתי אליה.
״אפריל!״ אמרתי לה וחייכתי אליה.
היא מחייכת, ואני כל כך שמח לראות אותה ככה.
״איך את״ אני אומר לה שהיא מתקרבת והיא משפילה את מבטה.
״בסדר.. נראה לי״ היא אומרת ומסתכלת לשמיים לרגע ומחזירה את מבטה אליי, גם אם זה היה רק לרגע, המבט שלה לשמיים שובר אותי.