Thank you //Larry stylinson

-1-

היייי
זה יעזור לי אם תלחצו על הכוכב למטה, זה נותן לי מוטיבציה תודה❤️

נקודת מבט הארי:

״הארי...נו הארי קום״ נאנחתי ״הארי קום אתה תאחר״
״אני קם״ מילמלתי
קמתי והתחלתי ללכת לכיוון השירותים.
ציחצחתי שיניים ועשיתי את כל הדברים האלה
לבשתי גינס שחור וחולצה שחורה ארוכה, ירדתי למטה אמרתי לאמא שלי ביי והתקדמתי
אני תלמיד חדש כאן, כל חיי גרתי בעיירה קטנה
בהולמס צ׳אפל, אבל אמא שלי קיבלה עבודה פה והיא דיי צריכה אותה, אני קצת מודאג כי אני לא יודע איך ילך לי שם
המשכתי להתקדם לכיו
ון הבית ספר.

נקודת מבט לואי:

״דיי בבקשה תעזבו אותי״ ״באמת חשבת שנעזוב אותך? אה? חתיכת הומו מתרומם״
זה לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, כל שבוע הם מרביצים לי
לפחות פעמיים.
אני לא עשיתי להם כלום. הם כל היום צוחקים עליי, משפילים אותי, וקוראים לי בשמות.
״דיי בבקשה תפסיקו״
נאנקתי בכאב שאחד מהם בעט לי בבטן.
זה קורה כל פעם באותו מקום, מול כיתת מדעים, ליד הלוקר שלי.
פתאום הם הפסיקו והייתה לי הקלה למרות שלא כל כך הבנתי למה, אבל אז ניסיתי להסתכל לצד עם פניי המדממות,
וראיתי אותו.

נקודת מבט הארי:

הגעתי לבית ספר והתחלתי להסתובב בו קצת
בכל זאת הגעתי חצי שעה לפני הזמן.
בינתיים ראיתי כמה אנשים נחמדים אבל הם לא דיברו איתי כל כך
ירדתי למטה והגעתי למגרש. הסתובבתי קצת וראיתי את
כיתת מדעים.
פתאום אוזניי שמעו קריאות לעזרה
׳די בבקשה תפסיקו׳
התחלתי להתקדם לפי הקולות
ולא הבנתי מה קרה שם אבל בשניה שראיתי חמישה נערים עומדים מול ילד אחד החלטתי שאני חייב לעשות משהו.
התקדמתי עוד קצת וראיתי את פניו,הוא דימם.
לא ידעתי מה לעשות שכל העיניים עליי.
מתוך אינסטינקט פשוט צעקתי
״מה נראה לכם שאתם עושים?!״ ״אנחנו רק משחקים קצת, נכון לואי?״ הילד עם העיניים הכחולות שמסתבר ששמו לואי
התחיל לפחד אחרי שאחד מהם שלח אליו מבט מאיים
״כ-כן הכ-הכל בסדר״
אחרי כמה שניות אחד מהם התכופף ולחש לו משהו לאוזן
הוא פשוט נתרתע.
התקדמתי אליו ועזרתי לו לקום.

נקודת מבט לואי:

מקס התכופף אליי ולחש לאוזני ״תזהר, זה לא יגמר כאן״
נאנקתי בכאב בשניה שהם הלכו ונלחמתי בדמעות.
הילד עם העיניים הירוקות התקרב אליי ועזר לי לקום,
ניסיתי לקום אבל נפלתי בחזרה לרצפה.
היום זה היה שונה. זה היה מוגזם מהרגיל בהרבה.
בכללי הם רק מצמידים אותי לקיר ונותנים לי כמה אגרופים.
אבל עכשיו זה היה שונה.
בקושי הצלחתי לשבת.
הוא ראה שאני בקושי מצליח לעמוד ואמר ״היי היי אתה יכול לשבת זה בסדר אני אעזור לך״
אני לא אשקר לכם ממש ממש פחדתי ממנו שהיא בדיוק כמו כל השאר
שרק מנצלים אותי ובסוף זה לא נגמר טוב.
״אתה בסדר?״ הוא שאל עם קצת דאגה בקולו
״זה בסדר אני כבר רגיל לזה, זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.״
הוא כיווץ את מצחו בבלבול ואמר ״מה...״
״הם בכללי מכים אותי לפחות פעמיים בשבוע אבל לא ככה״
הוא לא ידע מה להגיד,הוא פשוט הסתכל עליי במבט דואג ולא מבין.
״הם לפעמים רק מצמידים אותי לקיר ונותנים לי כמה אגרופים.״
״אני ממש מצטער אממ?״ ״לואי, לואי טומלינסון. ואתה?״
״הארי,הארי סטיילס״
״אממ הארי?״ ״כן לואי?״ ״ר-רציתי להגיד תודה, זה באמת לא מובן מאליו שבאת ועזרת לי אני ממ-״ ״היי לואי זה בסדר אתה לא צריך להודות לי״ הוא אמר עם חיוך קטן והגומות שלו צצו,הן כל כך יפות.
״אתה חדש כאן? פשוט לא ראיתי אותך לפני..״
״כן אני חדש כאן, אם כבר. מדברים על זה אתה יודע איפה זה י״ב חמש?״ ״כן, זאת הכיתה שלי בוא אני אראה לך.״
ניקיתי את הדם מפני והתקדמנו לכיתה.

נקודת מבט הארי:

נכנסו לכיתה והמורה התחיל לדבר
״הארי אתה רוצה להציג את עצמך?״ ״אממ אני הארי סטיילס מהולמס צ׳אפל. בן שבע עשרה וחצי. ואמ זהו סך הכל״
אוקיי אתה יכול לשבת ליד לואי.״
המורה דיבר כל השיעור אבל לא ייחסתי לזה חשיבות, רק הסתכלתי על הילד היפה שלידי. אחרי כמה זמן היה צלצול
ובית ספר הסתיים.
הלכתי עם לואי לכיוון היציאה בזמן שכמה ילדים התחילו לקרוא לו בשמות,הגנתי אליו והמשכנו ללכת.
אחרי כמה זמן החלטתי לדבר ״לואי אני יכול לתת לך את המספר שלי ונדבר קצת היום?״
״או- אוקיי״
לקחתי את הטלפון שלו ונתתי לו את המספר שלי
החלטתי שמתישהו אני אהיה חייב לשאול את זה ״אממ לואי? למה הם לא אוהבים אותך?״ הבנתי שזה חסר טאקט אבל הייתי חייב לדעת.
״ז- זה התחיל בכיתה י׳ יצאתי מהארון ומאז זה ככה, הם אל כל כך אוהבים את זה כאן..״
הוא אמר והשפיל את ראשו
״היי, אל תשפיל את הראש שלך יש לך עיניים יפות, תתגאה במי שאתה״
״תודה... גם לך״
החלטתי ללוות אותו לבית שלו ופתאום הוא נעצר
הוא עמד בשוק ולא הבנתי על מה הוא הסתכל,
הוא התחיל למלמל כמה דברים ולא הבנתי מה קרה.

נקודת מבט לואי:

לא לא לא זה לא הגיוני שזה הוא

״בר-ברנדון?״

///////
אני יודעת שזה לא כל כך טוב אבל זה הפאנפיק הראשון שאני כותבת חחדחדצדצדצתדת
בבקשה תגידו לי מה אני יכולה לשפר ותגידו אם אהבתם❤️