Thank you //Larry stylinson

-2-

⚠️הפרק מכיל אזכורים על אונס והתחלה של התקף חרדה
אם זה קשה לכן לקרוא על זה אני ממליצה לדלג על הפרק הזה⚠️
אוהבת אתכן ותמיד כאן כדי לדבר❤️

נקודת מבט לואי:

״בר-בנדון?״ מילמלתי מתחת ללשוני
לא לא לא זה לא יכול להיות.
זה לא קורה לי עכשיו, באמת עד שחשבתי שנפטרתי ממנו?!
הוא התחיל להתקרב אליי ופשוט קפאתי, לא יכולתי לזוז.
הוא פתח את פיו ואמר ״מה לואי,הרבה זמן עבר לא ככה?״
עדיין לא יכולתי לזוז
רק הנהנתי
הבן אדם הזה הרס אותי,אחרי מה שהוא עשה לא יכולתי לזוז.
התעלפתי והייתי בתרדמת לחודשיים.
הוא עשה דבר בילתי נסלח, הוא פאקינג שבר אותי.
הוא שם את ידו על הכתף שלי וקפצתי.
״שמעתי שאתה כאן עכשיו, אז באתי לומר שלום.״ הוא אמר בחיוך נוראי.
יכולתי להרגיש את הדמעות עולות לי הושפלתי את ראשי.
הארי שם לב שאני לא מרגיש בנוח ופתח את פיו.
״תקשיב אני לא יודע מי אתה או מה עשית אבל אני מבקש ממך ללכת״ התחלתי לרעוד.
ברנדון התחיל להתווכח עם הארי עד שהוא הלך.
ואני? כבר ממזמן ברחתי משם.

נקודת מבט הארי:

הוא הלך. לא הבנתי מי הוא אבל ראיתי שהוא עשה משהו בילתי נסלח, לואי פשוט קפא והתחיל לרעוד הבנתי שאני חייב לעשות משהו אז התחלתי להתווכח איתו שילך.
אחרי שזה קרה הסתובבתי ולא מצאתי את לואי, הנחתי שהוא הלך לביתו. כשאני אלך אליו עוד מעט ואנסה לבדוק אם הוא רוצה לדבר.

אחרי שעתיים:

התארגנתי והלכתי לכיוונו של הבית של לואי,
תיקתקתי על הדלת ומישהי שנראת בשנות השלושים לחייה פתחה את הדלת.
היה לה חיוך מרוח על הפנים והיא נראתה מאוד נחמדה
״היי״ אמרתי קצת נבוך ״היי,אתה חבר של לואי?״
״כן, האמת באתי לבדוק אם אני יכול לדבר איתו, זה אפשרי?״
״אוי מתוק אני מצטערת אבל הוא לא כל כך במצב רוח, אתה רוצה להיכנס ואני אבדוק אם הוא רוצה שתדברו?״ ״כן, תודה גברת טומלינסון.״ ״תקרא לי ג׳ו״
היא הכניסה אותי לביתה ועלתה למעלה.
שמעתי את הבכי של לואי מתחזק וזה צבט לי בלב.
לא הבנתי מה קרה אבל אחרי כמה דקות ג'ואנה ירדה למטה.
״היי, אממ?״ ״הארי״ ״הארי הוא אמר שאתה יכול לעלות, אבל בבקשה תהיה עדין איתו.״
״תודה רבה, אני אהיה.״
עליתי למעלה ונכנסתי לחדר שהיא אמרה שהוא שלו
תיקתקתי על הדלת ושמעתי משיכת אף, זה כל כך כאב לי בלב.
״פתוח״ הוא מילמל
נכנסתי לחדרו וראיתי אותו יושב על המיטה כולו מכווץ הברכיים שלו מקופלות למצחו וכולו אדום.
״היי לואי.. איך אתה מה קרה הכל בסדר?״
״היי הארי״
הוא לא ענה על השאלות ודי התחלתי לדאוג.
ישבתי לידו ופתחתי את ידי בשאלה הוא הנהן ונכנס לתוכן
חיבקתי אותו חזק והוא פשוט התפרק עליי
כאב לי לדעת שמישהו פגע בו עד כדי כך.
״לואי אתה רוצה לומר לי מה קרה?״
״לא עכשיו הארי, בבקשה רק תחבק אותי.״
חיבקתי אותו ושיער ראשו דיגדג את אפי,
הוא נרדם וכך גם אני.

נקודת מבט לואי:
הוא נישק אותי בחוזקה בסמטה ליד המזבלה
׳דיי בבקשה תפסיק׳ ניסיתי לצעוק אבל גופי היה חלש
הוא התחיל לגעת בי ולהוריד את חולצתי ניסיתי להדוף אותו אבל זה היה קשה,יותר מידי,
רציתי לצרוח, לנסות , להבין למה, אבל לא הוצאתי הגה מפי ולא הצלחתי לחשוב על דבר
הוא התעסק עם מכנסיי ופשט אותם ממני
הוא הוריד לי את הבוקסר ׳לא לא לא בבקשה תפסיק לא!!!!!!׳
״היי לואי.. לואי קום...״
״קום לואי יש לך סיוט קום בבקשה״
בשניה אחת קמתי לישיבה הרגשתי את כולי מזיע
הארי חיבק אותי וכל כך הודתי לו על זה
הוא עזר לי לקום ולקח אותי לשטוף פנים.
״מה השעה?״ ״שלוש וחצי בצהריים״ הוא השיב
אחרי כמה זמן הוא החליף את מצעיי המלאים בזיעה וירד למטה להביא לי מים
הרגשתי נורא ולא יכולתי לזוז הכל חזר אליי
״על מה חלמת?״ הארי שאל עם קצת דאגה בקולו
״הוא הוא נגע בי ולא הפסיק א-אני-״ ״היי לואי זה בסדר אתה לא חייב לספר לי אם זה קשה לדבר על זה״
הוא מתחשב בי זה כל כך כיף לדעת שיש מישהו שיקשיב לך.
״ה-הארי״ אמרתי והתחלתי לרעוד ולא הצלחתי לנשום
ניסיתי להכניס חמצן לגופי אבל זה לא צלח
הארי שם לב והתחיל להרגיע אותי
בשניה אחת הריח שלו הרגיש כמו האוויר שלי
כי בשניה אחת נרגעתי
״זה בסדר לואי, הנה קח״ הוא אמר והגיש לי כוס מים
״תו-תודה״ מילמלתי
״הארי״
״כן לואי?״
״אני יכול לבטוח בך?״
״כן״
״הבן אדם הזה״
״כן?״
הוא אמר והסתכל לעיניי זה הרגיש ככ כיף שהוא מקשיב לי
״הוא - הוא אנס אותי.״
////////////////
עוד פרקקקקק
שבת שלוםםם
אוהבת אתכן תודה❤️