Thank you //Larry stylinson

-10-

הייייייייי
מה איתכם? אכלתם?שתיתם?
איך היה לכם בבית ספר?
אני מצטערת שאני לא מעלה הרבה זמן,אני מנסה להבין מה הולך פה בפאנפיק.
תהנו מהפרק!!!!!!!!

נקודת מבט הארי:
אחרי מה שקרה עם לואי לקחתי אותו הביתה,
הגוף שלו צריך מנוחה.
אני דואג לו.
כל הדרך חזרה הוא לא אמר כלום חוץ מכמה הנהונים ומילמולים של הכל בסדר,
אני מפחד שקורה לו משהו.
הרי אני יודע שבסדר הוא לא
אני בספק שמישהו יכול לקבל מכות מאנשים בבית ספר כל יום ולהיות בסדר.
עכשיו השעה שתיים וחצי בצהריים ולואי ישן,
אני שוכב לידו וחושב על הכל,
על איך אני יכול להפוך אותו למאושר.

נקודת מבט לואי:
קמתי לתוך הזרועות של הארי,
אני לא יכול להסביר מה הרגשתי
זה הרגיש שילוב של מוגנות חשיבות אהבה ודאגה.
זה חדש לי.
״התעוררת לו?״ הארי מילמל ונשמע כאילו גם הוא נרדם,
״כן,מה השעה?״
״אני חושב ששלוש,לא בטוח״
הארי החזיר לי ונשארתי בזרועותיו.
מה אנחנו בכלל?
רשמתי לעצמי לשאול אותו את זה מאוחר יותר,
קמנו לצחצח שיניים והארי חיבק אותי מאחורה
הסתובבתי אליו והסתכלתי עליו, אל תוך עיניו הירוקות.
נשארתי מוגן בתוך היער הפרטי שלי עד שהוא הסתובב,
אידיוט
אבל האדיוט שלי,אני מקווה לפחות.
״היי הארי?״
״כן לו?״
״מה אנחנו?״
״מה אתה רוצה שנהיה?״
לא עניתי,בהיתי בעיניו הירוקות.
הוא הסתובב.
הדבר היחיד שהייתי יכול לעשות זה לנחות על שפתיו,
״זה עונה לך על השאלה?״
שאלתי אותו
״בהחלט.״
לא יכולתי להיות שמח יותר.
תודה הארי.
ירדנו למטה והכנו לאכול הארי היה מוטרד,
מעניין למה
הוא הלך לשתות מים בזמן שהכנתי את הרוטב לפסטה שלנו.
״הארי״ אמרתי
״כן לולו?״
״תודה״
״על מה?״ הוא שאל גיחכתי מהמחשבה שהוא לא מבין כמה טוב הוא עשה,כמה הוא גרם לי להיות מאושר למרות שאני בקושי מכיר אותו.
״על זה שאתה גורם לי להיות מאושר,עם כמה שזה נשמע מוזר שאני מכיר אותך בקושי חודש אני לא חושב שאי פעם אצליח להסביר איך גרמת לי להרגיש אחרי הפעם הראשונה שהכרתי אותך,
גרמת לי לשמוח.״

היי,
תודה על שש מאות צפיות!!
זה מלא