Thank you //Larry stylinson

-3-

הפאקינג תמונה למה אני חיה
טוב תהנו יש פרקקק
אני אשמח אם תלחצו על הכוכב למטה זה נותן לי מוטיבציה 😩😩😩😩😩

נקודת מבט הארי:

״הוא אנס אותי״
שמעתי את המילים האלו ונרתעתי. אני ככ רוצה שזה יהיה חלום,
שהילד היפה שיושב לידי לא היה צריך לעבור דבר כזה נורא.
שהוא היה צריך לצרוח מתחנונים ולפחד,אבל איש לא ענה או עזר לו, הרגשתי ככ נורא שלא הייתי שם בשבילו ולא יכולתי לעזור לו כשזה קרה.
״לואי מה...״ מילמלתי מתחת ללשוני
חיבקתי אותו והוא התפרק עליי לגמרי.
״ששש לואי זה בסדר הכל בסדר אני כאן איתך.״
׳זאת אשמתי׳ שמעתי אותו לוחש מתחת לצווארי.
״לא לו זאת לא אשמתך,אל תעז לחשוב על זה. לא היה לך מה לעשות בנוגע לזה.״
״ת-תודה הארי..״
״אני מצטער שהיית צריך לעבור את זה לו, זה לא מגיע לא לך ולא לאף אחד.״
רציתי להרביץ לבן אדם הזה עד שהוא יאבד את ההכרה וימות מצידי.
״שנה וחצי״ ״מה?״ ״זה קרה לפני שנה וחצי״ הוא אמר והסתכלתי עליו שיבין שאני מקשיב לו.
״עבדתי כפועל זבל והמשמרת שלי בדיוק הסתיימה״ (אין לי מושג איך זה הולך כפועל זבל תסלחו לי שזה גרוע ה.כ)
״בדיוק באתי ללכת והוא תפס את ידי והתחיל לדבר״
שמתי לה שהוא קצת רועד אז החלטתי לדבר ״היי לו, אתה לא חייב להגיד אם זה קשה זה לגמרי בסדר״
״ל-לא, אני בסדר.״ כאב לי לחשוב שהבן אדם הזה שבר אותו ככה אם אפשר לקרוא לו ככה.
״הוא תפס בידי וניסיתי להתנגד ללא הצלחה הוא התחיל למלמל דברים שלא כל כך הצלחתי לשמוע,הוא לקח אותי לסמטה והתחיל להפשיט אותי.״
הרגשתי נורא שהוא עבר את זה.
״אחרי שהוא גמר הוא פשוט ברח משם, אני נשארתי שם עד הבוקר ללא יכולת לזוז. אחרי כמה זמן התעלפתי והדבר הבא שאני זוכר זה שהרופא אמר לי שנכנסתי לתרדמת בעקבות טראומה. מאז זה רודף אותי, בלילות, בימים, ובכל הזמן. פחדתי מכל מגע של כל אחד. והוא ברח לארץ אחרת לפי מה שהבנתי מהמנהל של בית ספר, ועכשיו הוא חזר ואני כל כך מפחד שזה יחז-״ ״היי לו, הכל בסדר אני אשמור עלייך ולא יקרה לך כלום אני מבטיח.״ ״ת-תודה״
החזקתי אותו חזק כאילו פחדתי שהוא יעלם. ירדנו למטה והלכנו לאכול השעה הייתה כבר שש וחצי ולואי קצת נרגע,
הלכנו לישון ולמזלי היה יום חמישי כי אין לימודים ביום שישי,
״לילה טוב לו״ ״לילה טוב האז״

*יום שישי אחת עשרה בבוקר*
קמתי וראיתי שלואי עדיין ישן הסתכלתי עליו קצת (טוב יותר נכון בהיתי.) והוא התעורר ״בוקר טוב לו״ ״בוקר טוב האזי״
״אממ לו חבר טוב שלי בא לבקר אוצי היום אתה רוצה לבוא גם..?״
״ אממ כן רק מתי?״ ״מה השעה?״ ״אחת עשרה״ ״הוא אמור להגיע עוד שעתיים״ (מה הבעיה שלך להגיד אחד הארי מה ה.כ)
״אוקיי״ ״אממ נראה לי שאני אלך לבית שלי עכשיו לו״
״כן אמ אה והארי?״ ״כן לו?״ ״תודה על אתמול זה באמת לא מובן מאליו..״ ״ברור לו אני תמיד כאן כדי להקשיב לך.״
נופפתי לו לשלום והלכתי לכיוון ביתי.
ראיתי שהשעה כבר רבע לשתיים עשרה והלכתי להתקלח,
הורדתי את בגדיי והסתכלתי במראה, בוחן את עצמי מכל כיוון אפשרי.
פתאום הרגשתי בחילה נוראית אך מוכרת.
רצתי לכיוון השירותים והקאתי את כל מה שאכלתי ביומיים האחרונים.
לא לא זה לא קורה שוב הייתי בטוח שזה כבר עבר זה לא הגיוני שזה חזר בבקשה לא.
/////////////
ווואאאורוגוחדחדח פרק חדש אנשים
אני מצטערת שהוא קצר אבל רציתי לעשות קצת מתח.
שבוע טוב אנשים במקרה שמישהו לא אמר לכם היום אני אוהבת אותכם❤️