מגמדלתדלדלדלגלגלג פרק אוקיי
נקודת מבט הארי:
הוא מנשק אותי אוקיי, הוא מעמיק את הנשיקה והרגשתי את הלשון שלו בין שפתיי מבקשת רשות להיכנס לפי.
בלי לחשוב פעמיים נתתי לו כניסה, הלשונות שלי נקשרו אחת בשניה והולי פאק זה מרגיש ככ טוב (סליחה ה.כ)
החזקתי את מותניו וקירבתי אותו אליי,הרגשתי טיפה את הריחוק הקטן שנוצר בינינו והצמדתי אותו אליי יותר, הוא קם ישר עם דמעות על פניו ונשימות כבדות
אוי הארי מה עשית?נקודת מבט לואי:
הרגשתי את המגע שלו על מותניי ושמתי לב שהוא מצמיד אותי אליו,נרתעתי. תרגע לואי,זה רק הארי הוא לא יעשה לך כלום
התרחקתי טיפה והוא הצמיד אותי אליו יותר.
זה...זה לא יכול להיות.
זה הארי.״
התנתקתי ממנו ובלי לישם לב ירדו דמעות מעיני והנשימות שלי היו כבדות וחזקות.
לא הצלחתי להחדיר אוויר ושמתי לב למבט הדואג של הארי.
״לו? לו תסתכל עליי.״
הסתכלתי.
״תקשיב לקול שלי.״
הקשבתי.
״אני פה,אני לא הולך לשום מקום.״
נשברתי.
׳או-אוויר-׳
ניסיתי לדבר והוא ישר חיבק אותי
הרגשתי מוגן
הרגשתי אהוב
הרגשתי פשוט..בבית.
״שששש הכל בסדר לו,הכל בסדר.״
לא הבנתי את החשיבות של המילים שלו.
לא הצלחתי להבין כמה משמעותי הוא בשבילי
וכמה משמעותי הוא יהיה.
פשוט,לא הצלחתי.
אבל הוא היה כאן כדי לעזור לי להבין.
ואהבתי את זה.נקודת מבט הארי:
חזרתי לבית שלי והלכתי למקלחת, שמתי לב לכמה דברים,הדבר הראשון ששמתי לב אליו הייתה במראה, הסתכלתי על עצמי ולא הצלחתי שלא לשים לב לכל הפגמים שבי
לכל החוסר שיש בי
לכל השנאה
לכל העייפות
להכל
בחנתי כל פיפס שקיים בי
הרגשתי כל כאב שהיה בי
ושנאתי כל סנטימטר שקיים בי.
הדבר השני ששמתי לב אליו היה הסכין גילוח שהחבאתי למשך שנים, אפילו נייל לא ידע על זה.
אני לא אשקר התגעגעתי להרגשה של הסכין הקרה מטיילת נגד העור החם שלי,
חותכת חתיכות ממני ומשאירה שבילים של דם נגד גופי,
משאירה שם צלקות,משאירה שם דימומים משאירה שם כל דבר אפשרי.
הדבר השלישי ששמתי לב אליו היו הצמידים שלי.
הם היו עליי מעל שנה והייתי מוריד אותם בלילות וזה עדיין ככה.
אין בי את האומץ להראות את זה,
לחשוף לעולם כמה אני פגום,
לא מצאתי שום דרך אחרת או ברירה אז זה מה שעשיתי, ישבתי מול המראה ומחזיק את סכין הגילוח למשך שנה וחצי וחושב על כמה שאני מכוער וחסר תועלת בעולם הזה.
(תמיד יש ברירה, תמיד אל תלכו לפגיעה עצמית אף פעם,אתם מדהימים:)ה.כ)
הדבר הרביעי היה האסלה.
האסלה היפה שלנו שגרמה לכל כך הרבה הרס
אבל כוסראבק למה אני כל הזמן חושב רק על מה שקורה איתי במקום על לואי.
לואי,
לולו שלי,
המלאך היפה שלי,
התנשקנו היום הולי פאק.!!!!!!!!!!!
זהו אני עומד להתעלף
עולם אכזר אני הולך
זהו
בייאוקיי חזרתי עולם אכזר
טוב..
לואי כאן עכשיו.
אז אולי קצת פחות אכזר.//////////////////
אוקיי אוקיי שניה
למי שלא זוכר לואי נאנס לפני שנתיים אז בגלל זה קרה מה שקרה.
לא יהיה בפאנפיק הזה סמאט בכלל,אני לא מתכוונת לכתוב על שני האנשים שהצילו לי את החיים חודרים אחד לשני תודה רבה.
אני מאוהבת בכם ותודה על הכלללללל
אשמח שתצביעו❤️

YOU ARE READING
Thank you //Larry stylinson
Fanfictionההרגשה שלו שהוא הלך ברחבי בית הספר היא משהו שלא באמת אפשר לתאר,הרי לדחוף כאב בדידות חרדות ועוד ככ הרבה לרגש אחד זה די מסובך,לא חושבים? אבל הכל הפך להיות יותר פשוט שהילד עם העיניים הירוקות פילס את דרכו אליו. מה שהוא לא ידע,זה שהוא בדיוק כמוהו,רק קצת...