-6-

177 29 6
                                    

אוקיי יש לי כמה דברים להגידדד
דבר ראשון אני מצטערת שהפרקים קצרים בזמן האחרון אני במחסום כתיבה😩😩
דבר שני תודה רבה על כמעט 200 קוראים זה באמת לא מובן מאליו!!!!!!!
דבר שלישי במקרה ומישהו לא אמר לכם, אתם חזקים ומדהימים ככ הרבה דברים טובים. אני אוהבת אותכם וגאהה בכם ככ על כל יום❤️
זה יעזור לי אם תלחצו על הכוכב זה נותן לי מוטיבציה
יאללה חפרתי בואו נתחיללל❤️

***
נקודת מבט הארי:

קמתי בבוקר, שם לב שלואי עדיין ישן אז נתתי לעצמי לבחון אותו קצת התחלתי מהשיער, השיער הנוצתי והיפיפה שלו.
המשכתי לעיניים, הן סגורות עכשיו כי הוא ישן. הו פאק הוא מתחיל לקום. מיהרתי להזיז את מבטי ממנו כדי שלא יראה את מה שעשיתי בעשר דקות האחרונות.אה שיט הוא רק הסתובב
בכל אופן המשכתי לחקור אותו אבל מהצד כי לא רציתי להפריע לו, בשניה שהזזתי את ראשי הרגשתי בחילה.
קמתי ורצתי לעבר השירותים איפה שלואי הראה לי,
ישבתי ליד האסלה והתחלתי להקיא את כל תחולת ביטני. פתאום הרגשתי יד חמה מלטפת את גבי ואוספת את שיערי.
הצלחתי להבין מי זה רק מההרגשה הפשוטה של היד שלו עליי
״האז הכל בסדר ששש״ הוא אמר וליטף את ראשי.
לואי. סיימתי להקיא אחרי כמה דקות. נאנחתי ונשענתי על הקיר כאשר גבי על הקיר ואני יושב על הרצפה (זה מאוד הגיוני אם תדמיינו את זה ה.כ)
״היי האזי הכל בסדר אל תדאג.״ הקול שלו באיזשהו מקום הרגיע אותי

אבל זה לא אומר שום דבר הרי, נכון?

הוא חזר אחרי כמה דקות עם כוס מים בידיו. הודתי לו ושתיתי אותה.
אחרי כמה זמן שניסיתי לקום ונפלתי הצלחתי לקום.
ירדנו למטה ואכלנו את ארוחת הבוקר שאמא של לואי הכינה (או יותר נכון יותר שיחקתי עם האוכל מאשר אכלתי)
״אני חושב שאני אחזור הביתה לו״ אמרתי לו והוא הסתכל עליי.
״זה בסדר האזי רק תדבר איתי ותגיד לי איך אתה מרגיש מאוחר יותר בסדר?״ ״כן״ אמרתי והודתי לו.
יצאתי מביתו והתקדמתי לכיוון ביתי
ניסיתי להירגע אבל אז נייל קפץ למחשבותיי.
לעזאזל אני חייב לדבר איתו. החלטתי שזהו אני אעשה את זה היום.
החלטתי להאריך את הדרך כדי להגיע למקום שאני אוהב.
הגעתי למקום זה מין נחל כזה והכל שם מלא בעצים וזה די המקום השקט שלי.
לקחתי את הטלפון והתקשרתי לנייל.
אחרי כמה צילצולים הוא ענה.
״הארי??????? הכל בסדר????? למה לא ענית לי?????? יש לך מושג כמה דאגתי ?????? אכלת משהן?????״
אלוהי כמה שאלות עם הנסיכה האירית הזאת.
״נייל הכל בסדר אבל אני מרגיש שאני חייב לך כמה הסברים וזה לא יכול להיות בטלפון מתי אתה יכול שניפגש ?״ אני חושב שמחר.״ ״אוקיי נייל אני מצטער שהתנהגתי אלייך ככה פשוט לא רציתי להדאיג אותך ״
״הארי זה לא שמנה כמה יש לי על הראש וכמה אין לי אתה תמיד יכול לפנות אליי אתה יודע את זה נכון?״
״כן נייל אותו דבר גם אלייך.״
״אוהב אותך ביי הארולד.״
״ביי נסיכה אירית.״
אמרתי וניתקתי,
התחלתי להתקדם למשך ביתי...

***
נקודת מבט לואי:

מעניין מה עם הארי עכשיו. אני לא מבין למה זה קורה לו.
אני באמת מקווה שזה ישתפר לו בקרוב,
נזכרתי שרציתי להרביץ ללוטי והיה לי משעמם אז הלכתי לחדר של הכלבה אוכלת ההמבורגרים הראשית .
נכנסתי לחדרה והעפתי לה כאפה לראש, מגיע לסתומה הזאת שתלמד לא לאכול לי את האוכל.
״למה זה היה״ (oh Louis what's was that for? סליחה הייתי חייבת. ה.כ)
״על זה שאכלת לי את ההמבורגר חתיכת כלבה.״
״אה זה? הוא היה טעים אס פאק״
״אני אהרוג אותך לוטי.״
הבהרתי את
המילים שלי ורדפתי אחריה. עד לסלון וחזרה כל הבית.
עשינו מלחמת כריות וכמובן שניצחתי.
עליתי למעלה וראיתי חולצה מונחת
על המיטה שלי. הרמתי אותה ושמתי לב שיש לה את הריח שלן והכל הלכתי להתקלח שמתי את החולצה של הארי והלכתי לישון . מרגיש כאילו הוא שם איתי.

*********
הפרק די רגוע אבל עוד מעט זה לא יהיה כככה בכלל,
הפרק קצר. אני יודעת אבל אני ככ עייפה נרדמתי באמצע שכתבתי את הפרק. שמתי לב שקמתי שמתי שישנתי חירבשתי מלא אותיות.
אוהבת אותכם❤️

Thank you //Larry stylinsonWhere stories live. Discover now