דבר ראשון אני רוצה להודות על מעל מאה קוראים!!!!!!!!
אני מעריכה כל אחד ואחת ממכם❤️
לוב יו
אני אשמח שתלחצו על הכוכב בצד ימין זה נותן לי מוטיבציה.
❤️נקודת מבט לואי:
זה הוא.. זה מקס, זה פאקינג מקס.
ניסיתי להתרחק מהדלת אבל הוא כבר נכנס אל תוך ביתי
לא ידעתי מה לעשות כי אתם יודעים המוח שלכם לא כל כך עובד שאתם יודעים שאתם הולכים לקבל מכות.
״בוא נגמור עם זה כבר לעזאזל״ אמרתי לו והוא הסתכל עליי מופתע. לא הבנתי ממה הוא היה כל כך מופתע כי זה באמת נמאס יאללה שיגרום לי לסבול ויילך״אתה באמת רוצה שנגמור עם זה?״
״כן אני כן״
״אז בוא אני אגלה לך משהו, זה בחיים אבל בחיים לא עומד להיגמר.אתה לבד ואנחנו רבים. אתה תמשיך לסבול עד ליום בו אתה תעלם,שתהיה אוויר. טוב בוא נהיה כנים אתה ככה עכשיו,כן? רק לא רק במובן הזה אלא גם במובן המוחשי
זה לא יגמר אף פעם לואי.״
הוא אמר והתחיל להכות אותי ללא רחמים.
פתאום שמעתי דברים מלמעלה ונזכרתי, לוטי!! הסתומה הזאת כאן!!!! אם היא לא עוזרת לי אני הורג אותה.
הרגשתי את האף שלי מדמם ומתחיל לנזול על הרצפה
ברגע הזה הוא הלך.
אני הולך להרוג את לוטי ככ.!!!!!נקודת מבט הארי:
בקושי אכלתי ביומיים האחרונים.
אני באמת מנסה אבל אני לא מצליח זה ככ קשה ,
אולי אני אתקשר למישהו?
נייל לא כי אני לא רוצה להדאיג אותו.
טוב, יש לנו רק את לואי כרגע,
התארגנתי והלכתי לכיוון ביתו, שהגעתי לרחוב שלו שמתי לב שהדלת פתוחה ולא הבנתי למה, התקדמתי קצת יותר במהירות.
וראיתי מישהו שוכב על הרצפה. מה? מה קרה שם?
נכנסתי לבית וראיתי שזה לואי, התכופפתי ישר ועזרתי לו ראיתי שהוא מנסה לקום ישר אז אמרתי לו לשבת
׳לוטי...׳ הוא מילמל
׳תקרא ללוטי...׳
״לוטיייייייי״ צעקתי אליה והיא ירדה תוך כמה שניות.
״מה קר- אמלה לואי מה קרה כאן מי לעזאזל עשה לך את זה?!״
״הוו ומי אתה אתה חבר של לואי?״ (באמת לוטי?עכשיו? ה.כ)
״אממ אני הארי אבל אחרי זה שאלות בואי נעזור לו״
״אוקיי״
אחרי חצי שעה לואי כבר היה אחרי מקלחת ועלה לנוח, ואז נזכרתי למה באתי לפה מההתחלה.
החלטתי לספר לו את זה כי אני יודע שהוא יעזור לי.״אממ לואי? אני רוצה לספר לך משהו..״
״מה קרה?״
״לפני שנה וחצי היו לי הפרעות אכילה, זה היה זמן נוראי מחיי.
כל כאב וכח התאכזבות וכל אשמה פשוט היו נוראיות.
הצלחתי לצאת מזה לקצת מעל חצי שנה, אבל עכשיו מה שרציתי להגיד זה שזה חזר.
ואני באמת מנסה לאכול אבל אני לא מצליח זה ככ קשה..״
״אוי הארולד״
הוא פתח את ידיו לחיבוק ונכנסתי ישר אליהן
בתוך הזרועות שלו הרגשתי בבית ואני לא יודע למה.
התחבקנו כמה דקות והוא החליק מהמיטה בצורה שאני יושב מעליו והוא שוכב מתחתיי.
״אופס״ אמרתי
״היי״ הוא החזיר.(הופה ראיתם מה עשיתי פה?)
קמנו מהרצפה והלכנו לישון.
כל אחד מחובק בזרועות של השני.
אני לא רוצה לצאת מהן לנצח.///////////////
אוקיי הפרקים ממש קצרים כי אני בבעיית כתיבה קלה
אני אוהבת אותכם שיהיה לכם לילה טוב❤️

YOU ARE READING
Thank you //Larry stylinson
Fanficההרגשה שלו שהוא הלך ברחבי בית הספר היא משהו שלא באמת אפשר לתאר,הרי לדחוף כאב בדידות חרדות ועוד ככ הרבה לרגש אחד זה די מסובך,לא חושבים? אבל הכל הפך להיות יותר פשוט שהילד עם העיניים הירוקות פילס את דרכו אליו. מה שהוא לא ידע,זה שהוא בדיוק כמוהו,רק קצת...