Thank you //Larry stylinson

-9-

אוקיי אנשים אני לא מעלה בתדירות גבוהה בכלל כי אני מנסה לשפר את הכתיבה שלי מצטערתתתת,
איך אתם?
איך החופש?
אכלתם?שתיתם?
שיהיה לכם יום יפיפה!!!!

נקודת מבט לואי:
בוקר,
חרא.
אתם בטח רוצים לדעת למה, למה אחרי יום מושלם עם לא אחר מאשר הארי סטיילס, אני לואי טומלינסון שלא מתקרב לרמתו של האדם המתולתל לא ככ שמח כמו שציפיתם
אז בגרסה הקצרה זה כנראה כי לא הצלחתי לישון כל הלילה, התהפכתי במיטה ולא עצמתי עין לשניה מהפחד שגם איתו הכל יראה וירגיש מדהים,ואז גם הוא כמו כולם,
יעזוב.
בגרסה הארוכה אתם שואלים?
אני מפחד, אני כל כך פאקינג מפחד שהוא יעזוב,הוא פשוט יותר טוב ממני,כל מה שאני אעשה או אנסה הוא תמיד יצליח יותר טוב,לא משנה כמה אני אנסה תמיד יהיה את הדבר הזה שאני ידע שהוא יכול לקבל יותר טוב ממני.
מגיע לו בן זוג שיתייחס אליו בצורה שמגיע לו.
שמגיעה להארי סטיילס.

נקודת מבט הארי:
פאקינג שיט בוקר,נראלי לא סגור על זה
כל הלילה לא הצלחתי לישון ולא, לא כמו שאתם חושבים.
לא הצלחתי לחשוב על משהו חוץ מלואי למשך כל הלילה.
כל הפאקינג לילה.
הרגשתי לידו ככ בטוח
זה הרגיש ככ נכון לשבת לידו ולדבר איתו.
אני מאחל לכל אדם אפשרי להרגיש ככה
להרגיש כאילו הלב שלכם עומד להתפוצץ מכל תזוזה של הבן אדם,
מכל מילה שהוא אומר אתם פשוט תחשבו כמה זכיתם וכמה זה מרגיש נכון,
קמתי מהר לעשות מקלחת בוקר
ואז נתקלתי בה.
במי שהרסה לי את כל הבוקר
במראה.

נקודת מבט לואי
(גאד אני חייבת להפסיק להחליף נקודת מבט כל חמש מילים ה.כ)
אחרי הרבה מחשבות של מה לעזאזל אני עומד לעשות,
איך לדבר מה להגיד איך להתנהג ומה לעשות,כמובן.
סיימתי להתארגן וירדתי למטה (רק אני שמתי לב שבכל פאנפיק של לארי לשניהם או אחד מהם יש שתי קומות בבית? ה.כ)
ראיתי את לוטי יושבת ואוכלת תפוח כמו בהמה
״לוטי תסגרי את הפה שלך שאת אוכלת ימסריחה״
״לא לואי כי אתה ממש המלכה אליזבת״
״יותר בסגנון הנסיך פילפ״
(לא להרוג אותי אין לי מושג איך זה הולך ה.כ)
לקחתי תפוז ויצאתי מהבית,
(תפוז לואי? תפוז? ה.כ)
התחלתי ללכת לכיוון הבית ספר,
חושב על מה יקרה שאני אגיע עם הארי..

נקודת מבט הארי:
אחרי המפגש עם המראה נמאס לי
נמאס לי להרגיש ככה
זה ככ פאקינג מתיש
אני לא רוצה את זה,ואני אגרום לזה להיעלם
הלכתי לכיוון המטבח וחיפשתי משהו קטן להתחיל איתו
זה היה ככ מפחיד לזוז
ככ מפחיד לחשוב
ככ מפחיד לנשום
התחלתי ממלפפון
נשמע פשוט לא?
אז זהו,שלא.
ניסיתי, באמת שניסיתי,
התחלתי עם ביס קטן
וניסיתי לחשוב על הקרן אור שלי,
על לואי.
על הנשיקה שלנו אתמול
על הפאקי-אוקיי סיימתי את המלפפון
וואו זה היה מהיר
זה נשמע מוזר אבל הרגשתי שאני קצת גאה בעצמי.
הלכתי לקחת עוד מלפפון אבל זה היה מוגזם לקיבה שלי,
רצתי לשירותים והקאתי את כל תכולת קיבתי.
זה בסדר אני בסדר הרי אני יודע שיש פה עליות וירידות
הרי עברתי את זה כבר נכון?
אני אצליח שוב.
כי טוב זה לא וזה לא בא בפעם אחת
זה יקרה.
אני מאמין בעצמי שזה פאקינג יקרה.
התארגנתי לבית ספר ויצאתי לכיוונו..

נקודת מבט לואי:
הגעתי לבית ספר וישר מאט תפס אותי
פאק
״מה לולו התגעגענו אלייך״
לא אמרתי כלום, רק עצמתי את עיניי בחוזקה בתקווה שזה יגמר
״איפה המתולתל שצמוד אלייך כמו כלב שיגן עליך עכשיו?״
הרגשתי את הגרון שלי מתחיל לשרוף מהחניקה של מאט.
עצמתי את עיניי בריפרוף קל ושמעתי קול
את הקול של המלאך שלי
״בדיוק כאן.״
הארי אמר והרגשתי את הכניסה של האוויר שלי חוזרת לריאותיי
נפלתי על הריצפה, אבל עדיין נושם.
מנסה להחזיק את עיניי פתוחות.
ורואה את הארי מעל מאט.
רואה את ידיו מרחפות מעליו.
טיפות עפות באוויר וממחישות את הכאב.
אוקיי פאק זה דם.
למה הארי ממשיך.
׳הארי..׳
׳הארי תפסיק בבקשה...׳
ניסיתי לדבר אבל קולי היה חלש,
לא מספיק חלש בשביל שהארי לא ישמע.
״ושלא תעז להתקרב אליו שוב,והו אתה לא רוצה לדעת כמה אני רציני.״
הארי אמר וירק על מאט,
שישב שם עם דם על פניו ונראה חסר אונים.
הארי התקרב אליי והרים אותי על ידיו,
׳אבל הארי...׳
״כן לולו?״
הארי אמר ונישק אותי,כבר הגענו לשירותים.
׳למה?׳
״כי אני אעשה הכל בשביל לשמור עלייך לולו״
פה כבר נגמרו לי כל התהיות
וכל מה שפאקינג חשבתי עליו,
פשוט.
אני מאוהב בהארי סטיילס.

אוקיי אני חייבת להגיד אלנו כבר בחמש מאות צפיות!!!!!!!
פאקינג חמש מאות!!!!!!!!!
אין לכם מושג כמה אני מעריכה כל אחת ואחד ממכם
תודה תודה תודה!!!!!!!!!!!
רציתי להוריד את ההפרעות אכילה של הארי בסיפור אבל בנקום פשוט להוריד אותם החלטתי להראות איך הוא מתקדם כדי לצאת מהם, ולא זה לא יהיה פשוט.
אבל רציתי להראות לכם שזה אפשרי!!!!!!!!!!!
אוהבת כל אחד ואחת ממכם
שיהיה לכם שבוע מדהים והמשך חופש מושלם!!!!!!!!!
(:
אם יש לכם שאלות על הסיפור תשאלו!!!!!!!!