פרק 2

126 4 1
                                    

לפתע לאחר כמה שניות מאל פוקחת את עייניה שהופכות לאדומות המכשיר מראה את פעימות ליבה כאלו חזרה מן המתים. מיד מתחילה להתאושש ומתיישבת על מיטת בית החולים שבפתאומיות מוחלטת צומחות לה ניבי ערפד אך הם נעלמים במהירות כפי שבאו . מאל יוצאת מחדרה בבית החולים ומתקרבת למשפחתה. כשהיא מגיעה למשפחתה המומה ושואלת מה קרה, לפני שהבינה מה קורה היא הוקפה ברופאים שבודקים אותה מכל כיוון. בדיקות דם, צילומי רנד גן זריקות וכו׳ .  רופא אחד משך אותה לחדר לבדיקה נוספת התחילה לחוש במשהו מוזר על צווארו, סוג של גירוי לווריד שמתחיל לפעום, גדל וקטן, גדל וקטן במשך דקות ארוכות.

מאל ומשפחתה חוזרים הביתה. היא נכנסת לחדרה ומבקשת להיות לבד, היא מתקרבת למראה ומתחילה להחליף את התחבושות ששמו על פניה. להדהמתה היא רואה כי אין שום דבר, הפצעים נעלמו כאילו לא היו מעולם. מרוב בהלה היא הפילה את המראה שנשברה על הרצפה . היא רצה במהרה לנעול את הדלת שבחדרה ומתכופפת להרים את השברים . היא נחתכה מאחד השברים והחלה לדמם , היא הרגישה שוב את אותו  הגירוי שהרגישה עם הרופא, היא לא עומדת בפיתוי וליקקה את הדם. היא הרגישה שזה חזק ממנה והיא לא יכלה להפסיק. לפתע הדפיקות בדלת החלו להישמע, אך מבעד לדלת מתחילות צעקות. ״ מאל הכל בסדר?״ שאלה אם סופיה. תפתחי את הדלת! אמר מיכאל. ״מאל אם לא תפתחי את הדלת אנחנו לפרוץ אותה!״ היא מהר שמה בחזרה את התחבושות ופתחה את הדלת. סופיה: ״מאל הכל בסדר? דאגנו ״ מאל :״ כן אמא אני פשוט רוצה לנוח מתפוצץ לי הראש״. סופיה: בסדר אבל אם את מרגישה לא טוב תגידי לנו .

יום חדש , מאל קיבלה הזדמנות חדשה ואחרונה לחזור לבית הספר עקב התאונה. היא וגיא מגיעים לבית הספר. גיא: ״ אני הולך דקה לשירותים לפני השיעור את מכירה את המורה המכשפה הזאת אף פעם לא נותנת לצאת.״ ״ נו מה כמו תמיד אתה נתקע בשירותים״ אמרה מאל. כל תלמידי בית הספר מופתעים לראות כי מאל עדיין בחיים. ״ איזה מזל יש לך אני רואה שקיבלתי הזדמנות שנייה לצאת איתי״ אמר אלכס. מאל מחליטה להתעלם ממנו  וממשיכה ללכת לכיתה . וכל תלמידי בית הספר מתחילים להגיד ״חבל שאת לא מתה״ ״באסה שנשארת בחיים ״קיבלת מה שמגיע לך״. גיא שמסיים להתפנות עובר ושומע את כל הדברים שאת תלמידים אמרו, רואה את אלכס התקרב למאל  הוא תופס אותו מאחורי הגב ומפיל אותו על הרצפה ומתחיל להכות אותו.

הנהלת בית הספר החליטו כי גיא ומאל אינם לומדים דבר וחוזרים על אותם טעויות שוב ושוב ולכן מעיפים את השנים בבית הספר. יום הלימודים הסתיים שניים חזרו הביתה. ״ מה קרה איך זה הגיוני שמשעים אתכם כל הזמן!?״ אמרה סופיה. ״מה את רוצה הילדים שלך מתנהגים כמו ברברים״ אמר אופיר. גיא: ״סתום אופיר אתה לא יודע מה קרה שם״ ״טוב אין לי כוח לשיחה הזאת אני הולכת לישון כואב לי כבר הראש״. אמרה מאל בעצבים. היא נכנסת לחדרה לפני שהלכה לישון מבחינה לפתע באור מוזר שמגיע מהים. האור משך אותה אליו כמו הפנוט . מבלי לחשוב פעמיים היא יצאה דרך החלון והתחילה ללכת לכיוון הים. ככל שמתקרבת יותר ויותר היא שמה לב כי אותו האור הופך למין סוג של דלת או שער מוזר. מאל התלבטה אם להכנס או לא אך קול זר קרא לה להיכנס פנימה. לאחר שנכנסה היא ראתה ערפד אמיתי עם ניבים ארוכים ועטוף בגלימה  אדומה וארוכה מתקרב לעברה ומתחיל לדבר ״ הי מאל את בטח לא מבינה מה קורה לך, אבל אני באתי להסביר לך״ אמר ארדק (הערפד). מאל : "אני לא מבינה כלום אין מצב שיש דבר כזה ערפדים ואין סיכוי שאני אחת כזאת". ארדק : ״ אני יודע שזה קשה להכיל ואת לא מבינה מה קורה אבל את חייבת להאמין לי . תראי אותך תשימי לב לסימנים , השיניים שלך , הרצון עז הבלתי פוסק לשתות דם  .״ מאל : אבל אף אחד לא נשך אותי לא קרה לי כלום . ארדק: ״כי את ערפד מלידה אין לי זמן אני חייב ללכת ואני לא יכול להסביר לך אבל עוד נתראה ואם תצטרכי אותי אני אחזור .״
מאל יוצאת מהדלת מבולבלת ומלאת שאלות ולכן היא מחליטה ללכת לעשות סיבוב כדי להירגע ולחשוב על הכל .

״המפקד אני חושב שמצאתי אותה .״
המפקד: כל הכבוד אם תתפוס אותה אני אעלה אותך דרגה מציד לסגן מפקד.

מי אני Where stories live. Discover now