**נקודת מבט של אלין**
קמתי בבוקר עטופה בידיים של שון. כאבה לי הבטן מאוד. עדיין לא עיקלתי את זה שאני בהיריון ואני יהיה אמא. אולי הנשף שסוף סוף הגיע יוציא ממני את זה מהראש
"בוקר טוב יפיוף שלי"
לחשתי לשון ונישקתי אותו בלחי
"בוקר מעולה נסיכה שלי"
הוא אמר לי והתחלנו להתנשק
"יאללה שון צריך להתחיל להתארגן לחזור הביתה, יש היום את הנשף בערב"
התיישבתי על המיטה טהתמתתי. קמתי מהמיטה והלכתי לשירותים לצחצח שיניים ולשטוף פנים. אחרי שסיימתי יצאתי מהשירותים ושון היה כבר מוכן.
"תן לי עשר דקות ואני מוכנה"
לקחתי את הבגדים שלי והתלבשתי זריז. ניגשתי למראה ולשולחן עם כל הבשמים שלה. התבשמתי ואז ליטפתי את הבטן והסתכתי במראה. ראיתי את שון מחבק אותי מאחור ושם את ידיו על הבטן שלי והוא נישק אותי בצוואר נשיקה קטנה
"אל תדאגי הכל יהיה בסדר"
הוא לחש לי וסובב אותי אליו ונישק אותי. אחרי נשיקה יחסית ארוכה יצאנו מהבית של יובל. אחרי נסיעה קצרה ושקטה הדענו אלינו הביתה. נכנסתי לתוך הבית ופשוט קפאתי במקום
"יובל!!!!!!!!! מה עובר על הבית?!!?!?!?!?!"
הבית היה נראה זוועה. כל הכיבוד היה על הריצפה, בקבוקי בירה וודקה על הריצפה והיו כמה שהם שבורים, הייתה שתייה שפוכה על הריצפה
"אווו היי זוג נשוי"
"היי? מה עובר על הבית?!?!"
"אל תכעסי אנחנו ננקה את הכל"
"עכשיו! יש היום את הנשף"
"היום?????"
"כן סתומי"
"אומייגד!!! אומייגד!!!! כמה חיכיתי לזה!!!!"
"וואו למה לצעוק?! עדיין ישנים בשעה הזאת"
דניאל התעורר ואמר ישנוני. התכופפתי טיפה ונאחזתי בבטן
"אלי את בסדר?!"
"כן כן הכל טוב חח"
שון חיבק אותי מאחורה ועזר לי להתרומם
"יאללה דוני קום כבר!"
"יובי תני לישון"
"נו קום דוני"
"טוב טוב קם"
יובל נישכבה מעליו והם התחילו להתנשק
"נו יאללה אין זמן לנשיקות"
הם קמו וראיתי את שניהם רק בהלבשה תחתונה :O
"יובי את ואני מסדרות בחצר תודה ועכשיו!"
"טוב."
היא אמרה ושמה על עצמה בגדים ויצאנו לחצר
"מאמוש למה שניכם קמתם אצלי עירומים?"
"כי.. לא הייתה לי פיג'מה.."
"יובי. אני יודעת שזה קרה"
"זה קרה פשוט בבום!"
"מבום אחד בא סבל גדול"
"זה היה בהפתעה, היינו שיכורים וגם בואי נגיד שכבר רציתי את זה"
"מה זה?!"
"כן.."
"שתהיי בריאה"
"ואם אני גם יהיה בהיריון?"
"תקווי שלא יצא מזה כלום"
"באלי גם צוציקון קטן כמו שיהיה לך:
"זה סיוט את לגמרי מפגרת!"
היא השפילה מבט והמשכנו לסדר
"אל תשפילי לי מבטים"
היא המשיכה לשתוק
"את באמת רוצה להיות בהיריון?"
"כבר לא יודעת"
"טוב נמשיך את השיחה הזאת אחרי זה"
"טוב..."
סיימנו לסדר ונכנסנו לבית. הבנים כמעט סיימו הכל ואנחנו עזרנו להם עם היתר. ישבנו טיפה בסלון לדבר ואז הם הלכו אליהם הביתה להתארגן. עליתי לחדר הוצאתי את השימלה שקנינו ולבשתי אותה. התקרבתי טיפה למראה וראיתי שיש לי פתאום כרס קטנה. עשיתי מחליק בשיער ובייביליס בקצוות. התאפרתי שמתי את התכשיטים האהובים עליי התבשמתי והייתי מוכנה. שון היה בחליפה וחיכה לי למטה. הרמתי טיפה את השמילה וירדתי בזהירות במדרגות. שון חיבק אותי והתחיל לנשק אותי
"את מדהימה"
"אם אתה"
המשכנו להתנשק ואחרי כמה שניות הפסקנו. יצאנו מהבית ונסענו לאולם "אולמות טל". הגענו לשם וכבר המוזיקה הייתה דלוקה ואנשים היו בפנים. יובל, ניקל, דניאל, רועי ואליאב חיכו לנו בכניסה. התחבקנו אמרו לי כמה מהם מזל טוב ונכנסנו. רקדנו עם כולם, כולם שתו רק אני לא. ראיתי את רועי פשוט עומד ולא רוקד. התקרבתי אליו וראיתי שהוא חייור
"רועי הכל בסדר?"
"כן.. כן בטח"
הוא הסתכל עליי ופתאום הוא התעלף. התחלתי לצעוק לשטו ולדניאל שיבואו לעזור וליובל שתקרא לאמבולנס. האמבולנס הגיעה אספה את רועי וניקול נסעה משם בטיל. יובל אני וכל השאר נסענו לבית חולים שלקחו אותו. הגענו לשם שאלנו אחת מהמזכירות איפה נמצא רועי ועלינו אליו לקומה. ישבנו ליד החדר שהוא היה שם. לאחר כמה שעות רופא יצא מהחדר והשפיל מבט
"אני מצטער אבל רועי נפטר"
ניקול פרצה בבכי ואני ויובל גם בכינו וניסינו להרגיע אותהץ היא יצאה מהחיבוק ורצה לבחוץ. אני ויובל רצנו אחריה וכשיצאנו ראינו אותה רצה בכביש ופתאום... אוטו נידפק בה ודרס אותה.
זה הסוף בנות! מקווה שאהבתם את הסיפור ועוד מעט אני יתחיל סיפור חדש..
