מצאתי את עצמי מנסה למשוך את שון ממאור . שון נאחז בו כל כך חזק ולא יכל לעזווב אותו.התחלתי לבכות ולשכנע אותו לעזוב אותו.
"שון , בבקשה תעזוב אותו"
לחשתי לו באוזן והמשכתי לבכות הוא עזב אותו והתרחק ממנו.
מאור נפל על הריצפה.הוא היה מלא דם לקחתי את שון לספה שהייתה בחצר.
"למה הפרדת בנינו?"
"מצבו היה לא טוב ועשיתי את זה לטובתך".
"זה לא היה לטובתי."
"זה כן!שון תרגע כבר!תפסיק ללכת מכות עם כל דבר שזז."
הרמנו אחד על השני את הקול. פתאום הרגשתי מישהו עוטף את היד שלו סביב צווארי. נלחצתי כל כך. המישהו הזה קירב אליי רובה. נלחצתי עוד יותר וכמעט התחלתי לבכות. שון הסתכל עליו עצבני
"תתרחק ממנה! עכשיו!"
שון צעק עליו אבל הוא נאחז בי יותר חזק
"אין בעיה, אני יתרחק רק אחרי ירייה אחת בראשה"
אני התחלתי לבכות, זה היה מאור
"קומי! עכשיו!"
הוא לחש לי בעצבנות באוזן ונישק אותי בצוואר. השרירים של שון התכווצו והוורידים שלו התנפחו. אני קמתי באיטיות והסתכלתי על שון
"אני מצטערת"
לחשתי לו
"זה בסדר"
"שקט!!!!!!!"
הוא נאחז בי יותר חזק וצעק עלינו. הוא משך אותי משם והוציא את שנינו מהבית. הוא הכניס אותי לאוטו לחור ונסע משם
"למה אתה חוטף אותי??"
"כי אני אוהב אותך"
"אם אתה באמת אוהב אותי אז לא הייתה חוטף אותי!"
"כי רק בחטיפה אני יכול להנות איתך~"
הוא הוריד יד אחת מההגה והניח אותה על הרגל שלי. היא ליטפה לי אותה ונכנסה לתוך התחתון של הבגד ים. הרמתי את גופי מהכיסא ועצמתי את העיניים
"כן. כן"
הוא אמר מתענג ואני סבלתי. הוא הוציא את היד וליטף אותי בחזה. הוא החנה את האוטו וכיסה לי את העיניים עם בד. הוא הרים אותי על הכתף ונכנס לבית. הוא עלה במדרגות ונכנס לחדר. הוא זרק אותי על המיטה ויצא משם. אני הורדתי את הבד והתיישבתי על המיטה. אני הורדתי את העקבים והתקרבתי לחלון. הסתכלתי לעבר הדלת ואז שוב פעם לחלון. הוצאתי רגל אחת ועוד רגל. התיישבתי על החלון ואז קפצתי למטה. התחלתי לרוץ בכל כוחי. אני שמעתי את מאור צועק לי קללות אבל אני המשכתי לרוץ. סוף סוף הגעתי לבית של שון. הגעתי אליו לבית ונכנסתי וסגרתי אחריי. הסתובבתי אל הסלון ושם שון ישב. הידיים שלו אחזו בשיערו. אני רצתי אליו נפלתי עליו חיבקתי אותו והתחלתי לבכות. הוא לא חיבק אותי בחזרה ולאחר כמה שניות הידיים שלו התלפפו סביב הגב שלי בחוזקה. אחרי זמן מה אני התרוממתי ממנו קצת. הוא הרים אותי התיישב והושיב אותי עליו.
"איך הגעת לפה?"
"מה זה משנה, אני כל כך פחדתי שון"
הוא ניגב לי את הדמעות ואז נישק אותי. אני כל כך שמחה שהוא שלי. הוא פשוט חבר מושלם. הפסקנו את הנשיקה הוא הסתכל עליי אני עליו. שמעתי צלצול מהפלאפון שלי. הסתכלתי עליו וראיתי זאת ניקול.
"מאמוש מסיבה עוד שעה, באה?"
"רגע. שון רוצה לבוא למסיבה?"
"סבבה"
"כן ניקוש אני באה"
"טוב אז בעוד שעה תבואי למועדון שביציאה מהעיר"
"סבבה"
ניתקנו את השיחה וקמתי משון. הוא עזב את ידו מגוםפי לאט לאט.
"אני עולה הביתה להתקלח ולהתארגן. לך גם אתה להתקלח ולהתארגן ואז תבוא ליי"
"אין בעיה נסיכה"
"אל תקרא לי ככה!"
"למה לא?"
"כי אני לא נסיכה"
"נכון את מלכה"
הוא חיבק אותי במותנמיים התכופף אליי ונישק אותי. אני הפסקתי את הנשיקה וזזתי ממנו
"יאללה לך כבר להתקלח ולהתארגן אני יחכה לך"
"לא רוצה. בואי איתי"
"לא שון!"
"כן אלין!"
"לא"
"כן"
"לא"
הוא הרים אותי כמו כלה ונישק אותי
"אמרתי כן אז כן"
הוא עלה לחדר שלו והושיב אותי על המיטה. הוא ניגש לארון והוציא משם בגדים. אני קמתי אליו והזזתי אותו הצידה
"תביא אני יבחר לך תבגדים"
בחרתי לו ג'ינס כחול חולצה מכופתרת שחורה ואולסטאר שחור. הוא התלבש ויצאנו מהבית שלו. עלינו אליי לחדר. הוא התיישב על המיטה ואני הלכתי להתקלח. יצאתי מהמקלחת וניגשתי לארון. הוצאתי שורט קצרצר, גופיי קצרה לבנה ונעלי עקב לבנות. התשלבתי שמתי שתי טבעות שרשרת קצת התאפרתי עשיתי פן והייתי מוכנה. אני ושון יצאנו מהבית שלי ונכנסנו למכונית שלו.
