סליחה על העיכוב
__________________
רצתי מהר למטה, כולנו נאספנו בסלון, נועם חילק את כולם לקבוצות. אני עם לואי ומיכאל ואנחנו הולכים לסייר סמוך ליער. יצאנו והבנים הפכו לזאבים, אבל אני הידפתי להישאר בדמותי ורצתי מהר. שכמעט הגענו ליער, ראיתי כמה ילדים יוצאים מהיער ונכנסים יותר עמוק לשטח שלא שלהם 'הפולשים כאן' שידרתי לכל הלהקה. תוך כמה דקות כל הלהקה הייתה לידי, חלקם לבושים רגיל כי הם לא השתנו כמוני וחלקם היו רק עם מכנסיים. בזמן הזה זיהיתי את הילדים, זה היה ויל, ניקו, פרסי וג'ייסון. ישר מסביבם היו במעגל כל חברי הלהקה, "מי אתם?" שאל נועם "האאאא...., ניקו נראה לי שאבא שלך שכח להזכיר לנו שאסור להיכנס לשטח הזה בלי רשות" מילמל ג'ייסון "מי זה אבא שלך?" שאל לואי את ניקו "איך שמעת מה הוא אמר? אני עומד לידו ולא שמעתי כמעט את מה שהוא אמר" שאל פרסי "כי אולי אנחנו אנשי - זאב?!" שאלתי- אמרתי להם. רק עכשיו החבורה הקטנה הזאת שמה לב אלי "אמרתי לך שהגענו למקום הנכון!" אמר ניקו לויל "אז אתם מחפשים אותי?" שאלתי, הם הינהנו לאישור "מה אתם רותים מימנה?" שאל מיכאל "אני מצטער, אבל זה לא ענינך" ענה לו פרסי "אני מציע לך לא להתעסק איתנו, אל תתחצף" הזהיר אותו לואי "אני מסכימה לדבר רק עם ניקו ופרסי" אמרתי להם "ותוך חצי שעה אתם הולכים מיפה, אלה אם כן יהיה לכם אישור ממישהו פה" הוספתי 'מוסכם?' שאלתי בקשר הטלפתי 'מי ישגיח על השניים האחרים?' שאל מיכאל 'אני אשמור' התנדב לואי 'מעולה' אמרתי 'ואת חייבת לנו הסברים, ואת גם אומרת לנו מה קרה אתמול' אמר נועם, נאנחתי ואישרתי.
"בואו לשם" אמרתי והצבעתי למקום קרוב יותר ליער. בנתיים שהתקדמנו, כולם כולל ג'ייסון וויל הלכו לבית. "איך הגעתם?" שאלתי "מסע צללים" ניקו ענה לי "יש לי שאלה, את ברחת ביגלל מישהו מסויים?" ניקו שאל אותי "האמת...., כן" עניתי בכנות "וזה מישהו שכאן עכשיו?...?" שאל "כן, אבל זה לא אתה ובגללך" עניתי לניקו "טוב, אז למה חיפשתם אותי? ואיך ידעתם איפה אני?" שאלתי אותם "קודם כל סליחה על אתמול, חשבנו שאין אנשי- זאב חוץ מליקאון, אז ישר חשבנו שאת אולי הבת שלו או קרובת משפחה שלו..." אמר- הסביר ניקו "אוקיי" עניתי "ואבא שלכם אמר לנו איפה את נימצאת" ענה פרסי לשאלה השנייה שלי "אוקיי, ומה רציתם להגיד לי?" שאלתי "אם את יכולה לחזור איתנו למחנה החצויים" ביקש ניקו "אחרי שמישהו פה סיפר לכולם מה אני??!!" שאלתי טיפה בעצבים. "אף אחד לא סיפר לכולם" ענה פרסי "דבר ראשון, כן סיפרו, עובדה שאתם יודעים ואני סיפרתי רק לאדם אחד. דבר שני, כולם ראו שפייפר עקבה אחרי כל הבוקר - צהריים אז זה אמור לעלות את חשדות ותהיות עלי. דבר שלישי, יש לי פה את הלהקה שלי שאני הצתרפתי אליה רק שילשום בערב ואני צריכה לבנות איתם קשרים עמוקים כראוי לחברים בתוך הלהקה שלך" אמרתי " מתי את כן תוכלי לבוא למחנה?" שאל ניקו "לא יודעת, וכנראה שאני גם לא עומדת להגיע בכלל" עניתי "אפשר רק כדי להבין למה לא?" שאל פרסי "כי כולם חושדים בי ושלוש מהחברים שלכם פגעו בי ולא התייחסו אלי מאוד יפה" עניתי לו "ודרך אגב, שניים מהם פה" הוספתי "ויל וג'ייסון?!" שאל ניקו, הנהנתי "אבל.. אבל זה לא הגיוני" מילמל ניקו "אם הם יבקשו סליחה, תבואי?" שאל פרסי "אולי" עניתי "מה בדיוק הם עשו?" שאל פרסי "ויל גילה את הסוד שלי לאחרים וג'ייסון הכאיב לי" הסברתי "ואגב, ויל גם הבטיח לי שהוא לא יגלה את הסוד שלי לאחרים ובסוף הוא הפר את ההבטחה הזאת" הוספתי "אז ויל לא ילד טוב מאוד" גיחך פרסי לניקו "איך ארבעתם קשורים?" שאלתי "ג'ייסון, אני וניקו בני דודים, וויל בן זוג של ניקו" ענה פרסי "בן זוג?" שאלתי את ניקו, הוא הסמיק קצת "אני הומו" ענה "האא, אוקיי" אמרתי "לך יש בת זוג?" שאלתי את פרסי "כן, אנבת' החכמולוגית שלי" ענה "נחמד, טוב, יש עוד משהו שאתם צריכים להגיד לי?" שאלתי, הם הנידו בראשם לשלילה "בואו אז נחזור לכולם" אמרתי, התחלנו להתקדם לעבר הבית "ויל וג'ייסון בפנים?" שאל ניקו, הנהנתי
נכנסנו לבית וראינו את לואי מחזיק את ויל באוויר "גם אם יש לך סיבות מוצדקות, אתה לא יכול להפר את ההבטחה שלך!!" הוא צעק עליו "תעזוב אותו! עכשיו!" צעק ניקו והתשומת לב עברה לשלושתינו, "ריינה, תעני את האמת" אמר לואי והמשיך להחזיק את ויל באוויר ללא מאמץ "שהיית אצלם פגעו בך?" שאל "אם אתה מחשיב הפרת הבטחה וקצת כאב ביידים, אז כן" עניתי "הבנו שמי שהפר את ההבטחה אליך זה ויל, מי זה שהכאיב לך?" שאל נועם, היה שקט לכמה שניות "דבר ראשון זה היה שני אנשים, בן ובת , דבר שני, מה תעשו להם?" שאלתי "נכאיב להם בחזרה" ענה ג'וני "זה לא נחוץ, כבר החזרתי להם" אמרתי "כבר שחכתי שאת יותר חזקה מימנו" צחק ג'וני, חייכתי "אתה יכול לעזוב אותו כבר???!!" ניקו צעק על לואי, לואי הניח את ויל בחזרה על הקרקע.
"פרסי, ביקשתם מימנה?" שאל ג'ייסון "כן" ענה פרסי "והיא לא תבוא איתנו עכשיו וגם לא תבוא עד שתבקשו מימנה סליחה" אמר ניקו והתקדם לעבר ויל.
לפתע הופיע כמו שלולית של אדים באוויר מול פרסי, "מה זה?" שאל מיכאל "הא, זה? לא יודע" ענה פרסי מהר והעביר יד באדים וזה התפוגג "אנחנו צריכים לחזור" הוסיף. פרסי התקדם ללניקו ויל וג'ייסון, הם יצאו החוצה ואני יצאתי אחריהם "מה זה באמת היה?" שאלתי אותם "זה שיחת איריס- נט, זה דרך לתקשר בין חצויים, כי טלפון רגיל מושך מפלצות" הסביר פרסי "ביי ריינה, נדבר" אמר ניקו, הם החזיקו ידיים, הלכו למקום מוצל ונעלמו.
נכנסתי חזרה לבית "הם הלכו" הודעתי להם.
'ריינה, זה רוי' לפתע שידרו לי 'כן, רוי?' שידרתי בחזרה 'את פנויה היום?' הוא שאל 'האא, לא ממש, למב? קרה משהו?' שאלתי 'לא, הכל בסדר, אנחנו פשוט צריכים לפנות את הבית של אימך' ענה.
"ריינה!" שמעתי צעקה שהחזירה אותי למציאות "מה?" שאלתי "אנחנו כבר שתי דקות קוראים לך ואת לא מגיבה" ענה מיכאל "האא, סליחה, פשוט רוי דיבר איתי" אמרתי, הם הינהנו "קרה משהו?" נועם שאל "לא, אני רק צריכה ללכת לסדר משהו בשטח שלו" עניתי "מה השעה?" שאלתי "שתיים עשרה- וחצי" ענה ג'ק, חבר מהלהקה "מה אוכלים צהריים?" שאלתי "יאווו, שחכתי מיזה" אמר מיילו, גם הוא חבר מהלהקה. "טוב אני עולה לחדר שלי רגע" הודעתי "רגע, רגע, רגע, את לא הולכת לשום מקום" אמר נועם "אני תוך דקה כאן" אמרתי ורצתי מהר למעלה, נכנסתי לחדר שלי, הלכתי למגירה שלי, פתחתי אותה ולא ראיתי כלום. אני ממש זוכרת ששמתי את שני המכתבים שלי כאן מאימי ומאז לא נגעתי בהם.
איפה המכתבים שלי???
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אז.... מה קורה חבר'ה?
סליחה על העיכוב
מקווה שאהבתם 😄🙃❤
YOU ARE READING
זאבה חצוייה
Про оборотнейריינה היא ילדה שעכשיו אין לה הורים. אמא שלה נפטרה שהיא הייתה יותר קטנה. אבא שלה, זהותו לא ידועה. היא בת זאב, אך בגלל שלא יודעים מי האבא, אז אי אפשר לדעת אם היא יכולה להפוך לזאבה... (קשור לפרסי ג'קסון וגיבורי האולימפוס גורלו של אפולו מבחינתי לא קורה)...
