ברוכים הבאים ללב שלי!
פה אשתף קצת מהכתיבה החביבה שלי :))
מקווה שתהנו!
(אם יש למישהו עצות או טענות, לפרטי בבקשה)
~~~~~~~~~
ישבתי על הסלע,
מתבוננת למרחק בעיניים עצומות,
מחפשת את החופש שלי ותוהה איפה הוא יכול להיות.
לא, הוא לא נמצא ב- 20 ביוני.
לא, גם לא ב- 1 לספטמבר.
הוא נמצא בתוכי.
החופש שלי רוצה לצאת החוצה,
רוצה לצאת ולהיות חופשי לנצח.
הוא לא יעשה זאת.
לא, לא בגלל שאני קטנה בגיל.
לא, גם לא בגלל שאלוהים אותי "מגביל".
הוא לא יעשה זאת כי אני לא נותנת לו.
אני בכבודי ובעצמי.
אני הסוהרת שלי.
"למה את עושה את זה??"
שואלים אותי כולם.
ואני ממתיקה להם סוד:
"החופש, שם בפנים כלוא, לא יחזיק עוד".
"נו?" הם מסתכלים עליי במבט תוהה,
"אני לא מבין, האם אני טועֵה?"
"את כולאת את עצמך בכוח?" שואל אחר.
ולכולם אני מסבירה בקול רגוע:
"היום הזה עוד יבוא. מתי? עוד לא ידוע".
הפנים שלהם מתרככות והם נרגעים,
אבל בתוך תוכי אני יודעת ששיקרתי,
שאני בחיים לא אתן לחופש לצאת מתוכי.
אם אהיה אני,
אבל אני האמיתית,
אני עלולה לפגוע לי בתדמית.
'למי אכפת מה הם יחשבו?'
הצד השני (וכנראה החכם יותר) שלי שואל.
'אני לא יודעת' אני מגחכת בתוכי במרירות,
'אבל אותי האמיתית, אני לא יכולה להוציא בוודאות'
יום יבוא ואהיה אני.
עם כל הפגמים, עם כל הקישקושים.
יום יבוא ואולי לא אחיה כבר.
מי יודע אם אגלה את עצמי עד אז?
~~~~~~~~~
עד לכאן הקישקושיאדה של ליבי להיום!
נתראה פעם הבאה 👋❤️
YOU ARE READING
<3
Şiirהמקום הבטוח שלי זאת הקבוצה הפרטית שלי עם עצמי בווצאפ, שם אני כותבת לעצמי טיוטות של כתיבות, והחלטתי שאשתף איתכםן את הכתיבות שלי, בעיקר בשביל לפרוק, לקבל ביקורת ולהשתפר (人 •͈ᴗ•͈) תגובות והצבעות מתקבלות בברכה ❤️ - עלול להכיל טריגרים (אזהיר מראש). - א...
