My life my rules

פרק 8 מרתון 2/3

בפרק הקודם:
"סליחה, לא הצגנו את עצמנו, אני הגר גונסון וזה בעלי, און גונסון" רגע... און גונסון? אוי ואבוי לאן נכנסתי? הם המשפחת פשע הכי מוכרת, ולא.. לא בגלל דברים טובים..

פרק 8
התחלתי קמתי מהשולחן והסתובבתי לא לפני שהודתי להם "תודה רבה על הכל אני פשוט חייבת ללכת" והתחלתי להתקדם במהירות לכיוון היציאה.

פתחתי את דלת הבית והתכוונתי לצאת עד שיד נשית מעט מבוגרת עצרה אותי, מולי ראיתי את הגר, אמא של לידור ואישתו של און גונסון.

עמדתי מולה במבט מבולבל כמה שניות ואז היא התחילה לדבר

"תשמעי אני מבינה שאת מעט חוששת אין ספק, אבל אנחנו אנשים טובים, אנחנו לא פוגעים באנשים חפים מפשע.
לידור סיפר לי מה קרה, ואני חושבת ששמת לב גם בעצמך שמשהו קורה לו, הוא מתחיל להתאהב בך,
אז בבקשה ממך, אל תתני לדעות קדומות להשפיע עלייך, ועל הרגשות שלך כלפיו,

אילו היינו אנשים רעים לידור לא היה מציל אותך אתמול מהבן אדם הנבזה הזה, הוא אוהב ומעריך אותך ושתדעי שאנחנו לעולם לא נפגע בך,
כך שאם את בצרה ואת צריכה עזרה תדעי שיש לך תמיד לאן לפנות"

היא סיימה את דבריה ומשכה אותי לחיבוק, החזרתי לה חיבוק, ולמען האמת הרגשתי טוב בחיבוק הזה, היא אישה טובה.

ראיתי מהקיר בצד מישהו מסתכל עלינו וזה היה לידור, הייתי קצת מובכת מהסיטואציה והתנתקתי מהחיבוק.

כמעט ברחתי לו אחרי כל מה שהוא עשה בשבילי.
הגר, אמא של לידור הסתובבה וראתה את לידור ואמרה

"יש לכם על מה לדבר אני אשאיר אתכם לבד"
ליטפה את ידו של לידור והלכה.

"היי" לידור אמר בחיוך
נקודת מבט לידור:

התעוררתי בבוקר קולט שאני ישן עם עוד מישהי במיטה משהו שלא קורה בדרך כלל,
הסתכלתי מי שכובה לצידי וראיתי את הדבר הכי יפה בעולם, לירון
השיער נופל לה על הפנים בצורה כל כך מושלמת, היא כל כך רגועה.

לאט לאט נזכר במאורעות אמש ומתמלא בעצבים.
קמתי מהמיטה נזהר לא להעיר אותה, היא צריכה לישון עוד קצת לפחות, המיטה שלי הולמת אותה,
בזמן שהסתכלתי עליה חשבתי לעצמי
אחח לירון יום יבוא והמיטה הזו תהיה בבית שלי ושלך ובנינו ישנו עוד כמה קטנטנים.

התקדמתי לכיוון המקלחת נכנס להתקלח.

אחרי כמה דקות נכנסתי אל תוך החדר קולט את לירון ערה ומבוהלת.
"בוקר טוב יפייפיה, איך את מרגישה?" שאלתי וראיתו גאותו רגע את ההלם שהיה בעיניים שלה,

טוב, לא כל יום את מתעוררת במיטה של הבוס שלך,

אם היא רק ידעה מה אני חושב לעשות היא הייתה כל כך פחות מובכת מדבר סתמי שכזה...