פרק 7 מרתון 1/3

327 21 3
                                    

בפרק הקודם

יצאתי מהמקלחת כשמגבת קשורה למותניי ופלג גופי העליון חשוף ונוטף.

התקדמתי לחדר הארונות והוצאתי בוקסר מהמגירה, שמתי את הבוקסר עליי ונכנסתי לתוך המיטה, שמתי עליי שמיכה וקירבתי את לירון עליי וליטפתי אותה עד שנרדמתי.

פרק 7

נקודת מבט לירון:

התעוררתי וכאב ראש תקף אותי, התסכלתי סביבי ושמתי לב שאני בחדר לא מוכר, הרמתי את השמיכה בחשש וראיתי שאני לבושה בבגדים אחרים ממה שלבשתי אתמול, וחשבתי לעצמי, מה לעזאזל קרה אתמול?

"בוקר טוב יפייפיה, איך את מרגישה?" שמעתי מפתח הדלת וראיתי את הבוס שלי?
לאט לאט נזכרתי בכל מה שקרה אתמול והעיניים שלי העלו דמעות.

"היי.. אני ממש מצטערת שגרמתי לך לטרוח אתמול.. תודה רבה אני לא יודעת מה היה קורה לולא אתה" אמרתי עם הדמעות שכבר ירדו כמו נהר.

לידור התקדם אליי במהירות וחיבק אותי אליו
"די די, הכל בסדר נסיכה, לא הייתי נותן לו לפגוע בך" הוא אמר וחיבקתי אותו בחזרה.

"את רעבה קטנה? יש אוכל למטה את רוצה שנרד לאכול?" הוא שאל ואני התביישתי מעט.

"אבל אממ.. זה לא יפריע למשפחה שלך? אפ כן אני מעדיפה שלא" שאלתי ואמרתי בביישנות.

"מה פתאום, בואי נרד נסיכה" הוא אמר והחזיק בידי, יצאנו מחדרו ואני הרשתי לעצמי להביט בבית הזה, וואו. הוא מדהים!

לפני ששמתי לב נכנסנו לתוך מעלית עם הרבה מספרים עליה והוא לחץ על 1.

"כל זה רק הבית שלך?"
שאלתי בחוסר נימוס ומיד לאחר זה התביישתי בזה.

"חחחח די להתבייש, כן זה הבית שלי ושל המשפחה שלי" הוא אמר וחיבק אותי מהצד.

המעלית נפתחה בחדר אוכל מרשים ויפייפה והוא החזיק בידי והתחיל להתקדם אליו, במרכז חדר האוכל היה שולחן, ובו היו ארבעה אנשים, ההורים שלו ואחיותיו אני חושבת, וכבר התחלתי להתבייש.

"היי בן" הגבר שישב בראש השולחן שהיה עסוק בניירת אמר ורק אז הרים את ראשו והבחין בי.

"אני רואה שגם הבאת חברה, מה שלומך מתוקה?" הוא שאל והנהנתי בחיוך קטן.

"היי אבא, היי אמא, היי לינור והיי ליאן" הוא אמר לכל היושבים בשולחן ברגע שהתיישבנו, והבנות סיבבו את ראשיהן אליו.

" היי דידי " הם אמרו ביחד.

" היי, אני לינור אחותו הקטנה" אחת מהבנות הציגה את עצמה בחיוך
" ואני ליאן " השנייה אמרה גם בחיוך.

" היי.. אני לירון" אמרתי בקול ביישני.

"היי חמודה, בת כמה את?" האישה שאלה, אמא של לידור.

" היי גברתי, אני בת 20" עניתי בחיוך קטן ומובך.
"אוי ילדתי אל תיהי מובכת, הכל בסדר, תרגישי בבית" הגבר אמר.

"סליחה, לא הצגנו את עצמנו, אני הגר גונסון וזה בעלי, און גונסון" רגע... און גונסון? אוי ואבוי לאן נכנסתי? הם המשפחת פשע הכי מוכרת, ולא.. לא בגלל דברים טובים..


טוב חברים זה הפרק הראשון למרתון, המרתון ימשיך מחר עם שני פרקים חדשים.

My life my rulesWhere stories live. Discover now