ליליאן בלק-מאלפוי

תחילת החופשה

לופין הביט סביבו, המציאות נחתה עליו, הוא פחד שמשהו רע יקרה בכל רגע, כל מה שקרה בחודשים האחרונים הרגיש לו לא אמיתי. לילי, הארי, סיריוס, כולם ביחד גרמו לחייו להיראות אופטימיים כל כך שהוא כמעט וחזר להיות אותו בן אדם שהיה לפני 12 שנה. אפילו עם כל הדברים שהארי עבר, והקללה של לילי, שום דבר לא הבריח את התחושה המשתלטת של תקווה.  היום האחרון עבר מול עיניו במהירות הבזק. הוא התחיל כשלופין הביא את החברים של לילי והארי לבית בעזרת מפתח מעבר. לופין היה מופתע לראות את דראקו מאלפוי, ואת בל מסלית'רין, בל אומנם עשתה עליו רושם טוב בשיעורים והוא יכל להבין למה לילי שמרה איתה על קשר, אבל דראקו.. טוב, הוא היה האחרון שישפוט אותו. הוא ראה כמה וכמה קווים של דמיון בין העבר של סיריוס להווה של דראקו. השוני הגדול היה כנראה בכך שדראקו לא היה מרדן כמו סיריוס, ובמשך שנים בלע בשתיקה מה שלימדו אותו הוריו, וגם העדר של חברים שיראו לו דרך שונה, למרות שלילי עשתה עבודה טובה בזמן הקצר שבילתה איתו. את כל זה למד לופין משיחה קצרה שערכה לילי לו ולסיריוס, והסבירה להם למה החליטה להביא אותו, ולאחר מכן כל יחסו של סיריוס השתנה והוא הסתכל על דראקו מנקודת מבט חדשה למשך היום. עד עכשיו לופין וסיריוס קיבלו את הגרסה של הארי על דראקו, שגרמה להם לפתח נקודת מבט שלילית אליו ואפילו שנאה מסיריוס. אבל לילי גרמה להם ולחבריה להבין שמגיע לו הזדמנות שנייה. 

בהתחלה החברים הסתגלו לבית, והתמקמו בחדרי האורחים. בחדר אחד שהו פרד וג'ורג', בשני לונה וג'יני. רון, הרמיוני, בל ודראקו היו כל אחד בחדר משלו. במשך כמעט שעה כולם הסתגרו בחדרים ושיחקו עם שינוי העיצובים עד שללילי נמאס והיא משכה את כולם לסלון. את שאר היום הם בילו בחוץ. מזג האוויר היה נעים כרגיל והמרתף שהכיל מספר גדול של דלתות אשר הובילו למקומות שונים באזור, מיצה את שאר היום. לאחר שבילו כמעט בכל מקום אפשרי והיה חשוך מדי בכדי לבלות בחוץ, הם עברו למרפסת. אשר כוסתה בקירות שקופים שהאירו את המקום בדרכו הלא טבעית של הבית. בזמן שהילדים החליפו לבגדי הים ושחו בבריכה, לופין וסיריוס בחנו אותם וניסו לעמוד על טיב הקשרים בין הילדים. דראקו ולונה נשארו בגדר תעלומה, דראקו בגלל שהקפיד כמה שיותר לא להפריע לשאר ובינתיים דיבר רק עם לילי, ולונה ששאר הילדים חיבבו אותה, אבל אותה עניין בעיקר לשאול את סיריוס מיליון וחצי שאלות, כל אחת יותר מוזרה מהשנייה, אבל זה רק גרם לסיריוס לחבב אותה יותר. השאר לעומת זאת היו קלים להבנה. לופין וסיריוס הבחינו כבר מההתחלה בקשר המוזר בין רון להרמיוני וסיריוס אמר שהם מאוהבים אחד בשני על בטוח, אבל אף אחד מהם לא מודע לגבי זה. הארי וג'יני היו שקופים גם הם, לופין וסיריוס החליפו מבטים שרק הם הבינו, לשניהם הארי וג'יני הזכירו כל כך הרבה מלילי וג'יימס, (בשלבים מאוחרים כמובן, כולנו מודעים לזה שכשהם היו בגיל הזה, לילי הייתה הורגת את ג'יימס בלי לחשוב פעמיים). בל התחבבה מיד על כולם, אבל במיוחד על ג'ורג', והשניים דיברו אחד עם השניה טיפה יותר מעם השאר.(יום לפני לילי הכריחה את פרד וג'ורג' לעשות תספורות שונות כדי שיהיה אפשר להבדיל ביניהם. בהכריחה, הכוונה, שהיא וג'יני דאגו שהתאומים ישנו חזק באותו לילה ויתעוררו עם כריות מלאות בשיער אדום ותספורות. השניים סלחו להן רק בגלל שלילי דאגה שהתספורות יחמיאו לשניהם). לילי ופרד היו השקופים מכולם, כשדיברו ביניהם הם תמיד הביטו אחד בשניה קצת יותר מהנצרך והסמיקו תוך כדי כך, היו עוד כמה וכמה דברים שגרמו לסיריוס להיכנס לתפקיד ה"overprotective" ולהביך את לילי כמה פעמים כששלח היערות לפרד, שלא בדיוק קלט מה קורה ולמה סיריוס בוחן אותו כל הזמן. בסופו של דבר לופין דיבר עם סיריוס וזה הבטיח שיסתום את הפה.

השעה הייתה כבר אחרי חצות כשכולם נשכבו על הספה הענקית ונרדמו. לופין נשם עמוק וחייך. הוא הבטיח לעצמו שמעכשיו יהנה מהרגע ולא יהרוס אותו בדאגה מהעתיד, ונתן לעצמו להיסחף עם התקוות והשמחה שאפפה אותו, הוא הגניב עוד מבט אל סיריוס שראשו נח רדום על כתפו, והעתיד נראה בהיר יותר כשעיניו נעצמו. לראשונה בהרבה זמן הוא נרדם ללא דאגות.