ליליאן בלק-מאלפוי

הגריפינדורים

נ.מ.כללי.

עברו כמה חודשים מאז תחילת השנה, והספק בלבה של לילי רק גדל וגדל, היא תהתה והשתכנעה לאטה שלבחור בסלית'רין היה טעות גדולה..

בחודשים האחרונים הקשר שלה עם שאר תלמידי גריפינדור התחזק לאטו, לה ולהרמיוני היו מלא תחומי עניין משותפים וכשהרמיוני נעשתה רצינית ומעצבנת מדי לטעמה של לילי, היא פנתה לדבר עם רון והארי. כך לאט לאט נוצר עניין סביבה מצד תלמידי גריפינדור וסלית'רין גם יחד. ככל שהתקרבה לילי אל תלמידי גריפינדור כך התרחקו ממנה תלמידי סלית'רין אשר לא התביישו להראות את שנאתם הגוברת כלפיה..

כך יצא שאת רוב ההפסקות היא בילתה עם הגריפינדורים. מכולם חיבבה לילי בעיקר את פרד וג'ורג' אשר אף פעם לא אכזבו בנסיונתם להצחיק אותה. בעוד חלק מתלמידי גריפינדור בהו בלילי באיבה חשדנית ושנאה מוסתרת רק על היותה מסלית'רין, החלק השני מצא זאת מסקרן ומפתיע ובעיקר משפחת הוויזלים שלמדה לילי להכיר היטב.

ג'יני הייתה קשוחה אך נחמדה ובהתחלה הסתכלה ג'יני על לילי באיבה אך לאט לאט התחברו השתיים כחברות טובות. רון עיצבן את לילי הרבה פעמים אך להגנתו זה היה בלי כוונה וזה אומנם לקח זמן אך בסופו של דבר למדה לילי להסתדר גם אתו. לעומת זאת נראה היה שכל העניין משעשע את פרד, ג'ורג' וחברם, לי ג'ורדן, שעקצו את לילי בקביעות על היותה חלק מסלית'רין וכשקיבלה זאת באווירה טובה ובצחוק הם קיבלו אותה במהרה כאחת משלהם, לילי מצאה שקל לה יותר להתחבר עם התלמידים שגדולים ממנה בשנה או שתיים, והתחברה עם כמה תלמידים ותלמידות משכבתם של פרד וג'ורג'.. את פרסי הכירה לילי הכי פחות הוא היה ראש המדריכים ומרוחק מכולם מתוצאה של יתר חשיבות עצמית, בהתחלה אף היה לה קשה להאמין שהוא חלק מהוויזלים החייכנים, אך העקיצות ששלחו לו פרד וג'ורג' כמו שרק אחים עושים שכנעו אותה במהרה..

דראקו קיבל באופן קשה את התפנית בחייה של לילי. בהתחלה הוא עוד נזף בחבריו כשאמרו משהו בגינתה אך לאחרונה שמעה אותו לילי מוסיף על בדיחה של פנסי וצוחק על חשבונה של לילי, אשר הלכה מהמקום בנחישות לא נותנת לו לראות את דמעות הכעס שהופיעו בעיניה, אך עד מהרה נעלמו, בזכות פרד וג'ורג' שמיהרו לשפר את מצב רוחה בבדיחות על חשבונו של דראקו, לילי הרגישה קצת רע אך כשנזכרה בצחוקו חסר ההתחשבות של דראקו היא התעלמה מההרגשה והצטרפה לשאר, צוחקת ברשעות..

המורים היו מרוצים ממנה, היא לא נזקקה אף לא לשיעור תגבור אחד ולהפך, נראה היה שחוץ מהרמיוני היא הייתה בין התלמידות הטובות בשכבה. המורה ואתו גם המקצוע האהוב עליה היה פרופסור לופין, שהפך כל שיעור התגוננות מפני כוחות האופל למשהו מעניין שחכתה אליו בהתרגשות..

בשבוע שעבר אחרי יום ארוך בזמן שהרמיוני למדה בספרייה ורון ניהל דיון קולח עם שיימוס ודין בחדר המועדון לגבי קבוצות הקווידיץ' האהובות עליהם, ישבו הארי ולילי מתחת לעץ האשוח ודיברו על השיעורים של היום, עד שנזכרה לילי במה שקרה ברכבת להוגוורטס, באותה צעקה ששמעה אז, שניות לפני שנכנס הסוהרסן לתא שלה. היא שאלה אותו על זה בזהירות מקפידה לא להישמע נלהטת מדי לשמוע את התשובה. הוא היסס אך לאחר כמה שניות התרצה הארי וסיפר לה באריכות על מה שקרה ומה שגרם לו הסוהרסן לראות ולהרגיש. כשסיים לדבר השתרר שקט לכמה דקות, ואז חשה לילי דחף מסוכן לספר על מה שקרה לה כשניות אחר כך, וגם עשתה זאת אחרי שהבטיח הארי לשמור את מה שתאמר לו לעצמו. כשסיימה הוא הביט בה מוטרד, "רגע, זה קשור לבוגארט שראית אז בשיעור הראשון עם פרופסור לופין?" שאל, היא הנהנה, מוטרדת, היא הייתה בטוחה שאף אחד לא שם לב וכשחשבה על זה הקשר נראה לה ברור, הבוגארט היה בעצם היא מול הסוהרסן רק ללא המחברת השחורה שאת חלקה בדבר לא הצליחה לילי להבין.. היא והארי העלו כמה השערות אך בסופו של דבר התייאשו ועזבו את העניין ולילי שכחה מהמקרה כמעט לגמרי.. 

.....

באותו יום ישבה לילי על הדשא עם אנג'לינה. שתיהם צוחקות בקול בעוד פרד, ג'ורג' ולי ג'ורדן זורקים חופני אדמה ואבנים על הערבה המפליקה ולאחר מכן מבצעים תעלולים ותמרונים כדי להתחמק מענפיה המשתוללים, המאיימים לתפוס אותם, ובדיוק כשג'ורג' -אחרי ניסיון לא מוצלח של סלטה משולשת- נתלה בעל כורחו על אחד מענפיה, שמעה לילי מישהו קורא בשמה, היא הסתובבה וראתה את דראקו מביט בה ומסמן לה לבוא בעודו מגניב מבטים מסויגים ומבולבלים לעבר לי ופרד שרצו אחרי ג'ורג' בניסיון מגוחך לחלץ אותו ועל הדרך לברוח מענפיה המהירים של הערבה. לילי-תוך ניסיון נואש להרגיע את צחוקה- מלמלה לאנג'לינה שהיא עוד מעט באה והלכה אחרי דראקו.

הם נעמדו רחוק מספיק בשביל לא לשמוע את אנג'לינה נחנקת מרוב צחוק ואת פרד שנסה להרביץ לערבה עם ענף בעוד לי וג'ורג'-כל אחד תלוי על ענף אחר- ספק צורחים בפחד ספק צוהלים בהתלהבות, אך מספיק קרוב כדי לראות הכל מרחוק.

"טוב, אז" התחיל דראקו, מקפיד שלא להביט בעיניה, זו הייתה השיחה הראשונה שלהם אחרי כמה שבועות של התעלמות אחד מהשנייה, "פרשתי מקבוצת הקווידיץ'-זה לא חשוב עכשיו למה" ענה לשאלה שעוד לא הספיקה לשאול, "רק.. חשבתי.. ש.. אם.. אני.. את די טובה בלעוף על מטאטא" אמר בגמגום ובמהירות כאילו קשה לו לבטא את המילים, לילי בהתה בו מבולבלת "נו?" שאלה, הוא נאנח והמשיך" אני חושב שאת צריכה להיבחן לתפקיד המחפשת, אם בזכותך סלית'רין ינצחו אז.. טוב.. אני מניח.. שהם אולי יפסיקו לשנוא אותך" הוא אמר באדישות, לילי הנהנה, היא לא ידעה אם זה באמת אכפת לו אבל כנראה שקמצוץ הטוב שראתה בו עדיין היה שם, מסתתר.. דראקו מילמל שהוא חייב ללכת, ונעלם במהירות. לילי נאנחה והסתובבה לכיוון הערבה המפליקה. נראה היה שנכמרו רחמיה של אנג'לינה על שלושת הבנים, ובכמה כשפים פשוטים-בעודה עדיין צוחקת- שחררה אנג'לינה את השלושה מענפיה המאיימים של הערבה והם נשכבו על הדשא, נושמים בכבדות אך עם חיוך עד האוזניים..

"אז מה הוא רצה?" שאל אנג'לינה, "מי?" שאל פרד, "דראקו, הוא סיפר שהוא פרש מנבחרת הקווידיץ' והוא חשב שכדאי לי לנסות להיבחן במקומו ".. לילי ציפתה שיצחקו אך נראה היה שהם באמת חושבים על זה.. "ת'אמת זה דווקא רעיון טוב" אמר ג'ורג', פרד ולי הנהנו, "את טובה על מטאטא?" שאלה אנג'לינה, "אפשר להגיד" ענתה לילי, אנג'לינה שתקה ולאחר כמה שניות עלה חיוך על פניה, "מצוין, אם תתפסי את הסניץ' אני לפחות ירגיש פחות חרא אם נפסיד, וגם הסלית'רנים אולי יחבבו אותך יותר" לילי חייכה ושלושת הבנים גיחכו, "אל תשכחו שעוד לא התקבלתי"...

התכוונתי לעלות רק ביום שישי אבל בגלל המצב בארץ אני מעלה עכשיו וכנראה עוד פרק ביום שישי ולכל אלה שיש להם עכשיו אזעקות, בבקשה תשמרו על עצמכם, ותיזהרו❤