הירח שלי

פרק 11

נ.מ לונה
הרגשתי נשיקות על פניי,המשכתי לעצום את עייני.
היא נישקה אותי בשפתיים וחייכתי חיוך קטן.
"ידעתי שאת ערה" ג'יני אמרה בחיוך. פקחתי את עייני והתיישבתי עליה,הרגליים שלי מסביב למותניה וידי סביב צווארה. נישקתי אותה נשיקה רכה שהפכה מהר מאוד לאגרסיבית. הלשון שלה ליקקה את שפתיי מבקשת רשות להיכנס, פתחתי את פי מאפשרת ללשונה להיכנס לפי.
התנתקתי ממנה וחייכתי  "עכשיו זה בוקר טוב" היא אמרה.
נישקתי נשיקה קטנה לשפתייה וקמתי מהמיטה.
התלבשתי וראיתי שג'יני בוהה בי. "קדימה תתלבשי,אנחנו נאחר לארוחת בוקר."

נ.מ ג'יני
נכנסו לאולם הגדול והתפצלנו לשולחנות שלנו. שלחתי ללונה חיוך והתיישבתי בין הרמיוני להארי.
שיחקתי באוכל, חשבתי רק על אתמול בלילה...
"ג'יני את בכלל מקשיבה לי?!" שמעתי את הרמיוני צועקת.
ניערתי את ראשי והרמתי את ראשי אליה.
"מ-מה? כן,כן אני מקשיבה." אמרתי בבילבול
"לא את לא. קרה משהו?"
"לא משהו רע.." מלמלתי בחיוך
"אל תגידי לי שעשית מה שאני חושב שעשית" הארי מלמל
"על מה אתה מדבר?" שאלתי בתמימות למרות שידעתי בידיוק על מה היא מדבר.
השפלתי את ראשי והרגשתי את לחיי מאדימות.
הרגשתי מכה בראשי,הרמתי את ראשי בכעס רואה שהרמיוני הניחה את הספר שלה על השולחן. "בשביל מה זה היה טוב?!" צעקתי בכעס. החזקתי את ראשי בכאב והרגשתי סחרחורת מעוצמת המכה.
"את בת 14!" היא צעקה
"נכון אני בת 14, לאהבה אין גיל!" צעקתי עליה בחזרה
היא נאנחה והמשיכה לאכול. סובבתי את ראשי להארי רואה שמרוח לו חיוך על הפנים.
"נו ואיך הייתה הפעם הראשונה שלך?" הוא שאל
"מושלם" אמרתי בחיוך ולחיי האדימו שאני בטוחה שניראתי כמו עגבנייה.
"תגיד הארי יש לך מישהו?" שאלתי כדי להעביר נושא
"ל-לא" הוא אמר ויכולתי לראות שהוא משקר,תמיד שהוא משקר הוא מגרד במצח.
"אתה לא יכול לעבוד עליי" אמרתי בלחש כדי שהרמיוני לא תשמע.
"את מבטיחה שלא תכעסי או משהו?" הוא שאל בלחץ.
"מבטיחה" אמרתי בחיוך
"דראקו מאלפוי" הוא אמר והשפיל מיד את ראשו.
הבטתי בו במבט המום,דווקא מכל הבנים בהוגוורסט דווקא מאלפוי?! טוב,זאת בחירה שלו אני לא יכולה להתערב.
חיבקתי אותו במהרה והיה נראה שהוא מופתע.
לונה הסתכלה עלינו במבט קנאי. שלחתי לה נשיקה באוויר וחזרתי להסתכל על הארי.
"זאת בחירה שלך להיות עם מי שאתה רוצה,העיקר שתהיה מאושר. כי אם לא אני שוברת למאלפוי את הפרצוף"
הוא גיחך וחזר לאכול. לא היה לי תאבון, היה לי קצת סחרחורת מהמכה של הרמיוני.
הסתכלתי לכיוון השולחן של לונה,סימנתי לה בראשי שאני יוצאת. היא הנהנה וקמה מהשולחן.
נכנסתי לכיתה ריקה ממש מסוחררת. כמה שקל הספר הזה?!
לונה נכנסה לכיתה עם בקבוק מים והושיטה לי אותו, "תודה" אמרתי בחיוך ומיד שתיתי את המים. לונה ליטפה את שיערי והשענתי את מצחי על כתפה.
"קרה משהו?" היא שאלה בקול חלש. "רק קצת מסוחררת מהמכה של הרמיוני"
"אנחנו נאחר לשיעור שיקויים,את יודעת שסנייפ לא אוהב איחורים." הנהנתי ויצאתי איתה מהכיתה לכיוון המרתפים.
באמצע הדרך לונה אמרה לי "אם הכאב בראש יחמיר לכי למרפאה,טוב?" הנהנתי ונישקתי לשפתיה נשיקה קטנה לפני שנכנסו לשיעור.