בעוד אתם ממשיכים בשיחתכם המעניינת למדי, אתם שומעים את הדלת נפתחת ונסגרת.
הראשים של כולכם פונים אל הפתח, אבל אתם לא רואים דבר.
"אור?" מציע קול שמקפיץ את כולכם.
"הא?" מישהו אומר.
"תסלחו לי, אי אפשר לראות אותי באור." אומר הקול.
"אה." מישהו מכבה את המנורות, שמיד מתחילות לצווח עליכם.
"ככה יותר טוב." אומר הקול. עכשיו אתם רואים את המקור אליו. זה נראה כמו אדם... רק שהוא שקוף. ניתן לראות את הדלת דרכו.
"מה אתה?" שואל אאורום את השאלה המתבקשת אך חסרת הטקט.
"רוח." אומר היצור לפני שאתם מספיקים לנזוף באאורום.
"מה אתה רוצה?" מישהו שואל.
"אני מעביר שליחות." הוא אומר. "המנהלת רוצה להעביר לכם מסר."
"רגע, רגע, פסק זמן." אומר מישהו. "אתה יכול לעבור דרך קירות?"
"כן..."
"אז למה פתחת את הדלת?"
"הו." נראה שהרוח לא יודע מה לומר. "אה... אני לא יודע! אמנדה מוסרת לכולכם לרדת עכשיו אל אולם הכניסה.
"למה?"
"הותקפנו."אתם דוהרים במורד המדרגות, ומוצאים למטה עשרות אנשים יושבים סביב שולחן בפנים קודרות.
"מה קרה?"
אף אחד לא עונה.
"צריכים אתכם בחזית." אומרת אמנדה. "בואו לנשקיה. עכשיו."
"יש נשקיה בבית הספר?!"
"עכשיו!" שואגת אמנדה.
אתם ממהרים אחריה לחדר ארוך שכלי נשק תלויים על קירותיו.
"שכל אחד יבחר נשק ויצא לשדה הקרב. מהר." אומרת אמנדה.
אתם בוחנים את הנשקים, מנסים לבחור את הטוב ביותר.
"מהר!"
ליב, אמה, אקווה, מרלין, רייף, אן ואש מרימים נשקים שונים, אבל אמנדה עוצרת אותם מללכת.
"לכם יש דבר אחר לעשות."
כמה קריאות כעס נשמעות. "אנחנו צריכים ללכת למות בזמן שהם נהנים מהחיים פה?"
"אני יכולה להבטיח לכם שהם ממש לא עומדים ליהנות מהחיים." אומרת אמנדה. "הם צריכים לצאת למשימה אחרת שעשויה להציל את כולנו."
"אבל... למה דווקא אנחנו?" שואלת אמה.
"אתם המייצגים..." אומרת אמנדה, ללא פירוט. "אתם החדשים... אתם השומרים."
אין לכם מושג על מה היא מדברת.
"כולם, לכו לחזית. זקוקים לכם. אתם, בואו איתי." היא אומרת לחבורה הקטנה.
הם לוקחים את הנשקים שבחרו והולכים אחריה. היא מובילה אותם אל הדלת האחורית של בית הספר, שמעולם לא ידעתם על קיומה.
כל השאר בוחנים את הנשקיה, בוחרים כלי נשק ויוצאים לקרב.שכל מי שבוחר כלי נשק יכתוב את השם של הדמות ומה היא לקחה. רק נשק אחד לכל דמות.
מי שיצא לקרב שיתייג אותי ואני אכתוב בשם היריבים שלו.
ליב, אמה, אקווה, מרלין, רייף ואש שילכו אחרי המנהלת בתגובה שאפתח להם.הפרק קצר יותר מבדרך כלל, אבל לא נורא. זה אומר שרשור ארוך בתגובות.

YOU ARE READING
בית הספר למקרים אבודים | רולפליי | סגור
De Todoאתם יודעים שאין תקווה. כולם דואגים שתדעו ותזכרו את זה. כל המבוגרים הסובבים אתכם דואגים שתזכרו זאת. אתם מקרה אבוד. ובהתאם, אתם לומדים בבית הספר למקרים אבודים. אתם לומדים בדרך קפדנית מאוד, ואם אחד יעבור על חוקים, כולם יענשו בחומרה. מנסים להפריד ביניכם...