פרסי. הוגורטס. מכירים את הקונספט

האלים כל כך מקוריים בשמות

אחרי שהתאימו להם גלימות ירוקות מפוארות  ונעליים חדשות לליאו שיכנו אותם בחדר עשוי שיש שחור שכסף וירוק שזורים בו כמו נימים לאורך הקירות.

"הלימודים מתחילים מחר בזריחה, אם תאחרו השיעור הראשון שלכם יהיה בלחש 'קרושיוס'" אמרה בלטריקס וסובבה את שרביטה בתנועה שהזכירה במידה מטרידה מאוד את איך שאנבת' מסובבת לפעמים את חרבה. היא הסתובבה כששערה הכהה מצליף בעמוד שיש שחור על ידה ויצאה מהחדר, סוגרת אחריה את הדלת.ליאו קימט את מצחו "זה ממש היה נשמע כמו איום" אמר ולאחר שהיה בטוח שהלכה ניסה לפתוח את הדלת לבדוק אם היא נעולה."נעול" דיווח לפרסי. פרסי התיישב על מיטה מפוארת למדי שנראתה כמו ארון קבורה. "לא יודע מה אתך אבל בשבילי עדיין צהריים" אמר והוריד את הגלימה בוחן את חולצתו השחורה עליה היה איור של גולגולת ונחש היוצא מפיה. "אני מתגעגע לבגדים שלי" עיקם את אפו.
"אני מרגיש כאילו ניקו עשה לי מייקאובר" ליאו צחק והתקרב אליו. הוא הביט במיטות בזעזוע קל. "בזה אנחנו אמורים לישון?!" נרתע קלות.
"זה כמו המיטות שתכננו בביתן של האדס במחנה" הרהר פרסי.
"אתה אולי תעדיף לא להגיד 'בא לי לישון לנצח' במיטה הזאת... זה עלול להתפרש בצורה קצת אחרת" ליאו ציין בחיוך ממזרי.
פרסי הנהן באישור.
"אני לא רוצה לישון בזה" נאנח ליאו.
"אבל אתה חייב או שתלמד מה זה קרושקוש" פרסי קם והביט בשעון המגן שטייסון בנה לו. "בניו יורק עכשיו 17:21"
"לעזאזל אין סיכוי שנצליח להירדם עכשיו" נאנח ליאו.
פרסי נשכב על המיטה ובהה בתקרה. "אין לך במקרה אחד מספרי האדריכלות של אנבת'?" שאל את ליאו.
"יש לי אבל אני לא ארדם מזה" העביר ליאו את ידו בשערו ונפל על המיטה השנייה בחדר. "המיטות האלה נוחות במידה מפתיעה".
"אני אספר לתנטוס" מלמל פרסי תוך כדי פיהוק.
"אתה חושב שיש עליהם כישוף?-" התחיל לשאול ליאו אבל עיניו נעצמו לפני שסיים את משפטו.
פרסי כבר היה בתוך החלום.

פרסי קם לפנות בוקר כשהרגיש שצופים בו. הוא פתח את עיניו ועל שמיכתו (הירוקה, כמובן) הוא מצא זוג עיניים גדולות מביטות בו בציפייה.הוא בלע צווחה וקפץ אחורה מפיל את הינשוף משמיכתו. הלה התעופף בזעף וחיכה שפרסי יתמקם מחדש כדי שיוכל לנחות עליו שוב. פרסי נשם נשימה עמוקה והתיישב מחכה לראות מה הינשוף רוצה מחייו. הינשוף היה זהוב ופרסי נזכר שהוא מכיר אותו, זה היה הינשוף שניקר אותו רק לפני מספר שעות כי כתב לאנבת' שהוא אוהב אותה. "הבאת לי מכתב מאנבת'?" הוא שאל את הינשוף בשקט.
מעיניו של הינשוף ניכר בוז מוחלט."חוששני שלא פרסאוס ג'קסון" נשמע קול לידו.
פרסי נרתע בהפתעה, הוא לא שם לב מקודם לאישה בעלת השיער השחור והעיניים האפורות שישבה על כורסת קטיפה לבנה לידו, אין ספק שהכורסא לא הייתה שם כשהלך לישון. לגבי האישה הוא לא ידע, אלים יכולים להיות בלתי צפויים."הגבירה אתנה" מלמל פרסי המום.
"הבה נצא לשוחח איש צעיר, עליך ללמוד הרבה" אמרה האלה וקמה ממקומה. כורסתה התנדפה כלא הייתה וכך גם זגוגית החלון הסמוך.
האלה תפסה בידו ועברה אתו בחלון. לפתע הם היו במקום אחר שקושט בצבעים ההפוכים לחלוטין מהחדר שבו שהה רגע לפני כן. אדום וזהב נצצו מכל עבר וכיסאות עשויים עץ זית ניצבו מסביב לשולחן משרדי.
"שב ג'קסון" אמרה האלה שכעת כלל לא נראתה כמו עצמה, תסרוקתה הייתה קפדנית ובצבע חום, גלימה שחורה עטפה את גופה וכובע מכשפות נח על שיערה. היא עצמה התיישבה מצד אחר של השולחן.
פרסי ישב וניסה לא ללטוש מבטים באלה שהרגע החליפה את איך שהיא נראית עד לרמה שכבר לא היה בטוח שזו עדיין היא.מבלי לפתוח בהקדמות מיותרות היא ניגשה ישר לסיפור.
"לפני עידנים פגשתי בבני תמותה שניחנו ביכולות קסומות. האלה הקטה לא קשורה אליהם בשום צורה. למען האמת, אין אל מלבדי המודע לקיומם. מאז עקבתי אחריהם בתדירות והתחזיתי לאחת מהם, כל כמה עשורים מחליפה אני את דמותי. כיום אני מורה בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות, שמי הוא מינרווה מקגונגל.
כבר זמן רב שרציתי לבדוק מהי השפעת הקסמים על חצויים אך חששתי להפגיש בין עולמות זרים אלו, לכן אתה וליאו ואלדס באתם בזמן הנכון מבחינתי. אבל עליי להזהיר אתכם כי קוסם חזק שאת יכולותיו חוקרת אני מאז שהתוועדתי לקיומו מאיים על עולם הקוסמים. לי כשלעצמי זה לא ממש אכפת, אולם הקוסם פיתח קסמים לגמרי לבדו וכיום הוא החזק ביותר בעולם קסום זה. כשהינשוף שלי זיהה יוונית עתיקה במכתב שהעביר הוא עף ישר אליי להביאו לתשומת ליבי. הרי אני זאת שהמציאה את דואר הינשופים במקור. בדרך זו עוקבת אני אחר התרחשויות עולם זה. עליי מוטלת המשימה לוודא שאינו מהווה סיכון לקיומם של עולם בני התמותה והאלים.
סבורני שסבך וולדמורט רואה בך נשק מרכזי: דם מדמו בו יוכל להשתמש במקרה הצורך" אמרה האלה.
"אני לא חושב שהבנתי למה את צריכה אותי ואת ליאו" אמר פרסי.
"קודם כל כדי לראות כיצד חצויים כמותכם מושפעים מקסם, דבר שאם איני טועה התכוונתם לעשות בכל אופן. דבר נוסף הוא שאף על פי שלא ממש אכפת לי מעולם זה, לא הייתי רוצה שיחדל מלהתקיים אך סבך בדילול האוכלוסייה הנרחב שהוא עושה למען הידע נחשב גורם מרכזי לכך... אתה מבין? ישנם בני מוגלגים עם יכולות קסם שיכולים לתרום המון לפיתוח והכלכלה של העולם אך סבך טובח בהם ומשליט את עצמו באופן טוטליטרי- זוהי מטרתו העיקרית של סבך. וולדמורט, טום רידל. אולי אם תגן על העולם הקטן הזה אקבל את אהבתך לביתי ביתר סולחנות" אמרה אתנה.
"כלומר את אלה פציפיסטית. כמו כל אלה פציפיסטית את מציעה לי תמורה פציפיסטית- היחס שלך כלפיי. נניח שלא אסכים להיגרר לעסק הזה, טוב? מה תעשי לי?" שאל פרסי.
דבריו הכעיסו את האלה ומפניה שנדמו אנושיות בגופה הנוכחי נשקף מבט שהזכיר לו מול מי הוא עומד. "ובכן במקרה כזה אני סבורה שתהיה ינשוף מחמד נהדר. מה גם שהפיכתך לינשוף תביא קץ על העולם- פוסידון יתעצבן כל כך שאני די בטוחה שכמה יבשות יפגשו את אטלנטיס על גורלה"
"אז. אין לי באמת ברירה?" רטן פרסי.
"ברירה זאת אשליה, שם אחר לאפשרות. אין דבר כזה. באחוזה של נאמני סבך אתה תלמד את היסטוריית הקסמים, כיצד לבצעם, אולי אף תקבל שרביט. לאחר מכן אתה תגיע לכאן. כאן הלמידה היא לפי גיל כך שלא תהיה עם ליאו ואלדז באותה כיתה, לפחות כמו שהדברים מתרחשים כעת. מציעה אני שתלמד על עולם זה בעצמך לפני שהוא ילמד עליך"
"ואם אני אצטרך עזרה?" שאל.
האלה נאנחה. "אני מניחה שבמקרה כזה תוכל לשלוח ינשוף ואני אעזור לך" האלה גמרה את דבריה ובקול פוף הוא מצא את עצמו על מיטתו באחוזה של המאלפויים. נראה שהפוף היה קולני כי ליאו קפץ מהמיטה חצי ישן עם יד בוערת מושטת אליו באיום."בוקר טוב גם לך" מלמל פרסי עגמומי אחרי השיחה האחרונה.
ליאו כיבה את האש. "חלום?" שאל בקול צרוד מחוסר שימוש.
"גרוע יותר, המציאות" הניד פרסי בראשו באומללות..ליאו נתן בו מבט שואל."אתנה פחות או יותר אמרה שאם לא נציל את עולם הקוסמים בשבילה היא תדאג לצונאמי שישמיד את אמריקה" אמר פרסי וקם לצחצח שיניים. "לא יודע מה אתך אבל אני לא חוזר עכשיו לישון" ליאו הסכים אתו.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ספרו לי מחשבות, תהיות... מה אתם רוצים שיקרה בהמשך, מה אהבתם:)

אל תשכחו כוכב אם אהבתםם