פרסי. הוגורטס. מכירים את הקונספט

בואו נהרוג מוכרים של יין דבש

את השעות המוקדמות של הבוקר הם בילו עם מקנייר באחת הספריות שבאחוזת מאלפוי ולמדו את שיעור "יסודות הקסם" עד שנכנס לספרייה יצור עם אוזניים ענקיות ועיניים כמו כדורי טניס לבוש בציפית בלויה.

"אדונילים מכובדימים, הגבירתילי בלה והגבירתילי קסי מחכות לכם בסלון השלישימים" אמר וקד קידה כה נמוכה שאפו התחכך במרצפות האבן.

"זה גמדון בית, יצור נתעב ומכוער" הסביר מקנייר לפרסי וליאו. "במסגרת עבודתי במשרד הקסמים יצא לי הרבה לתלות את ראשיהם על הקירות בבתי קוסמים בעלי רמה" אמר ופקק אצבעותיו בעונג.

ידיו של פרסי התאגרפו בעצבים לצד גופו וליאו התאמץ מאוד לא לצרוח בתסכול- כבר חמש שעות שהאידיוט הזה מסביר להם על 'טוהר הדם' ועל ה'יצורים הנחותים' להשקפתו.

"איפה זה הסלון השלישי?" שאל פרסי באיפוק.

"בוא אחריי אדונילי" ביקש גמדון הבית ויצא מהספרייה במהירות המרבית שאפשרו לו רגליו הקצרות.

גמדון הבית הוביל את ליאו ופרסי על פני מסדרונות ארוכים ללא סוף עד שעצר לבסוף על יד דלת כבדה מעץ אורן עם חריטות בצורת נחשים פתלתלים, הוא קד והחווה בידו שעליהם להיכנס. ליאו לחץ על הידית והם נדהמו למראה הסלון שנראה כאילו נלקח מחוברת מעצבים (כמובן, כלום ביחס לעיצובי האולימפוס של אנבת' אך עדיין ראוי לציון). נברשת גדולה השתלשלה מהתקרה והאירה את החדר יחד עם אח בוערת בפינת הסלון הרחוקה מהם, ספות עור דמוי נחש בגווני ירוק כהה ניצבו ליד האח וכריות לבנות תפוחות נשענו עליהן מאיימות להתפקע. בלטריקס ואישה נוספת בעלת שיער בלונדיני לבן ארוך עמדו ליד האח בשיחה מהוסה וכעוסה, כשהבנים נכנסו לסלון השתיים השתתקו אך הבעות פניהן יכלו לגרום לקנטאור האמיץ ביותר לברוח בדמעות לאימא. הגמדון נמלט ברגע שיכל כאילו התאדה ופרסי לא יכל שלא לחשוב על כמה שמבינהם רק הגמדון בית עשה בשכל. הוא וליאו התקרבו לנשים בחשש מה.

"קונים לכם שרביטים" זרקה בלטריקס בנימה המבהירה שאם ישאלו אותה ולו שאלה אחת היא לא תהסס להפוך אותם לעכביש.

הבלונדינית סקרה את הבנים במבטה. "אני נרקיסה מאלפוי, אנחנו הולכים עכשיו לסמטאות נוקטורן ודיאגון לקנות לכם ציוד ללימודים" אמרה בנימה קצת יותר ידידותית מבלטריקס. פרסי וליאו החליפו מבטים ספק לחוצים ספק מתרגשים.

בלטריקס תפסה בחוזקה בזרועו של פרסי (שהיה די בטוח שישאר שם סימן) ונרקיסה בכתפו של ליאו (שהבחין כי אין שום הבדל בין ציפורניה לטפרים של חתול) והעולם החשיך. ההרגשה הייתה דומה למסע צללים. הם מצאו את עצמם בפונדק ריק בסביבה לונדונית למדיי. הברמן הרים אליהם את מבטו בחיוך שמייד נמוג כשראה את האחיות לבית בלק. הוא נסוג לאחור באימה אך הן לא העיפו בו מבט. פרסי עקב אחרי מבטו וראה שהוא לא מסתכל על שתיהן אלא רק על בלטריקס.