קבוצה של תלמידי שנה ראשונה התגודדה סמוך לגרם מדרגות לולייני, נערה הודית בעלת עיניים שחורות ושיער שחור חלק הזהירה אותם לא לרוץ במדרגות. הנערה נראתה כבת גילו המזויף של פרסי.
"ליסה?" שאל קול מאחוריהם. מקור הקול היה נער עם שיער בהיר וסיכה קטנה עם הכיתוב 'מדריך' בדש גלימתו.
"אה אנתוני, יש מצב שאתה ופדמה מעקבים את הקבוצה עוד קצת? אנחנו צריכות רק חמש דקות ליד הנשר להדרכה משלנו" ביקשה ליסה.
"אוקיי, ננסה" משך אנתוני בכתפיו.
"ממתי גם את מדריכה אותי?" פרסי הרים את גבתו שואל את ליסה.
"כשמדובר באידיוט שנשלח לרייבנקלו- כמה שיותר יותר טוב" עקצה אותו ליסה.
פרסי זייף מבט נעלב והיילי משכה אותו למדרגות.
כל הסיבובים הצרים עשו לפרסי סחרחורת, לכן כשהגיעו למעלה הוא לא היה בטוח שהוא באמת רואה מה שהוא חושב שהוא רואה. מולם הייתה דלת בלי ידית או חור למפתח, לא היה בה דבר מלבד משטח חלק של עץ ישן ומקוש ארד בצורת נשר.
"כאן הכניסה למועדון רייבנקלו, על מנת להיכנס עליך לנקוש פעם אחת ולענות על שאלה" אמרה היילי ומיד הדגימה. היא נקשה פעם אחת ומיד נפתח מקורו של הנשר, אבל במקום קריאת ציפור בקע ממנו קול רך ומתנגן ששאל: חתיכה מקרחון שהיה מעל לפני המים נשברה, נפלה לתוך המים ונמסה. האם מפלס המים ישתנה?
היילי חשבה כמה שניות. "לפי עקרון ארכימדס, משקל הקרחון דוחף את המים כלפי מעלה, וכשהחתיכה נפרדה ממנו משקלו אמנם פחת, אך לאחר שנמסה במים היא התמזגה בהם והוסיפה את משקלה, ועל כן גובה המים לא ישתנה" ענתה.
"כיוון חשיבתך מדויק, המשיכי כך" אמר הקול והדלת נפתחה.
"וואו" מילמל פרסי. "מה היה קורה אם לא היית יודעת את התשובה?" תהה בקול רם.
"אז הייתי צריכה לחכות עד שמישהו יענה נכון, רק כאשר אומרים את התשובה הנכונה הדלת נפתחת" הסבירה היילי בקלילות ונכנסה פנימה.
"יש לי הרגשה שאתקע כאן הרבה" ביטא פרסי את חששו בחרדה.
ליסה הניחה יד על כתפו בעידוד. "אתה לא תתקע כאן, אני אלמד אותך את כל המעברים הסודיים בהוגוורטס" אמרה כמובן מאליו.
פרסי חייך, ביקום מקביל הבחורה הזו וודאי בת הרמס או הפייסטוס.
ליסה עברה על פניו ונכנסה לחדר המועדון של רייבנקלו ופרסי אחריה.
עיניו הירוקות נפערו למראה חדר מועדון רחב-ידיים, עגול ומאוורר, המקום היה כל כך יפה והכי חשוב- כחול!
חלונות עם קשתות חינניות היו משובצים בקירות המקושטים בבדי משי בצבע כחול ונחושת. מהחלונות נשקף נוף מרהיב של ההרים מסביב לטירה. התקרה הייתה מקומרת ככיפה ומעוטרת בכוכבים מצוירים, וגם בשטיח הכחול כלילה נארגה דוגמת כוכבים.
YOU ARE READING
פרסי. הוגורטס. מכירים את הקונספט
Fanfiction"כאשר המסתורין מרשים מידי, אי אפשר לסרב" (אנטואן דה סנט אקספורי) כשפרסי ג'קסון לא מציל את העולם הוא חי חיים רגילים. כשליאו ואלדס לא מת וחוזר לחיים, הוא איש רגיל כמו כולם. כשהדמויות שבחיים לא התייחסתם אליהם בהארי פוטר מתחילות לחיות עם אישיות משלהם וא...
