השותף שלי

פרק אחד

״טוב אמא אני אדבר איתך אחרי זה אני צריך לסדר כאן כמה דברים״ אמרתי תוך כדי שאני מסדר את הספה ״אוהב אותך״

אוף אני חייב שהכל יהיה מסודר, הוא מגיע תכף ו..
״פה זה לואי או משהו?״ פתאום שמעתי קול גברי וצרוד אומר
״כן אבל אתה יודע יש דבר כזה לדפוק״ אמרתי תוך כדי שאני מסתובב ווואו הוא נראה נחמד
״איך קוראים לך?, אני לואי״ אמרתי ושלחתי את ידי אליו
״אני הארי״ הוא אמר ולא שלח את ידו אליי
״מישהו פה צריך ללמוד נימוסין״ לחשתי לעצמי
״כן מה שתגיד, ליאם זה פה״
פתאום ראיתי עוד בחור, שרירי עם מבט כועס שאני חושב שמופנה להארי
לפני שהוא בא הוצאתי את המצלמה וצילמתי אותי ואת הארי
״מה אתה עושה יא חתיכת-״ הוא לא הספיק להשלים את המשפט הבחור נכנס
״הארי אני מאחר לדייט בגללך דביל״ הוא אמר ואז שם לב אליי
״היי אני ליאם חבר של הארי, הייתי לוחץ לך את היד אבל הארי הפרינססה לא מוכן להחזיק את הדברים שלו לבד״ הוא אמר והארי פשוט הרביץ לו קלות על ראשו
״אה אתה לא גר כאן נ.. נכון?״ אמרתי מגמגם טיפה
״ את האמת זה יכול להיות נחמד ליאם נעשה שלישיה״ הארי אמר והחל לצחוק, הצחוק שלו כלכך יפה..
״הלו פסיכו״ פתאום שמעתי קול אומר וחזרתי למציאות
״רוצה שאני גם אתפשט בשבילך?״ הוא אמר והסתכל עליי בתוך העיינים
״א..א...אני ל..לא לא מה פתאום אני מתכוון.. זה לא שאתה לא..״
״תרגע תרגע הוא צחק״ ליאם אמר וגיחך עם הארי
״כן לא ברור״ אמרתי מנסה לגחך גם
״סבאלה אנחנו צוחקים עליך לא איתך״ הארי אמר תוך כדי שהוא נכנס ובוחן את הבית.
״הו בית נחמד סבאלה, מי עזר לך לעצב אותו הנכדה?״ הוא אמר וליאם דפק לו מבט
״דבר ראשון א..אני לא סבאלה אני רק בן 22 דבר שני א..אמא שלי ע..עזרה לי לעצב פה״ אמרתי עם מבט כועס
״כן כן מה שתגיד סבאלה, בכל מקרה איפה אני ישן?״
״אמ.. אני מניח שלמעלה ליד החדר שלי״ אמרתי מהסס
״אל תדאג כשארצה זיון אני פשוט אבוא אליך״ הוא אמר ועלה למעלה מסמן לליאם לעלות אחריו
״אתה גס רוח״ צעקתי לו כשהוא כבר לא שומע
״אני מצטער הוא ככה עם אנשים חדשים אבל הוא נחמד בסך הכל באמת״ ליאם אמא נשמע מצטער בשביל הארי
״הכל טוב ליאם באמת״ אמרתי ושלחתי לו חיוך מזויף
למרות שלי אם באמת נחמד אבל הארי, צריך ללמד אותו נימוסים פשוטים הוא פשוט מגעיל.

״תודה ליאמו״ שמעתי את קולו של הארי מהמדרגות וכשהסתובבתי הבחנתי בו ובלי אם יורדים במדרגות, עכשיו שמתי לב להכל, לשיער הגולש שמתנוענע מצד לצד כשהוא יורד במדרגות, העיינים שלו הן ירוקות אבל כהות ופגועות והגוף שלו שהקוביות בולטות מהחולצה הלבנה של נירוונה שהוא לובש, המכנס השחור שלא אשקר שעושה לו קצת תחת הוא נראה כלכך טוב.
אבל לא אני סטרייט אני אומר את זה רק כשותף אל שותף? אני חושב..

״הארי איפה ליאם?״ שאלתי לא יודע כמה זמן עבר כשאני חושב
״הוא הלך אתה פשוט שוב בהית, בכל מקרה אין לך משהו טעים בבית בזה?״ הוא אומר ומחטט במקרר
״יש בארון חטיפי קייל וסלק״ אמרתי בתמימות
״מה?!?״ הוא אמר והסתכל עליי כאילו אני חייזר
״אמרתי ש..״
״שמעתי מה אמרת דביל מה טעים בחטיפי קייל וסלק?״ תקף אותי עוד לפני שהצלחתי להשלים משפט
״היי זה מאוד טעים ובריא״ אמרתי בזעם!
״שמע אחי מה שבריא לא טעים נקודה, פעם הבאה אני אעשה קניות לבית״ הוא קבע
״אוקיי אולי תועיל קצת במקום להעיר על מה שאני אוכל״ אמרתי והזעקתי אליו פרצוף
״טוב יצאתי״ הוא אמר ולקח את המפתחות שלו מהשולחן
״אה עכשיו?״ שאלתי בדאגה
״אל תדאג סבאלה אני מבטיח שאני אחזור מהר ואני אביא לך את החטיפי גועל שלך כפיצוי ״ הוא אמר וזייף חיוך
״אלה חטיפי קייל וסלק והם מאוד טעימים״ אמרתי אבל הוא כבר הספיק לצאת מהבית בלי לסגור את הדלת אחריו.

הייי אנשיםםם אז אחרי שכתבתי את הוואנשוט החלטתי לכתוב גם סיפור שלם
אולי בהתחלה הוא יראה צפוי אבל אל תפסיקו לקרוא כי מגיע חלק מעניין עוד מעט!!!
אוהבתתת❤️