השותף שלי

פרק 9

״לואי הוא...״
״נו מה קרה ללואי למה אתה מדבר כלכך לאט״ התפרצתי עליו, לא יכלתי להחזיק את המתח שבי, כל הרגשות שלי היו מעורבים.
כעסתי, כעסתי על עצמי שנתתי ללואי לתפקד כרגיל במקום לנוח.
הייתי עצוב כי לואי לא מרגיש טוב
הייתי שמח כי הצלחתי להציל אותו ממוות בטוח
אבל אני לא יודע אם הוא חי עכשיו.
כל המחשבות רצו בראשי, כל הרגשות התערבבו בבטני, הרגשתי את הזיעה שלי מטפטפת ממצחי וכל שנייה נראתה לי כמו נצח, היה ככ שקט עד כדי כך שיכלתי לשמוע את השעון מתקתק.
״אני מצטער, באתי להגיד שלואי חי״ הוא אמר וכולנו פלטנו נשימת אנחה.
״מצבו לא טוב, נפתחו לו הפצעים ונוצר זיהום אך טיפלנו בו, תוך כמה ימים הוא אמור להיות בבית״ הוא אמר וכולנו חייכנו.
״רגע אבל הוא אמר לי שהוא לא זוכר כלום מאתמול בלילה והוא בכלל לא שתה, זה אומר משהו?״
שאלתי, רציתי להיות בטוח שהוא לא ישלח אותנו הביתה וזה יקרה שוב.
״הוא לא זכר כלום בגלל הדם המזוהם שהגיע לו למוח, עכשיו שמנו לו אינפוזיה וכמובן החדרנו דם כי הוא איבד המון ממנו, אני חושב שהוא אמור להתעורר כל רגע, חדר מאתיים ושלוש בפנייה הראשונה ימינה.״
הוא אמר וכולנו הנהנו ורצנו לחדר.

״היי אני לא רוצה להפריע אבל אני חושב שכדאי שנעשה משמרות הרי אי אפשר לדעת מתי הוא יתעורר ועדיך שכל פעם יהיה כאן מישהו אז אני מציע שגוהאנה ולוטי לכו הביתה, הארי ואני נהיה כאן ביינתים״ ליאם אמר וגוהאנה הנהנה.
״אם קורה משהו אתם מעדכנים אותי ברור?״ היא אמרה והצדענו לה.
״אל תדאגי״ אמרתי וחיבקתי אותה ואת לוטי.
״הארי זה ברור שתרצה להיות איתו לבד, תתקשר כשאתה צריך״ הוא אמר ולא האמנתי איך שהוא הצליח לקרוא את מחשבותיי לבד.

ראיתי אותו, את לואי עם כל המכשירים, הוא היה עם מסכת חמצן וזה הזכיר לי את הפעם הראשונה, גאד אני פשוט לא יכול לאבד אותו.
״היי לואי, אני יודע שאתה לא שומע אותי אבל חשוב לי שתדע שאני מתגעגע אליך, נראלי שבתקופה האחרונה התחלת לאהוב את העובדה שאני מרים אותך כמו נסיכה אז התחלת לעשות בעיות״ לחשתי לו וצחקקתי עם עצמי.
נכון הוא מעצבן ויכול להיות קוץ בתחת אבל הוא די מצחיק ונחמד ויודע לתת מתנות.

״הארי?״ שמעתי קול מאחוריי ונחנקתי. לא ידעתי מה יכול להיות יותר גרוע מלשמוע את הקול שלה שוב.
היא הפחידה אותי. היא גרמה לי להרגיש לא בנוח.
״היי אלינור, הרבה זמן לא התראנו הא?״ אמרתי וניסיתי לשמור על קור רוח.
״לא חשבתי שבכלל תרצה לראות אותי מאז הפעם האחרונה״ היא אמרה והצויאה מחט גדולה.
״לפי המחט אני מבין שבאת לנקום?״ אמרתי והיא צחקקה.
״לא באתי לנקום, אני רופאה כאן״ היא אמרה והתקרבה ללואי.
״היי היי הייי מה את עושה משוגעת״ צעקתי בלחש.
״כמו שאמרתי אני רופ-״ לא נתתי לה לסיים את המשפט ותפסתי את ידה.
״למה את כאן? לא הבנתי גם בו את הולכת להתאהב ואז לזרוק אותו לטובת החבר הכי טוב שלו? אה כן שכחתי את החלק הכי טוב, לקחת לו את כל מה שאי פעם היה לו״  פלטתי את המילים בכעס, לא יכלתי לשלוט בעצמי, איך יש לה את הבושה להופיע כאן ולחייך לי כאילו כלום לא קרה.
״אני לא באתי להרוס לו את החיים, באתי לתת לו זריקה כדי לוודא שהזיהום לא מתפשט. תנשום״
היא אמרה והשתחררה מהאחיזה שלי.
״למה שהיא תהרוס לי את החיים?״ שמעתי קול צרוד מהצד והופתעתי לגלות שזה לואי.
״לואי איך התעוררת ככ מהר?״ אמרתי וישר התיישבתי לידו.
״לא יודע, מה אמרת על אלינור?״ הוא שאל וניסה להתיישר במיטה.
״היי היי זה עדיין מסוכן, אתה אחרי ניתוח״ אליהור אמרה והשכיבה אותו בחזרה.
״כן, את לא חייבת לגעת בו מכשפה״ ירקתי לעברה והסתובבתי ללואי.
״למה מכשפה הארי? היא חמודה ממש, היא מטפלת בי״ לואי אמר והסתכל על שנינו.
״לא משנה, היא באמת נחמדה״ אמרתי מנסה לא לגמגם כשאני משקר בכזאת בהירות.
״הארי הכל בסדר?״ הוא אמר ולקח לגימה מכוס המים שהייתה מונחת לידו.
״לואי תשחרר, הכל מעולה.
אני אלך לצלצל לגוהאנה, להגיד שהתעוררת״ אמרתי ויצאתי מהחדר.

נקודת מבט לואי:
״מה יש לו?״ אמרתי והסתכלתי על אלינור שהסתכלה עליי בתדהמה.
״אני לא יודעת, הוא פתאום התהפך עליי״ היא אמרה וראיתי שהיא מחזיקה דמעות בעיינים.
״בואי לכאן״ אמרתי ופיניתי לה מקום לידי במיטה.
״תודה לואי״ היא אמרה והתיישבה.
ניגבתי לה את הדמעות וחיבקתי אותה חזק, מה קורה כאן?
״טוב היא ולוטי בד-״ שמעתי את הארי אומר תוך כדי שנכנס בדלת.
״מה את עושה משוגעת?״ הוא אמר ורץ אליי, שחרר את אלינור מאחיזתי.
״היא עשתה לך משהו? היא פגעה בך? רק תגיד ואני מכסח אותה.״ הוא אמר והתקדם אליה.
״הארי חכה, מה יש לך? למה אתה כזה טעון? היא מאוד נחמדה אליי וגם אליך? למה אתה מתנפל עליה?״
אמרתי וחיכיתי לתשובה.
״כן הארי, אני לא מבינה, אז נפרדתי ממך בתיכון, אז מה?״ היא אמרה וניגבה את דמעותייה, היא נראתה ממש בטראומה.
״תקשיבי כלבה מטומטמת למה נראה לך בכלל שא-״
הוא התחיל להתפרץ עליה משום מקום, כאב לי עליה אז קטעתי אותו בצעקה.
״הארי צא מהחדר עכשיו בבקשה״ צעקתי וקירבתי את אלינור אליי.
״מה?״ הוא אמר והסתלק מהחדר במהרה.

נקודת מבט הארי:
אני לא מאמין שזה היחס שאני מקבל, הצלתי לו את החיים, אני יושב כאן יום ולילה לטפל בו והוא מפוצץ למ את זה.

״היי הארי? אתה לא איתו?״ שמעתי את גוהאנה אומרת.
״היי, הוא בחדר עם הרופאה, נתתי להם קצת זמן״ אמרתי משקר, לא רציתי שגוהאנה תכנס ביחסים שלנו.
״אני כבר באה אמא, תעלי״ לוטי אמרה וסימנה לגוהאנה לעלות.
״רבתם?״ היא אמרה והנהנתי.
״את יודעת מה, אני אתעלם מהעובדה שהוא אח שלך ואגיד לך שהוא פשוט מאנייק, אני מטפל בו כל הזמן אני רק גר איתו במשך זמן קצר וכבר אכפת לי ממנו, אז למה להתייחס אלי כמו חרא?״ פשוט פלטתי את המילים מהפה, הייתי חייב לפרוק.
״אני גם אתעלם מהעובדה שהוא אח שלי ואגיד לך שהוא יכול להיות מנייאק אבל אני צריכה לדעת מה קרה״ היא אמרה והתיישבנו.
״אז ככה, כשישבתי איתי נכנסה איזו רופאה, שאני בוא נגיד לא ככ מחבב מהעבר.
בכל מקרה, היא התחילה להמציא לו סיפורים ואני ניסיתי להסביר לו אבל הוא גירש אותי מהחדר וקנה את ההצגה הזולה שלה״
אמרתי והרגשתי את היד שלה על ידי, לא ניסיתי להזיז אותה ממני משעם מה, הרגשתי בנוח.
״הארי, לואי בוא נגיד לא ככ בטוח בהיותו סטרייט, וכולנו יודעים את זה.
יש סיכוי שהוא קצת דיק כי הוא פשוט מחבב אותך והוא לא יודע מה לעשות עם זה, הוא בוחר לא להקשיב לך כי הוא לא מבין איך הוא מרגיש, תן לו קצת זמן״ היא אמרה והסתכלתי עליה עם מבט נגעל.
״מה? מאוהב בי?? אין סיכוי״ אמרתי אך היא הנהנה ואמרה״חכה ותראה הארי חכה ותראה״ ושנינו צחקקנו, הרי ברור שאני לא מרגיש אליו כלום, נכון?

היייי מה קורהה, טוב עלה פרק קצת בדילאיי אבל מחר לפני החג יעלה עוד אחד וגם בצאת החג, אני באמת משתדלת שהפרקים יצאו  בזמן אבל תוך כדי אני מנסה להיות מקורית כדי שהפאנפיק לא יהיה צפוי, לפעמים זה מתנגד ויוצר בעיה בזמנים אבל אל דאגה
יש עוד המון הפתעות בדרךך (רמז: שתי דמויות חדשות)
אה ואל תדאגו לואי והארי לא יהיו ב״ריב״ הרבה זמן, כבר בפרק הבא זה ייפתר. 3>
תגידו לי מה חשבתם על הפרקקק