השותף שלי

פרק 13

נקודת מבט לואי:
״אני בדרך״ שמעתי את קולו הצרוד של הארי מאחוריי,
הסתובבתי אליו וראיתי אותו שם נעליים.
״לאן אתה הולך?״ הסתובבתי אליו ושאלתי אותו.
״סתם לליאם, מוקדם עכשיו תחזור לישון, יש לך חופש היום מהעבודה רק מחר אתה חוזר.״
הוא אמר ונשק רכות לשפתיי.
״אוקיי״ אמרתי והסתובבתי חזרה כששמעתי אותו עוזב את הדירה.
פתאום הטלפון שלי צלצל ״היי לואי זה נייל״ שמעתי קול צפצפני מהטלפון.
״היי נייל מה קורה?״ אמרתי וקמתי מהמיטה.
״בסדר, תגיד אם אתה חזק מספיק, בא לך להפגש?״  הוא שאל ואת האמת שהאגשתי צורך לצאת קצת.
״כן בטח, קפה?״
״לא לא, זה מבוגר מידי, בוא נלך לאכול גלידה״ הוא אמר וגרם לי לגחח, נייל תמיד אהב דברים של ילדים כמו גלידה או מכוניות צעצוע ואפילו ברביות.
״אוקיי נייל, עוד שעה בחנות גלידה של גרי ?״ אמרתי לו והוצפתי זכרונות מהילדות, תמיד היינו מבלים שם ביחד ומתעלמים מכל הבעיות שהיו לנו.
״סגרנו״ הוא אמר וניתקנו את הטלפון.
התחלתי להתארגן ושמתי חולצה לבנה עם סקיני גינס שחור ונעלי נייק אייר לבנות.
״הארי אני יו-״ באתי להודיע להארי שאני יוצא אבל נזכרתי שהוא הלך לליאם.

״היי ניילר מה קורה?״ אמרתי וחיבקתי אותו.
״היי לואי, איך התפרים״ הוא אמר והתקדמנו לכיוון הגלידרייה.
״בסדר, כמעט בכלל לא כואב לי, לפעמים קצת כואב״ אמרתי והוצאתי את הארנק אך הוא חסם אותי.
״היי היי עצור, אני משלם״ הוא אמר והוציא את הארנק שלו.
״טוב נו אם אתה מתעקש״ אמרתי וצחקנו.
״שניים וניל פצפוצים בבקשה״ הוא אמר והסתכל עליי כדי לוודא שלא שיניתי את הטעם האהוב עליי מהילדות.
״נו אז ניילר, איך אני אשאל את זה בעקיפין,
למה עזבת?״
שאלתי בטיפה גסות כשהתיישבנו וראיתי אותו משפיל את מבטו.
״היי תשמע, זה לא בסדר שעזבתי אבל אתה זוכר שראינו טלוויזיה וראינו משפחה מטושטת שזכתה בלוטו״ הוא שאל ונזכרתי בסיאוטציה.
״אהה״ אמרתי והנהנתי.
״אלה היו אנחנו, וזו הפעם האחרונה שאבא שלי הסכים לי לראות אותך כי עברנו בית והוא לא רצה שמישהו ידע, אמא שלי הייתה מאוד עצובה שעברנו כי היא מאוד אהבה אתכם אבל היינו חייבים להמשיך הלאה, אין יום שלא חשבתי עליך, עדיין שלי את התמונה שלנו ביחד במקלחת״ הוא אמר וראיתי את החרטה על הפנים.
״אז למה לא התקשרת לפחות?״ שאלתי וליקקתי את הגלידה שלי.
״החליפו לי טלפון כי רצו לוודא שלא נדבר, לא היה חי את המספר״ הוא אמר ולקח נשימה.
״תשמע לואי אף פעם לא רציתי שננתק קשר אבל אבא שלי האמין שעשירים ושאר האנשים צריכים להיות מופרדים, עכשיו כשאמא שלי נפרדה עזבתי את הבית ואותו״ הוא אמר ולקח את הביס האחרון של הוופל לפה.
״אני מצטער, לא ידעתי שזה ככה, חשבתי שעשיתי משהו״ אמרתי וסיימתי גם את שלי
״בכל מקרה, ספר לי אתה והגבוה עם השיער הארוך
זוג?״ הוא אמר וקרץ לי.
״את האמת שאני לא יודע, אתמול התנשקנו אבל אני לא ככ יודע מה זה אומר בשבילו״ אמרתי והתחלתי לחשוב, מה אם לא אכפת לו ממני והוא סתם משחק בי.
״הופה, לואי אז מה זה אומר שאתה?״ הוא אמר וידעתי לאן הוא חותר.
״נראלי, אני לא סגור על זה״ אמרתי וקמתי יחד איתו מהשולחן.
״אני קצת מפחד כי היום הוא אמר לי שהוא הולך לליאם אבל אני לא בטוח שהוא אומר אמת״
״תשמע אתה תמיד יכול להתקשר לליאם, למרות שאני לא יודע מי זה״ הוא אמר ונזכרתי שהוא בכלל לא מכיר אותו.
״ליאם זה החבר הכי טוב של הארי, אני אנסה להתקשר אליו.״ אמרתי וחייגתי למספר של ליאם, יש לי אותו כי הוא נתן לי אולו פעם כשרצה שאשמור על הארי שלא יעשה שטויות.
״שקט זאין יא מטומטם, הלו״ שמעתי קול גברי מהצד השני של הטלפון.
״הייי ליאם תגיד הארי איתך?״ שאלתי והצמדתי את הטלפון לאוזן.
״אמ לא, לא דיברנו מאז... מאז הפעם האחרונה״ הוא אמר והתחלתי להלחץ.
״טוב תודה״ אמרתי וניתקתי את הטלפון.
״נוו״ נייל אמר בציפייה.
״כן הוא אצל ליאם״ שיקרתי לו, כבר בפעם השנייה, כנראה שהחברות שלנו היא לא מה שהייתה פעם.
״יופיי, טוב אני צריך לזוז אבל היה חי ממש ממש כיף״ הוא אמר ונתן לי חיבוק.
״בייי״ אמרתי והתקדמתי לכיוון האוטו שלי.

מעניין איפה הארי, חשבתי לעצמי, למה שהוא ישקר לי הרי מה יש לו כבר להסתיר.

״היי הארי מה קורה״ הקלדתי לו בוואטסאפ ותוך שניות ראיתי שהוא מחובר.
״בסדר :) איך אתה״
״הכל טוב יצאתי לסיבוב עם נייל, איפה אתה?״ שאלתי, מסוקרן לדעת מה הוא עושה.
״כמו שאמרתי בבוקר, אצל ליאם, די לדאוג סבאלה ;)״
״טוב, דבר איתי״ שלחתי וכיביתי את הטלפון.
למה שהוא יסתיר ממני לאן הוא הולך, למה שאני לא אדע.

נקודת מבט הארי:
״היי לואי, אני בבית״ אמרתי וראיתי את לואי יוצא מהחדר שלו.
״היי הארי מה קורה?״ הוא שאל ובא לנשק אותי אך הפעם הנשיקה הייתה מאוד יבשה.
״בסדר, איך היה עם נייל״ אמרתי והתקדמתי למבטח למזוג לי כוס מים.
״את האמת שממש כיף, איך היה עם ליאם״ הוא אמר ובא אחריי.
״אחלה״ אמרתי ולגמתי מהמים.
״הארי,  אני לא יודע מה אנחנו עכשיו אבל אם אנחנו זוג אתה תצטרך להיות כנה איתי.״
הוא אמר ותפס בידי.
״איפה באמת היית היום?״ הוא שאל והסתכל לי בעיינים, שיט איך הוא יודע.
״אצל ליאם כמו שאמרתי״ הייתי חייב להמשיך לשקר, לא יכלתי להגיד לו הרי לא אמרתי לאף אחד.
״הארי תפסיק לשקר לי״ הוא אמר ושחרר את ידי.
״לואי אני לא משקר״ אמרתי והתקדמתי אליו.
״חשבתי שאני חשוב לך קצת יותר״ הוא אמר ודמעות הצטברו בעיניו.
״לואי, אני לא מבין מה קורה כאן״ אמרתי והשמכתי לשחק אותה.
״התקשרתי לליאם בסדר? התקשרתי והוא אמר שאתה לא שם״ הוא אמר ודמעה זלגה מעיניו.
״לואי תקשיב אני מצטער אוקיי, לא חשבתי שתקח את זה ככה״ אמרתי והתקרבתי לנגב לו את הדמעה אך הוא התרחק קצת.
״פשוט תגיד לי לאן הלכת ונחזור לשגרה״ הוא אמר וניגב לעצמו את הדמעות.
״לואי אני לא יכול, זה מסובך״ אמרתי, לא ידעתי איך לשתף אותו בזה.
״הארי, אני לא יודע מה אני בשבילך אבל אם אני מספיק חשוב לך אתה תמצא איך להגיד לי לאן הלכת״ הוא אמר והלך לחדר שלו.

אני לא מאמין.
איזה אידיוט אני, מה יש לי?
למה לא הצלחתי לספר לו משהו כלכך פשוט אחרי שסיפרתי לו דברים הרבה יותר אישיים, סיפרתי לו דברים שלא סיפרתי לאף אחד אז למה זה כלכך קשה?

היייי מה קורהה לאדס?
אני ממש מצטערת שלא העלתי המון זמןן אני אשתדל לחזור להעלות פרק כל יוםם
אז לאן הארי הלך? ולמה הוא כלכך מפחד לגלות ללואי?
מקווה שנהנתם לקרוא