פרק 7

259 21 2
                                    

נקודת מבט לואי:
״שיט נו״ אמרתי כששמעתי את השעון המעורר מצלצל
הסתובבתי לצד השני והסתכלתי על השעון 
״שיט״ אמרתי כשהבנתי שיש לי חצי שעה לראיון
קמתי מהר מהמיטה ושמתי את הסקיני גינס שלי עם חולצה כחולה מכופתרת ונעלי ואנס, לקחתי את המפתחות מהשולחן ויצאתי לראיון.

״יש פה מישהו בשם לואי טומלינסון בבקשה״ שמעתי גברת אומרת כשנכנסתי בריצה וצעקתי ״אני אני זה אני״
וראיתי את כולם מסובבים את הראשים שלהם
״לואי?״ שאלה הגברת וכשהיא הסתובבה ראיתי שהפרצוף שלה מוכר לי
״אלינור נכון?״
״כןן״ היא קפצה וחיבקה אותי
״מה את עושה כאן את לא אמןרה להיות רופאה?״ אמרתי וגיחחתי קלות
״כן נכון אבל זאת עבודה זמנית כי דוד שלי עובד כאן והוא היה צריך מזכירה״
היא אמרה וחייכה חיוך מתוק לעברי
״איזה יופיי אז דוד שלך מנהל לי את הראיון?״ שאלתי וחייכתי חזרה
״אני מניחה שכן, אחרי מר טומלינסון״ אמרה ומשכה ביידי
״היי מר קאוול״ אלינור אמרה וקרצה לדוד שלה
״זה לואי טומלינסון, חבר קרוב תתייחס אליו יפה״
״היי מר קאוול אני אשמח לעבוד עבורך״ אמרתי ולחצתי לו את היד תוך כדי שראיתי את אלינור יוצאת מהמשרד
״היי לואי אני סיימון קאוול, אני אהיה המעביד שלך בוא ספר לי על עצמך קצת״
״היי אני לואי טומלינסון את האמת שאין לי כלכך ניסיום בתור מזכיר אבל אני מאוד ענייני וממוקד״ אמרתי מרגיש את הרגל שלי רועדת מתחת לשולחן מרוב לחץ .
״אין בעיה, אם להיות כנה אני ממש לחוץ לעובד כדי לשחרר את אלינור המתוקה שלי אז בהצלחה בעבודה שלך אתה יכול להתחיל מחר״ הןא אמר וחייך
״וואו אני לא מאמין אני אשמח לעבוד איתך מר קאוול״
אמרתי, לחצתי לו את היד ויצאתי מהמשרד
״נו?״ אלינור עמדה מחוץ למשרד בציפייה.
״התקבלתי״ אמרתי בחיוך והיא קפצה עליי בחיבוק
״איך אני שמחה לואיי״ היא אמרה תוך כדי שהיא מחבקת אותי
״אני חייב לזוז לשותף שלי, רבנו אתמול אני רוצה להתנצל אבל את ממש נחמדה אלינור״ אמרתי בחיוך
״תתקשר יש לך את המספר״ היא אמרה ונופפה לי לשלום.

נקודת מבט הארי:

קמתי בבוקר ונזכרתי בריב שלי ושל לואי אתמול, הוא היה כלכך כפוי טובה, הצלתי אותו מהבעיות של עצמו.
אבל אני הרי יודע שרגשות זה בולשיט, שאסור לי להקשר יותר מידי כי כבר ראיתי מה קרה פעם קודמת שנקשרתי.

לקח לי קצת זמן לקום מהמיטה ולהתארגן.
הכנתי קפה שחור ויצאתי למרפסת עם סיגריה.
עישנתי.
הרגשתי את העשן נכנס לי לריאות וממלא אותי.
את הניקוטין זורם לי בדם.
אני מרגיש בחלל, מרחף.
הרבה זמן שלא הרגשתי ככה, מנעתי מעצמי, ידעתי שזה לא טוב לי, שאני מכור.
הייתי חייב, לא ידעתי על מי להוציא את הכעס שלי אז הוצאתי אותו על עצמי.
ידעתי שאסור לי, אבל רק אחת לא תזיק.
נכון?

״תכבה את זה, זה מסריח״ שמעתי קול אומר מאחוריי וחוטף לי את הסיגריה.
״הבהלת אותי מטורף״ הסתובבתי אחורה ושחררתי נשימה שלא ידעתי שהחזקתי כשראיתי שזה לואי.
״מה אתה רוצה״ אמרתי יורק אליו את המילים.
״טוב, הייתי חרא בסדר אני מסכים אבל אני פשוט לא יכול יותר עם כל הדאגה הזאת.
עצבנת אותי ויצאתי לא בסדר אז אני מקווה שזה יכפר על מה שקרה ושנוכל להתחיל דף חדש״ הוא אמר והוציא קופסא עם פרחים.
״מה זה?״ שאלתי תוך כדי שאני לוקח את הקופסא.
״תפתח ותגלה״ לואי ישב שם בציפייה.
פתחתי את הקופסא ובתוכה ראיתי דף ועט.
״מה?״ אמרתי והסתכלתי עליו בבלבול.
״אוקיי בגלל שאנחנו רבים המון החלטתי שנקח דף ובו כל אחד ייצין חוקים ומגבלות כדי שנחייה בצורה יותר טובה בבית״ הוא אמר וחייך.
״זה הדבר הכי מוופש ששמעתי בחיים״ אמרתי וצחקתי.
״אוקיי הארי חוק מספר אחד: לא מוותרים, צריך להמשיך לנסות כל הזמן״ הוא אמר אבל באמת לא הבנתי מה הוא רוצה .
״אתה לא מוותר עליי ואני לא עליך, גם אם משהו שאני עושה לא מוצא חן בעינייך תנסה קודם אחרי זה תגיד לא.״ הוא אמר וסובב אליי את הדף עם העט.
״אוקיי נזרום... חוק מספר שתיים: לא מזמינים אורחים לבית בלי להודיע לפני.
אם אני רוצה להזמין יותר מבן אדם אחד הביתה אני מודיע לך או הפוך אבל אם זה בן אדם אחד מותר.״
אמרתי ואת האמת שהייתי גאה שהצלחתי לזרום איתו.
״וואו הארי, אני גאה בך״ הוא אמר ולקח את הדף.
״חוק מספר שלוש: פעם בשבוע יש יום ניקיון, יום שבו אני ואתה מנקים ביחד את הבית ואת החדרים ועושים קניות לבית״ הוא אמר וזה נשמע די הגיוני למרות שאני לא יודע לנקות.
״אני לא חושב שאני מסוגל לנקות אבל-״ אמרתי והוא עצר אותי והצביע על הדף.
״חוק מספר אחד- לא מוותרים, קודם מנסים״ הוא הצחיק אותי, פעם ראשונה מאז שאנחנו כאן שצחקתי איתו ולא עליו.
״וחוק מספר ארבע: כל יום בסוף היום מישהו שוטף כלים, יום אני ויום אתה״ אמרתי והוא הסתכל והנהן.
״חוק חמש ואחרון: פעם בשבוע אוכלים ביחד, בין אם זה בחוץ ובין אם אנחנו בוחרים לבשל״ הוא אמר וזה נשמע ממש מעצבן.
״אוקיי הגזמת זה המון פעם בשבוע?״ אמרתי אבל הוא ישר הצביע על חוק אחד.
״שיט״ פלטתי.
״תחתום כאן מיסטר הארולד״ הוא אמר והושיט לי את העט לאחר שחתם.
״יופי עכשיו אזור להפר את החוקים האלה, ככה נסתדר בינינו״ הוא אמר והצדעתי לו, שנינו פרצנו בצחוק.
״לואי, אני באמת מעריך את זה, אתה טוב בלהכים מתנות״ אמרתי והצדעתי שוב.
״תודה הארי״ הוא אמר וחייך.
״טוב מה עושים עם זה עכשיו״. אמרתי כדי להוציא את עצמנו מהמצב הקיטשי אליו שקענו.״
״תולים את זה״ הוא אמר ורץ פנימה.
״רגע מה?״ אמרתי בזמן שאני רודף אחריו הביתה ורואה אותו ממסגר את הדף.
״אתה צוחק נכון?״ אמרתי מופתע.
״הנה, זה מעל הדלת של הבית כל שכל מי שנכנס יביט בזה.״ הוא אמר וירד מהכיסא.
״אם זה ברצינות אנחנו צריכים לדבר על היום ניקיון״ אמרתי אבל לפניש השלמתי את המשפט הרגשתי שקית ביסלי נזרקת עליי.
״התחלת מלחמה״ אמרתי וזרקתי עליו בחזרה.

הייי לאדס, התגעגעתייי
טוב אז לא עלה פרק אתמול אחרי החג נכון אבל העלתי עכשיו, אני מצטערת אני משתדלת להספיק לעניין אתכם.
איך היה החג?

טוב אז תגידו לי מה אתם חושבים על הסיפור ועל הפרק ותצביעו לוו❤️
מה אתם חושבים על זה שהארי ולואי בטוב ביינתים? ומה אתם חושבים על המתנה שלואי הביא להארי?

השותף שליWhere stories live. Discover now