השותף שלי

פרק 17

נקודת מבט הארי:
״היי אתה לני?״ אמרתי ונכנסתי למטבח.
״כן״ הוא אמר ואפילו לא טרח להסתובב אליי.
״היי לני אני הארי״ אמרתי והוא שמט את הסכין שהייתה לו ביד על הרצפה.
״היי, אני.. אני מתנצל בוא בוא כנס״ הוא אמר וסימן לי לבוא עם היד.
״היי לני הכל טוב למה אתה לחוץ״ שאלתי וניסיתי לחייך אליו חיוך מזוייף.
אני לא יודע להיות נחמד לאנשים שאני לא מכיר, זה מוזר.
״אז בןא תראה, התפקיד שלך הוא ללוש את הבצק ולשים רטבים ותוספות לפי מה שרשום כאן״ הוא אמר והצביע על נייר.
״זה נקרא בון, אני פשוט תולה את זה פה וזאת ההזמנה״ הוא אמר והנהנתי בהבנה.
״אוקיי אז בוא נעשה ניסיון, ההזמנה היא פיצה משפחתית עם זיתים״ הוא אמר וישק התחלתי לעבוד.
לקחתי את הבצק, עשיתי ממנו צורה עגולה ושמתי זיתים.
״בבקשה״ אמרתי וחיכיתי לראות מה הוא יגיד.
״הארי?״ הוא אמר והתפקע מצחוק.
״מה הבעיה״ אמרתי והתחלתי להתעצבן.
״הארי אני מצטער אבל, איפה הרוטב והגבינה?״ הוא שאל והצבעתי על הקופסאות שלהם.
״לא, השאלה היא למה הם לא על הפיצה״ הוא אמר ולא הפסיק לצחוק.
״מה זאת אומרת לני, הם לא על הפיצה בגלל שלא ביקשת ממני לשים אותם על הפיצה, ביקשת לשים פיצה עם זיתים״ אמרתי והוא הסתכל עליי מבולבל.
״הארי, פיצה אתה תמיד מכין עם רוטב וגבינה, הדבר היחיד שמשתנה זה התוספות״ הוא אמר ואז קלטתי את הקטע.
״אההה כן כן אין בעיה״ אמרתי והתחלתי להכין מחדש.
לקחתי את הבצק ועשיתי צורה עגולה, שמתי רוטב וגבינה עם זיתים.
״ווואו, כל הכבוד הארי״ הוא אמר ובא לחבק אותי אך הרחקתי אותו.
״אני אלרגי לאנשים״ אמרתי והוא הסתכל עליי מבולבל.
״בכל מקרה, ברוך הבא לעבודה קח חולצה וסינר מהדלפק״ הוא אמר ויצאתי לדלפק לקחת את הדברים.
״יש כאן מישהו בכלל?״ שמעתי צעקות ואיך שיצאתי ראיתי את ליאם וזאין.
״ליאם??״ אמרתי ויצאתי לחבק אותו.
״הארי מה קורה, מה אתה עושה כאן בכלל״ הוא אמר והראתי לו את הסינר.
״עבודה חדשה״ אמרתי והוא פער את פיו.
״הלם הארי עובד חברים״ הוא אמר וזאין צחקק לידו.
״נו אז דייט?״ אמרתי וליאם הרביץ לי.
״אוקיי אוקיי, מה אתם אוכלים״ שאלתי וליאם שם את ידו על הסנטר בזלזול.
״בוא נראה, אנחנו בחנות של פיצה אז מה אתה אומר שנקח המבורגר זאין?״ הוא אמר ושניהם צחקו.
״טוב מצחיק מאוד״ אמרתי ועשיתי להם פרצוף.
״מאוד בוגר הארי״ ליאם אמר וחיקיתי אותו בקול מצחיק.
״אוקיי הארי תפסיק״ הוא אמר וחיקיתי אותו גם הפעם.
״די לריב שני מטומטמים״ זאין אמר ושנינו הסתכלנו עליו.
״טוב בכל מקרה קחו בחשבון שאני זה שמכין לכם את הפיצה אז יש סיכוי שיהיה בזה רעל״ אמרתי ונכנסתי למטבח.
״הארי אתה רוצה שאני אהיה פה בפיצה הראשונה שלך?״ לני אמר והנדתי בראשי לשלילה.
״אוקיי אני בכל מקרה אשאר פה כי אין לי מה לעשות״ הוא אמר וגיחך.
״קיי״ אמרתי והמשכתי לעשות את הפיצה עגולה.
״למה אתה לא נחמד אליי?״ הוא שאל ועצרתי את עבודתי.
״ככה אני מתנהג לכולם, אתה לא מיוחד״ אמרתי והמשכתי לעבוד.
״לבחור בחוץ לא התנהגת ככה״ הוא אמר וידעתי שהוא התכוון לליאם.
״הוא החבר הכי טוב שלי מאז שנולדתי, אני חושב שמגיע לו יחס מיוחד״ אמרתי ושמתי את הרוטב מעל הפיצה.
״אוקיי אבל אני חושב שבתור שותפים לעבודה צריך להיות בקשר טוב״ הוא אמר והשתדלתי להרגע.
״אוקיי, אתה אחלה, אני אחלה, אנחנו אחלה״ אמרתי והורדתי את הסינר.
״לאן אתה הולך? אתה באמצע עבודה״ הוא אמר והסתובב אליי.
״אני יוצא קצת״ אמרתי ובאתי לצאת מהדלת האחרוית כשראיתי את המנהלת נכנסת.
״מה קורה כאן?״ היא אמרה והשתתקתי, זה מה שהיה חסר לי, לאבד את העבודה על היום הראשון.
״הוא פשוט קם והלך, בלי שום הסבר הגיוני״ לני אמר ואז היא הסתכלה עליי.
״אני לא יצאתי, את יודעת רק כדי לנשום קצת אוויר״ אמרתי וחיכיתי לראות מה תהיה תשובתה.
״אוקיי, לני תן לו לצאת לחמש דקות לא יקרה כלום״ היא אמרה ולני התעצבן.
״למה שאני אעשה את זה ג׳ני? או שאני אמור להגיד ג׳מה?״ הוא אמר ושנינו הסתובבנו אליו ישר.
״לני אתה לא רוצה לעשות את זה״ היא אמרה והסתכלה לו ישר בעיינים, לא הבנתי מה קורה כאן, ג׳מה?.
״למה שהוא יצא באמצע עבודה? כי הוא אח שלך?״ לני אמר והכל התחבר לי פתאום, השם שלה, הפרצוף הכלכך מוכר שלה, המשפטים המוזרים שלה בפגישה.
״ג׳מה?״ אמרתי וראיתי את הדמעות בעייניה.
״סליחה הארי, זה לא אמור היה לקרות ככה״ היא אמרה וברחתי החוצה, לא יכלתי להסתכל עליה.

הדלקתי את הסיגרה ולקחתי שאכטה.
הרגשתי איך הניקוטין זורם לי שוב בדם והעשן ממלא את הגוף שלי באופוריה.
ידעתי, ידעתי שזה לא טוב אבל לא יכלתי להתאפק, הרגשתי כלכך טוב בזכות זה, זה גרם לי להרגיש חופשי, משוחרר אבל לא יותר מידי
זה גרם לי להרגיש טוב.
פתאום כל הרגעים של התקופה האחרונה עברו לי מול העיינים, התאונה של לואי, המפגש עם אלינור, ההמתנה בבית חולים, שיתפתי את לואי בכל הקשיים שלי בחיים האלה ופתאום הכל הציף אותי.
הרגשתי שאני לא יכול.
לא יכול להכיל את ההרגשה הזאת יותר, ההרגשה שכלכך הרבה קרה בחיים שלי בחודשיים האחרונים, הצלחתי לאהוב ולהרגיש נאהב, פגשתי אנשים מהעבר,
בין אם רציתי בכך ובין אם לא.
אני לא יודע איך להתמודד עם זה, אני לא בנוי לכלכך הרבה רגשות בבת אחת.
עכשיו גם ג׳מה כאן? מה היא עושה כאן, איך יש לה פרצוף להראות את עצמה מולי אחרי שהיא נטשה אותי עם אמא חולה.
פתאום הרגשתי שכל הרגשות המבלבלים הפכו לכעס, כעס על ג׳מה.
כעס על הנטישה, כעס עליה, לא הצלחתי אפילו למסות להבין למה היא עשתה את זה כי לא יכלה להיות לה סיבה טובה להשאיר אותי ואת אמא לבד.

הייוששש
אז הנה הפרק של היוםם.
אני מניחה שלא הופתעתם שזאת גמה, ראיתי שכולכם ניחשתם אבל הזאלה האמיתית היא למה היא נטשה את הארי ואמא שלהם לבד?
מקווה שנהנתם לקרוא :)