השותף שלי

פרק 15

״לואי?״ שמעתי קול מאחוריי והבנתי שהוא זיהה אותי.
״הארי, הפתעה״ אמרתי וחייגתי.
״בוא לפה רגע״ הוא אמר ומשך את ידי לכיוון חדר וסגר את הדלת.
״מה אתה עושה פה? איך הגעת לכאן?״ הוא אמר ויכלתי כבר לראות את הורידים שלו יוצאים מהמצח.
״אני? לא אני לא כאן, אתה מדמיין זה חלום.. תישן הארי תישןן״ אמרתי וניסיתי להצחיק אותו אבל הוא נשאר עצבני ואני יכול להשבע שהוא היה אדום כמו עגבנייה.
״לואי תהיה רציני, מה אתה פאקינג עושה פה?״ הוא הרים עליי את הקול ונרתעתי.
״חשדתי בך״ לחשתי בקול רועד.
״מה?״ הוא אמר והתיישב על המיטה יחד איתי.
״לא הבנתי מה כלכך חשוב שאתה לא רוצה לספר לי, מה יותר חשוב לך ממני, אז עקבתי אחריך עם לוטי לכאן״ אמרתי והשפלתי את מבטי.
״אני לא מאמין, לואי טומלינסון אתה אדיוט גמור״ הוא אמר ותפס את ראשו בידיו.
״אוקיי אבל עצבנת אותי ולוטי באה עם הרעיון הזה, אז חשבתי שככה אני אוכל פשוט להיות רגוע״ אמרתי ורק כשאמרתי את זה בקול הבנתי שאולי זה לא הרעיון הכי מבריק.
״וואו לואי אתה כזה מטומטמם, אתה יודע אתה לא אמא שלי אוקיי״ הוא צעק והתחיל להתהלך בחדר.
״טוב אנחנו הולכים לצאת מפה וללכת לאמא שלי, אתה
תאמר שלום ותהיה נחמד ואז אנחנו נחזור הביתה״
הוא אמר וחיכה לאישור כאילו שהייתה לי ברירה.
״אוקיי בוא״ אמרתי ויצאנו מהחדר.

נקודת מבט הארי:

״היי אמא, פשוט לואי בא להפתיע אותי״ אמרתי לו והבאתי לו כיסא לשבת.
״אתה לואי? היי אני אמא של הארי״ היא אמרה ולחצה לו את היד.
הוא היה נראה מוזר, הוא הרגיש לא בנוח אבל הוא כל הזמן הסתכל הצידה.. מה יש שם.
״היי אמא תפטפטי עם לואי אני כבר חוזר״ אמרתי כשקלטתי על מה הוא הסתכל.
״לוטי מה את עושה כאן״ לחשתי לה והתקדמתי לעברה.
אני הולך להרוג את האחים המטומטמים האלה.
״ הארי אני יכולה להסביר״ היא אמרה אבל לא היה לי זמן לשמוע את הצד שלה בסיפור.
״לוטי אני יודע מה קרה, הכל בסדר פשוט קחי את האוטו שלך ולכי הביתה לואי תכף יחזור איתי״ אמרתי לה וחזרתי לשבת עם אמא שלי ולואי.
״הארי משהו קרה לה, היא לא זוכרת כלום פתאום״ לואי אמר לי כשהתיישבתי.
״אמא מי אנחנו?״ שאלתי אותה אך היא לא ידעה על מה אני מדבר.
״מתי זמן האוכל״ היא המשיכה לשאול פעם אחר פעם.
אני לא מאמין, אני לא מאמין שבגלל השטות של לואי איבדתי זמן יקר עם אמא שלי, בדיוק כשחזר לה הזכרון לכמה שעות.
״בוא הולכים״ אמרתי ללואי ומיהרתי לצאת מהמקום.
״רגע הארי אבל מה קרה היא הייתה בסדר ועכשיו היא-״ הוא פשוט התחיל לדבר כשכל מה שרציתי היה שקט.
״לואי לאמא שלי יש אלצהיימר, אתמול היא נהייתה פיקחת בלי שום הסבר ובגלל זה באתי לכאן, הודול לך ולאחותך בזבזתי את השעה האחרונה שלי עם אמא שלי אז פשוט תעשה טובה לעולם, תכנס לאוטו ותשתוק״ ירקתי עליו את המילים כמו חצים לתוך הלב, לא יכלתי להתאפק כל מה שרציתי היה שהוא יסתום.
״אוקיי הארי תרגע, זה לא כאילו היא מתה״ הוא אמר והפעם לא יכלתי להתאפק.
״לואי, מבחינתי היא מתה, היא לא קיימת יותר, היא לא זוכרת אותי או אף אחד בעולם והיא לא הולכת לזכור, היא הולכת למות בלי לזכור שום דבר ממני או מאחותי או מאף אחד״ התפרצתי והרגשתי דמעה חמה על הלחי שלי.
״הארי..״ הוא אמר והתקרב אליי.
שתקתי, לא ידעתי מה לומר כי לא רציתי שהוא יתרחק אבל ידעתי שאני גם לא רוצה אותו כאן.
״אני מצטער, אני מצטער שבגללי זה נגמר אבל תבין אותי, אף פעם לא אהבתי גבר כמו שאני אוהב אותך, ואנחנו רק כמה ימים יחד, אז פחדתי לאבד אותך״ הוא אמר ומחה לי את הדמעה.
״כנס לאוטו לואי, צריך לחזור הביתה״ אמרתי והתקדמתי לאוטו.
הוא שתק, הנסיעה עברה בשקט מוחלט, אף אחד לא דיבר ואפילו לא הייתה מוזיקה, כשהגענו הביתה החלטתי שאי אפשר להמשיך ככה.
״לואי אני לא מבין למה עשית את זה״. אמרתי, רציתי לפתור את המצב, הוא היה חשוב לי.
״הארי אני אומר לך את זה עוד הפעם, חשדתי שאתה מסתבך במשהו ולא רציתי להפגע, אתה חשוב לי, אני אוהב אותך״ הוא אמר ונדהמתי, הוא אמר שהוא אוהב אותי, הוא אמר שהוא אוהב אותי, חזרתי על זה כמה פעמים בראש שלי.
״לואי, אמא שלי חולת אלצהיימר, מאז שהייתי ילד
בגלל זה אחותי עזבה את הבית בגיל מוקדם והתמכרה לסמים..
לאט לאט נהייתי המבוגר האחראי בבית, הבאתי לאמא שלי את התקופות והתחלתי לבשל.
כשהכרתי את ליאם הוא דאג שיקחו אותה לבית אבות בשביל שלי יהיה יותר טוב וליאם סוג של אימץ אותי״ פשוט פרקתי הכל, הרגשתי בטוח פתאום.
״רגע אתה וליאם אחים חורגים?״ הוא אמר וצחקקתי קצת.
״לאלא הוא אימץ אותי רק כדי שיחשבו שיש לי בית אבל גרתי בשכונות והייתי בסדר דווקא״ אמרתי והשפלתי מבט כשנזכרתי בתקופות האלה, בתקופות שהייתי גונב אוכל, שהייתי ישן על הרצפה.
״בכל מקרה, אתמול אמא שלי התחילה להזכר בכל מב שקרה לפני שהיא חלתה, זה כמובן לא הרבה אבל נהנתי להרגיש כאילו יש לי אמא, לדבר איתה ולצחוק איתה והכעס שהיה בי עליה על זה שהיא נטשה אותי נעלם, פשוט הרגשתי נאהב שוב״ אמרתי ולא שמעתי את התגובה שלו, כשהסתובבתי ראיתי שהוא בוכה.
״לואי?״ אמרתי בפליאה וחיבקתי אותו חזק.
ידעתי שאולי קשה לו עם כל הסיפורים שלי.
״הכל טוב הארי, אני פשוט לא מאמין שחשדתי והתנהגתי כמו מטומטם כשאתה בעצם התמודדת עם כלכך הרבה״
הוא אמר ופתאום הרגשתי קצת רע בשבילו.
״לואי אני עדיין מאוכזב שלא יכלת להאמין לי, ואני חושב שהסיבה היחידה שאני כאן כרגע ולא אורז את הדברים שלי והולך היא בגלל זה״ אמרתי והצבעתי על התקנון התלוי על הקיר ועל הטבעות שבאצבעות שלנו.
״הארי אני.. אני חושב שאם אתה לא נשאר כי כיף לך אתה צריך לעזוב״ הוא אמר והשתתקתי, לא ידעתי מה לומר.
״לואי אבל..״ אמרתי והרגשתי את הגולה בגרון.
״הארי הטבלת חוקים חשובה וגם הטבעות אבל עשינו אותם כי רצינו להשאר לגור ביחד לא משנה מה, רצינו להשאר שמחים ביחד ואם אתה לא יכול לסלוח לי על כך שהרגשתי חסר ביטחון אולי לא כדאי שתשאר איתי״ הוא אמר ולא הצלחתי להבין למה הוא ממשיך לחזור על כך? הוא רוצה שאני אלך?
״לואי אני הולך לומר את זה פעם אחת כי מאוד קשה לי, אני אוהב אותך״ אמרתי ולא האמנתי שאחרי כלכך הרבה זמן של חוסר אמון יצאה לי המילה הזאת מהפה.
״אני אוהב אותך עד כדי כך שאני מוכן למות בשבילך, שאני מוכן לאכול את האוכל הבריאותי שלך ולגור איתך באותו הבית, אני אוהב אותך, את כל כולך ונחש מה, רק אותך.
אם אתה רוצה שאני אלך, אני אלך אבל אם לא אני חושב שזה הזמן להגיד״ המילים נשפכו ממני כאילו אני מגלם איזו דמות, זה לא אני, אני לא אומר משפטים כאלה כי זה לא אפשרי אבל הוא, הוא גרם לי להשתנות..
הוא שתק, הוא לא אמר כלום אחרי ששפכתי את הלב שלי
״הבנתי״ אמרתי וקמתי לכיוון החדר שלי אך הרגשתי שהוא תופס אותי ומושך אותי אליו.
״אני חושב שאם הצלחתי להבין נכון אתה קצת אוהב אותי?״ הוא אמר וגרם לי לחייך.
״הבנת נכון סבאלה״ אמרתי והוא הצמיד את שפתיו לשלי ברכות.
הוא כרך את ידיו על צווארי ואני כרכתי את ידיי על מותניו והצמדתי אותו אליי עד שיכלתי להרגיש את כל פלג גופו העליון על שלי.
״תזהר״ הוא אמר וקפץ עליי בלי הודעה מוקדמת.
״וואו וואו סבאלה שלא תתפרק כאן״ אמרתי וסחבתי אותו לספה.
ידעתי שאני לא מוכן עדיין לחשוף את גופי בפניי מישהו אחרי הטראומה שלי.
״חכה פה״ אמרתי והוא התיישב בספה.
״הנה לך לואי, והנה לך לואי״ אמרתי והגשתי לו את השלט ושמיכה כשביידי היה פופקורן ושתייה.
״מה זה?״ הוא שאל ולקח את הדברים מיידי.
״דייט, אמנם אין נרות אבל נראה לי שסרט אימה טוב זה אחלה בילוי לזוג טרי לא?״ אמרתי והרגשתי את הפרפרים שבבטן שלי ממריאים לשמיים, קראתי למישהו בן זוג שלי בפעם הראשונה מזה זמן רב, ועכשיו לא הרגשתי צורך לעשן סיגריה, לא עישנתי כבר מאז שלואי היה בבית החולים.
״בן זוג?״ הוא אמר וחייך.
״תשתוק ותפעיל את הטלוויזיה״ אמרתי ונשקתי רכות לשפתיו החמימות.

הייי בסטיזזז
מה קורה?
איך אני אוהבת להעלות פרקים כאלה שנגמרים בטוב!!
ספרו לי מה חשבתםםם