פרק 2- כל המוסיף גורע

15 1 4
                                    

בטח כשהייתם קטנים, הייתם יושבים לעשות יצירה עם ההורים. לרשותכם כמה צבעי מים על פלטה מפלסטיק. כמובן שעירבבתם כמה צבעים אחד עם השני; הצהוב הפך לחום, הלבן הפך לשחור, המים בכוס שלצידכם הפכו עכורים כבר מזמן, מניקיון המכחול הראשון.
וכך ציירתם, ההורים השגיחו מהצד לבדוק שלא תציירו על הרצפות שקישקשתם עליהן יום לפני עם טוש כשלמדתם לצייר על דף, או את השיש שלפני רגע הכנתם בו קצפת שהשפריצה לכל עבר.
ברוגע ובשלווה, ציירתם בית מרובע, עם משולש אדום בקצה שלו. פס כחול שאמור לסמל שמיים, ואולי שמש צהובה שלא יכולתם לחכות לצייר עד להתייבשות הגוון הכחול, כך שהפכה לירוקה בדומה לדשא בתחתית התמונה. פרחים אדומים, סגולים, כחולים ובכל צבע שנשאר בפלטה: בכולם נעזרתם לצבוע את הפרחים.
לבסוף, נגלה הציור לפניכם. מושלם, משקף בדיוק את הצורה בה רציתם שהציור יראה.
אבל, בדיוק ברגע הזה, החלטתם שהגג צריך סימון המתאים למרקם האמיתי של רעפיו, מן גלים של ים רק באדום.
או שאולי החלטתם שחלונות הבית צריכים את הקווים הנחתכים הללו שלרוב אין בחלונות, בשביל להבהיר שהכוונה הייתה לחלונות.
ואולי גם גדר על יד הפרחים.

בין כל אולי ואולי, מה שבטוח הוא שפיקששתם. בכל זאת, אתם לא פיקאסו.
ולאחר מכן, התחושה אכלה אתכם מבפנים, כמעט והעלימה את התחושות הטובות שהרגשתם לגבי הציור.
"זה לא טוב" הייתם אומרים, ומתבאסים. המשקיענים שבינינו אפילו היו בוכים.
אבל אז, אמא או אבא צצו מהצד, עם דף חלק, לבן- אופציה להתחיל מחדש.
והתחלתם שוב במלאכת הציור: פתחתם פלטת צבעים חדשה ששמרתם ליום אחר, וניסיתם לשמור עליה בריאה ושלמה- שתוכל לשמש אתכם למקרה ותקרה תקלה נוספת.
הלשון לא איחרה לבצבץ בין השפתיים הדקות ושיניי החלב הקטנות בעלות המרווחים הקטנים (אך חמודים) ביניהן.

ולבסוף, הציור יצא מעולה. לפעמים טוב יותר מהקודם בגרסתו המקורית, ולפעמים פחות- אבל תמיד, הגרסה הזו עדיפה.

רק שפה- מי ייתן לנו דף חלק? מי ייתן לנו הזדמנות שנייה?
הרי אין מי שיגיד לנו: "הנה, בשבילכם. דף חדש. דרך חדשה. תתחילו מחדש את כל מה שהרסתם והעמסתם".
אנחנו בעצם נמצאים במסע מתמיד אל השינוי, אל השיקום במצב שיצרנו. כמו ניסיונות ההחייאה האחרונים של הציור לאחר הוספת גורמי המרקם הלא-מדויקים.

ואוף, כמה שהיינו רוצים...
לחזור להיות ילדים היה יכול להיות פשוט מקסים, הרי להם תמיד קורים ניסים, ותמיד יש להם גישה- לדפים חדשים.

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
מחשבות שעוברות לי בראשWhere stories live. Discover now