נ.מ- הארילואי עצם את עיניו בזמן שאני מרים אותו, והולך איתו עד לחדר שלו. לא הייתי בבית של לואי אף פעם, אבל לא קשה לזהות את החדר שלו, שמלא בפוסטרים של רוקסטארים, ואנשי אימו.
לואי מאוד מופנם, והחדר שלו כל כך... איך להגיד את זה... צועק! אני אוהב את זה.
הוא כל כך קטן, וקל לי להרים אותו, הדבר היחיד שכואב לי זה הרגליים שלי, כי רובין הוא... לא משנה...
אבל לא יכולתי להישאר בבית הלילה, אז באתי ללואי. ולעזאזל זה היה שווה את זה.הנחתי אותו על המיטה שלו, כיסיתי אותו בשמיכה ונשכבתי לידו.
הוא היה נראה כל כך רגוע, ושפתיו התפוחות הזמינו אותי לנשק אותן, הנחתי נשיקה קטנה על שפתיו.
כרכתי את ידיי מסביב לגופו העירום והיפה, והרגשתי עייפות מתפשטת בגופי.
״לילה טוב לואי.״