״הארי...״
״תעצור.״ הארי נאנח, וירד ממני בזהירות.
״אתה לא אמור להגיד את השם שלי, אנשים לא אמורים להבין מי אני.״ הוא אמר בפעם העשרים היום.
״אז... איך לקרוא לך?״
״דאדי אולי...״
״אתה צוחק עליי נכון?״ אמרתי וקמתי מהמיטה מרגיש את ראשי מסתחרר מהמהירות בה קמתי.
״עזוב לואי... נצלם את זה ביום אחר, בוא נלך לישון.״
״כן... בוא נלך לישון..״
הארי נשכב לידי והתמיד אותי לגופו שעוף אותי בצורה מושלמת.
״לילה טוב לואי.״
״לילה טוב..״ השבתי לו ועצמתי את עיניי.
״הו לואי! דבר אחרון! תשתה קצת מים, אתה בטח מותש.״ הארי הביא לי כוס מים שהייתה על השידה.
״רגע, אתה צמא?״ הוא שאל
״ברור שכן.״ משכתי בכתיפי, איזה סיבה יש לי לא לשתות את זה? הארי חדר אליי מליון פעם היום, ברור שאהיה עייף וצמא.
״הארי?״
״כן לואי?״
״למה אני מרגיש מסוחרר פתאום?״
״אתה בטח עייף, לך לישון.״
